ראשי > אחסאב אל אוח'דוד, איסלאם, קוראן, תפסיר > אסחאב אל אוח'דוד (1) – מבוא

אסחאב אל אוח'דוד (1) – מבוא

 

א-סאלאמו עלייכום,

ברצוני להתחיל סדרה של פוסטים הקשורים לתפסיר (הפרשנות) וללקחים אשר ניתן להפיק מהסיפור של אסחאב אל אוח'דוד (חברי התעלה), אשר מהווים את הרקע לסורת אל בורוג', הסורה ה-85 בקוראן.

אללה סובחנהו ותעלה אומר בקוראן:

قُتِلَ أَصْحَابُ الْأُخْدُودِ ﴿٤﴾ النَّارِ ذَاتِ الْوَقُودِ ﴿٥﴾ إِذْ هُمْ عَلَيْهَا قُعُودٌ ﴿٦﴾ وَهُمْ عَلَىٰ

مَا يَفْعَلُونَ بِالْمُؤْمِنِينَ شُهُودٌ ﴿٧﴾ وَمَا نَقَمُوا مِنْهُمْ إِلَّا أَن يُؤْمِنُوا بِاللَّهِ الْعَزِيزِ الْحَمِيدِ ﴿٨﴾

الَّذِي لَهُ مُلْكُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ  وَاللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيْءٍ شَهِيدٌ ﴿٩﴾ إِنَّ الَّذِينَ فَتَنُوا

الْمُؤْمِنِينَ وَالْمُؤْمِنَاتِ ثُمَّ لَمْ يَتُوبُوا فَلَهُمْ عَذَابُ جَهَنَّمَ وَلَهُمْ عَذَابُ الْحَرِيقِ ﴿١٠﴾ إِنَّ

الَّذِينَ آمَنُوا وَعَمِلُوا الصَّالِحَاتِ لَهُمْ جَنَّاتٌ تَجْرِي مِن تَحْتِهَا الْأَنْهَارُ  ذَٰلِكَ الْفَوْزُ الْكَبِيرُ

﴿١١﴾

"מוות לחברי התעלה, האש רבּת הדלק. בעודם ישובים סביבה, הֵזינו עיניהם באשר עוללו למאמינים: הם נטרו להם אֵיבה רק על כי האמינו באללה האדיר והמהולל, אשר לו מלכות השמיים והארץ. ואולם אללה עֵד לכל דבר. כל הרודפים את המאמינים והמאמינות ואינם מכפרים על מעשיהם, להם עונש הגיהינום ולהם עונש השריפה. כל המאמינים והעושים את הטוב, להם גנים שנהרות זורמים למרגלותיהם. זוהי הזכייה הכבירה". (סורת אל בורוג'- 85, פסוקים 4-11)

הסאחאבי סוהייב מספר לנו על חדית' ארוך מפי הנביא מוחמד עליו השלום בנוגע לאסחאב אל אוח'דוד – בתרגום חופשי: 

שליחו של אללה אמר: "היה מלך לפניכם אשר היה לו מכשף. כאשר הזדקן, הוא אמר למלך: 'הזדקנתי בשנים, לכן שלח אלי נער על מנת שאלמד אותו כישוף'. והוא שלח אליו נער על מנת שילמד אותו. בדרכו של הנער אל המכשף הוא מצא נזיר יושב על הדרך. הוא הקשיב לדבריו והתרשם מהם. וכך (זה הפך לו למנהג) בדרכו אל המכשף היה מתיישב עם הנזיר ומאחר לפגוש את המכשף, שהכה אותו בכל פעם שאיחר. הוא (הנער) התלונן על כך לנזיר, והנזיר אמר לו: 'כאשר תפחד מהמכשף אמור לו: משפחתי עיכבה אותי. וכאשר תפחד ממשפחתך, אמור: המכשף עיכב אותי'.

וכך היה עד אשר הוא פגש חיית טרף גדולה אשר חסמה דרכם של האנשים. והוא אמר: 'היום אדע אם המכשף הוא הנעלה יותר או שמה הנזיר הוא הנעלה יותר'. הוא הרים אבן ואמר: 'הו אללה, אם העניין עם הנזיר אהוב יותר אליך מהעניין עם המכשף, גרום מוות לחיה על מנת שהאנשים יוכלו לעבור בשלווה'. הוא זרק את האבן והרג את החיה והאנשים החלו לעבור בדרך בשלום. הוא בא את הנזיר וסיפר לו את אשר קרה. אמר לו הנזיר: 'הו בני, היום אתה נעלה יותר ממני. מצבך הפך לכזה שבקרוב תיבחן במבחן, ואם תיבחן אל תחשוף אותי'.

והנער הצעיר החל לרפא את העיוור והמצורע ואת האנשים ממחלותיהם. כאשר שמע על כך יועצו העיוור של המלך, הוא בא אליו עם מתנות רבות ואמר: 'אלה בשבילך, אם תרפא אותי'. אמר הנער: 'אני אינני מרפא איש, המרפא הוא אללה. ואם תאמין באללה אתפלל אליו שירפא אותך'. וכך האמין (היועץ) באללה  וריפא אותו אללה והוא בא והתיישב ליד המלך כפי שישב קודם לכן. אמר לו המלך: 'מי השיב לך את ראייתך', אמר 'ריבוני'. על כך אמר המלך: 'כלומר יש לך ריבון מלבדי'. הוא אמר: 'ריבוני וריבונך הוא אללה'. ואז המלך תפס אותו ועינה אותו עד אשר חשף את שמו של הנער.

הנער זומן אל המלך אשר אמר לו: 'הו בניי, נודע לי על כך שהפכת כה מומחה בכישוף עד שאתה מרפא את העיוור ואת המצורע ואתה עושה כך וכך דברים'. על כך הוא אמר: 'אני אינני מרפא איש, זהו אללה אשר מרפא, והוא (המלך) תפס אותו והחל לענות אותו עד אשר חשף את שמו של הנזיר. ואז זומן הנזיר ונאמר לו: 'עליך לחזור בך מדתך'. אולם הוא סירב לעשות זאת. ואז קרא המלך להביא מסור והורה להניח אותו באמצע ראשו והוא קרע אותו לחלקים עד אשר נפל ממנו חלק. ואז זימן המלך את היועץ ונאמר לו: 'חזור בך מדתך', אולם הוא סרב לעשות זאת והמסור הונח באמצע ראשו עד והוא קרע אותו לחלקים עד אשר נפל ממנו חלק.

ואז זומן הנער ונאמר לו: 'חזור בך מדתך'. הוא סרב לעשות זאת והוא נמסר לשומרי המלך שנאמר להם: 'קחו אותו להר, הכריחו אותו לטפס לראשו, וכאשר תגיעו לפיסגה אמרו לו לחזור מדתו. אם הוא יסרב לעשות זאת, זרקו אותו מההר. אז הם לקחו אותו והכריחו אותו לטפס על ההר והוא אמר: 'הו אללה, הצל אותי מהם בכל דרך שתוכל' וההר החל לרעוד והם נפלו ממנו והוא חזר אל המלך בהליכה. שאל אותו המלך: 'מה קרה לחבריך?' אמר לו הנער: 'אללה הציל אותי מהם'. והמלך שוב מסר אותו לשומרים ונאמר להם: 'קחו אותו בסירה קטנה, כאשר תגיעו לאמצע הים אמרו לו לחזור מדתו, אך אם הוא יסרב זרקו אותו לים'.

וכך הם לקחו אותו והוא אמר: 'הו אללה, הצל אותי מהם ומרצונם לעשות לי'. זמן קצר לאחר מכן התהפכה הסירה וכולם טבעו, והוא שב בחזרה אל המלך בהליכה. המלך שאל אותו: 'מה קרה לחבריך?', הוא ענה: 'אללה הציל אותי מהם' והוא הוסיף ואמר: 'לא תוכל להרוג אותי עד אשר תעשה את מה שאבקש ממך לעשות'. והמלך אמר: 'ומה זה הדבר?'. הוא אמר: 'עליך לאסוף את האנשים במישור ולתלות אותי על גזע העץ. ואז עליך לקחת חץ ולשים אותו בתוך הקשת ולומר: בשם אללה, ריבון העולמים; ואז לירות את החץ. ואם תעשה זאת כך תוכל להרוג אותי'.

וכך המלך אסף את האנשים למישור הפתוח וקשר את הנער אל העץ, ואז הוא שלף את החץ מאשפתו ואמר: 'בשם אללה, ריבונו של הנער הצעיר'; והוא ירה את החץ לעבר רכתו. הנער הניח את ידיו על רכתו היכן שהחץ פגע בו והוא מת.

ואז האנשים אמרו: 'אנו מצהירים על אמונתנו בריבונו של הנער הצעיר, אנו מצהירים על אמונתנו בריבונו של הנער הצעיר, אנו מצהירים על אמונתנו בריבונו של הנער הצעיר'. היועצים ניגשו אל ואמרו לו: 'אינך רואה שאללה עשה בדיוק את הדבר שרצית למנוע? האנשים הצהירו על אמונתם לריבונם'.

ואז הורה המלך לחפור תעלות במקומות חשובים על הדרך. כאשר נחפרו התעלות והאש הוצתה בהם, נאמר לאנשים: 'מי שלא יחזור בו מדתו ייזרק לאש או יאמר להם לקפוץ לתוכה'. וכך עשו עד אשר אישה אחת באה עם בנה והיא היססה לקפוץ לאש, ובנה אמר לה: 'הו אימא שאי בסבל כי אנחנו על האמת'".

סחיח מוסלים, ספר 42, חדית' 5327

לפוסט הבא בסדרה–>

מודעות פרסומת
  1. 11/12/2008 ב- 00:40

    תודה רבה על כך שסיפקת לינק לאתר המופלא עם הח'דיסים. אכן זהו מאגר אדיר וחשוב.

    כמו כן, מהו מקור התרגום של הק'וראן לעברית?

    • nuh
      11/12/2008 ב- 12:36

      אין בעד מה.

      התרגום לעברית הוא בהשראת תירגומו של פרופסור אורי רובין, אולם ישנם קטעים שאני מתקן בהם כמה דברים.
      חשוב לזכור שהתרגום הוא רק אמצעי להבנה ראשונית, ואין דרך טובה יותר מלמידת השפה הערבית כדי להבין את הקוראן.

  2. אחמד
    29/12/2009 ב- 12:09

    אך לא הבנתי על איזה נזיר מדובר פה. איך שאני מבין את המילה "נזיר" זה משהו שהאיסלאם לא מקבל זאת. יש סוגים של נזירים?

    • nuh
      29/12/2009 ב- 17:48

      המילה אשר מופיעה בחדית' היא – راهب , אשר מתורגמת כאן כ"נזיר". השורש של המילה הזאת יכול להתפרש גם כ"אדם ירא".

      הנזיר אם כן היה אדם ירא שמיים ומאמין באללה. והוא לא היה דומה לנזירים שיש היום בדת הנוצרית.

  1. 13/12/2008 ב- 08:34
  2. 15/12/2008 ב- 14:58

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: