"שום דבר לא יתקבל אם אחד חסר"

 

איבן עבאס (רדיאללהו ענהו) אמר:

ישנם שלוש איאת (בקוראן) אשר התגלו לצירוף שלוש (זוגות), ואף חלק מהשלוש לא מתקבל לבדו ללא צירוף החלק האחר.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אמר- 'צייתו לאללה וצייתו לשליח'.* לכן, אם מישהו ציית לאללה אך לא ציית לשליח זה לא יתקבל ממנו.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אמר- 'וקיימו את התפילה ותנו את הזכאת'. ** לכן, מי שהתפלל ולא נתן את הזכאת זה לא יתקבל ממנו.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אמר- 'והודו לי ולהוריכם'. *** לכן, מי שהודה לאללה אך לא הודה להוריו זה לא יתקבל ממנו. זו הסיבה שהנביא מוחמד עליו השלום אמר: 'שביעות רצונו של אללה מורכבת משביעות רצונם של ההורים, וכעסו של אללה מורכב מכעסם של ההורים'.

 

מתוך: אַל כַּבָּאִיר, לאימאם א-דהאבי.

——

*  ראו: סורת א-נור – 24, איה 45 ; סורת מוחמד – 47, איה 33 ; סורת א-תר'אבון – 64, איה 12.

** ראו: סורת אל בק'רה – 2, איה 110 ומקומות רבים נוספים בקוראן.

***  ראו: סורת לוק'מאן – 31, איה 14.

מי יבריא את האנשים?

 

المال داء هذه الأمة والعالم طبيب هذه الأمة

فإذا جر العالم الداء إلى نفسه فمتى يبرىء الناس

- سفيان الثوري -

[سير أعلام النبلاء]

 

"הממון הוא המחלה של האומה הזאת והמלומד הוא הרופא של האומה הזאת.

ואם המלומד יביא את המחלה אל עצמו, מי יבריא את האנשים?"

- סופיאן א-ת'וורי –

[מתוך סייר אעלם א-נובלאא' - "קורות האישים הנכבדים" – לאימאם א-דאהבי]

"סגדתי לאללה חמישים שנה"

 

عبدتُ اللهَ خمسين سنةً، فما وجدت حلاوَةَ العبادة حتى تركتُ ثلاثة أشياء

تركتُ رِضى النّاس حتى قَدَرتُ أن أتكلَّمَ بالحقِّ

وتركتُ صحبةَ الفاسقين حتى وجدتُ صحبَةَ الصالحينَ

وتركتُ حلاوة الدنيا حتى وجدتُ حلاوةَ الآخرةِ

- أحمد بن حرب –
[سير أعلام النبلاء]

"סגדתי לאללה חמישים שנה. ולא יכולתי למצוא את המתיקות בסגידה עד אשר זנחתי שלושה דברים:

זנחתי את חיפוש הקבלה מהאנשים על מנת שאוכל לומר את האמת.

וזנחתי את חברת החוטאים עד אשר מצאתי את חברת ההגונים.

וזנחתי את מתיקות העולם הזה, עד אשר מצאתי את מתיקות העולם הבא".

- אַחְמַד אִיבִּן חַרְבּ –

[מתוך סייר אעלם א-נובלאא' - "קורות האישים הנכבדים" – לאימאם א-דאהבי]

"השבח לאללה על האסון הזה"

 

إني لأصاب بالمصيبة فأحمد الله عليها أربع مرات أحمد إذ لم يكن أعظم منها وأحمد إذ رزقني الصبر عليها وأحمد إذ وفقني للاسترجاع لما أرجو من الثواب وأحمد إذ لم يجعلها في ديني.

- شريح القاضي –
[سير أعلام النبلاء]

"כאשר נופל עלי אסון, אני משבח את שמו של אללה על כך ארבע פעמים: אני משבח אותו על כך שזה לא היה גרוע יותר, אני משבח אותו על כך שהוא נתן לי את הסבלנות לעמוד בכך, אני משבח אותו על כך שהוא אפשר לי לומר את האיסְתירְגַ'אע* בתקווה לגמול ואני משבח אותו על כך שהוא לא נתן לכך להפוך לאסון בתוך הדת שלי".

- שורייח אל ק'אדי –
[מתוך סייר אעלם א-נובלאא' - "קורות האישים הנכבדים" - לאימאם א-דאהבי]

—

* אמירת האיסְתירְגַ'אע היא בכך שכאשר נופל אסון על המוסלמי עליו לומר: "אכן אנחנו שייכים לאללה ואל אללה נשוב", קראו עוד על כך בפוסט הזה.

גאווה וטיפשות

 

מוחמד אל באק'יר* אמר פעם:

"מעולם לא תיכנס גאווה אל ליבו של האדם מבלי שחוכמה באותה כמות תצא ממנו"

 

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

 

מתוך:

سير أعلام النبلاء – الإمام الذهبي

 

* מוחמד איבן עלי איבן חוסיין איבן עלי איבן אבי טאליב, היה בן נינו של הנביא מוחמד עליו השלום והוא היה ידוע בשם – אל באק'יר.