מה זה תפסיר?

 

מדע התפסיר (נאמר בפ' רפויה) הוא הנושא החשוב ביותר בעולום אל קוראן (מדעי הקוראן), מכיוון שבמידה רבה, המטרה העיקרית של מדעי הקוראן היא להבין וליישם את הקוראן כהלכה. מדע התפסיר הוא הראשון שנכתב לגביו במדעי הקוראן וללא ספק הוא תחום המחקר הגדול ביותר ועם מספר העבודות הרב ביותר במדעי הקוראן – זו אחת הסיבות שגם הפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל.

ההגדרה של תַפְסִיר ותַאְוויל.

משמעותה המילולית של המילה תפסיר ( تفسير ) באה מהמילה 'פַאסַּרַה' , אשר פירושה: "להסביר, לפרש,  לבאר". המילה תפסיר היא שם הפועל של המילה פאסרה ופירושה: "ההסבר או הפירוש של משהו".

על פי דעה אחרת, המילה תפסיר היא טרנספוזיצה מהשורש סא-פא-רא, אשר פירושו: "לחשוף, לגלות". כך למשל אישה אשר מכסה את פניה נקראת "סאפירה", והפעולה של כיסוי הפנים נקראת "סופור". אם כן, על פי ההגדרה הזאת, תפסיר פירושו: "חשיפה או גילוי של משהו". למרות ששתי ההגדרות די זהות, ההגדרה הראשונה היא החזקה יותר. 

במדעי האיסלאם, תפסיר פירושו: "המדע בו הקוראן מובן, משמעותו מוסברת, וממנו חוקיו נשאבים".

מילה נפוצה נוספת אשר אנו לעיתים שומעים בנושא זה היא תַאְוִויל ( تَأْوِيل ). מה אם כן ההבדל בין תפסיר לתאוויל, והאם ישנו בכלל הבדל?

המילה תאוויל באה מהשורש אה-וא-לה, אשר פירושו: "להחזיר או להשיב לקדמותו", כלומר לחזור למשמעות המקורית של המילה על מנת לראות את פירושה ואת הקונוטציות שלה. למילה תאוויל ישנן שלושה פירושים:

1. להבין מילה בהתאם לקונוטציות שלה, למרות העובדה שהקונוטציות הללו אינן הכוונה העיקרית של המילה.

2. להסביר מילה או משפט.

3. האקטואליות של אירוע כלשהו.

לאחר שעברנו על ההסבר המילולי של שני המושגים הללו, נבחן חמש דעות שונות בנוגע להבדלים בין תפסיר לתאוויל:

1. על פי עמדתו של האימאם א-טברי (מת בשנת 310 להיג'רה), משמעותן זהה. ובפירושיו לספר הקוראן הוא משתמש בשני המושגים לסירוגין.

2. תפסיר משמש להסבר מילה הנושאת משמעות אחת בלבד, ואילו תאוויל משמש להסבר קונוטציה של מילה אשר מכילה מספר קונוטציה.

3. על פי עמדתו של אל מעתורידי (מת בשנת 333 להיג'רה), כאשר הפירוש מסתמך על ידע מבוסס, מדובר בתפסיר. וכאשר הפירוש מבוסס על היסק שכלתני (איג'תיהאד), מדובר בתאוויל.

4. אבו טאליב א-ת'עלאבי החזיק בעמדה שתפסיר פירושו להסביר את המשמעות המילולית של הפסוק בעוד שתאוויל פירושו להסביר את המשמעות האמיתית של כוונת הפסוק. לדוגמא: התפסיר של הפסוק-

إِنَّ رَبَّكَ لَبِالْمِرْصَادِ  ﴿١٤﴾  ; "אכן ריבונך עומד על המשמר" (סורת אל פג'ר- 89, פסוק 14 )

הוא בכך שאללה (סובחאנהו ותעלה) יודע את כל מה שבני האדם עושים, אבל התאוויל של הפסוק הוא בכך שיש כאן אזהרה אשר מופנית לבני האדם לא ליפול לחטאים או להמעיט בחומרת ציוויו של אללה.

5. תפסיר משמש להסביר את המשמעות של מילים בודדות, ואילו תאוויל משמש להסביר את המשמעות של פסוקים בשלמותם.

מכל אלו, אין דעה אחת שהיא בהכרח הנכונה מכיוון שסופרים שונים השתמשו בעבודותיהם בשני המושגים בכל המשמעויות הללו. למרות זאת, התפיסה המקובלת כיום היא העמדה השנייה. כלומר שהתפסיר משמש להסביר את המשמעות של מילה מסויימת או פסוק מסויים שיש להם רק קונוטציה אחת. ואילו התאוויל משמש להסביר את המשמעות של מילה מסויימת או פסוק מסויים תוך בחירת קונוטציה מועדפת אחת ממספר קונוטציות בעקבות השפעת גורמים נוספים.

חשיבות התפסיר ומטרתו.

השאלה שעולה היא מדוע בכלל צריך תפסיר? אחרי הכל, האם אללה לא אומר בקוראן:

إِنَّ هَٰذَا الْقُرْآنَ يَهْدِي لِلَّتِي هِيَ أَقْوَمُ … ﴿٩﴾ ; "אכן הקוראן הזה מנחה אל דרך שאין ישרה ממנה…" (סורת אל איסרא'- 17, פסוק 9 )

ואם כך הדבר, האם כל אחד לא יכול למצוא את הדרך הישרה בקריאה מהספר? והאם הקוראן הוא לא מקור ההדרכה בפני עצמו כפי שכתוב בו:

…وَنَزَّلْنَا عَلَيْكَ الْكِتَابَ تِبْيَانًا لِّكُلِّ شَيْءٍ وَهُدًى وَرَحْمَةً وَبُشْرَىٰ

لِلْمُسْلِمِينَ  ﴿٨٩﴾ ; "…והורדנו אליך ממרומים את הספר למען יבאר כל דבר, והדרכה ורחמים ובשורה למוסלמים" (סורת א-נחל – 16, פסוק 89 )


אכן, אין ספק לכך שמי שניגש אל הקוראן בלב טהור מתוך כוונה לחיפוש הדרכה, הוא אכן ימצא אותה בקוראן. אולם בכך אין הכוונה שאדם אשר איננו מודע למאות החדית'ים של הנביא מוחמד עליו השלום אשר מסבירים את הקוראן, ולסיבה העומדת מאחורי ההתגלות של כל פסוק, ולמורכבות של הדקדוק הערבי ועקרונות הרטוריקה שלו, ולסגנונות הקריאה השונים, ולידע לגבי הפסוקים אשר חוקיהם בוטלו ועוד נושאים רבים ממדעי הקוראן, יפיק תועלת מהקוראן כמו האדם אשר מודע לכל הדברים הללו.

לדוגמא, אדם שהוא מומחה בלשון הערבית ובדקדוק שלה, יוכל לראות את הסיבה לכך שפסוק מסויים מנוסח כך ולא אחרת יותר ממה שהאדם הממוצע יוכל להבין. וכך גם אדם המומחה במדעי הקוראן יוכל לתפוס את מלוא משמעותו של פסוק מסויים והוא יוכל להפיק ממנו הלכה מסויימת, יותר מאשר האדם הממוצע אשר כלל לא מוסמך לעשות זאת.

האימאם ג'לַאל א-דּין א-סֻּיֻוטי (מת בשנת 911 להיג'רה) מסביר בעבודתו "אל איתק'אן פי עולום אל ק'וראן" את החשיבות הרבה של מדע התפסיר. הוא מתחיל בכך שהוא מצהיר שזו עובדה ידועה שאללה מתקשר עם האנשים בדרך שהם יוכלו להבין וזו הסיבה לכך שהשליחים שהוא שולח דוברים את שפתם. אולם למרות כל זאת, הוא אומר שישנם שלוש סיבות עיקריות לחשיבות התפסיר.

ראשית, אללה (סובחאנהו ותעלה) משתמש בשפה הרהוטה והתמציתית ביותר, ובעשותו כך השפה הזאת מובנת רק למי שמבוסס היטב בשפה הערבית ולא כל כך מובנת למי שאיננו מבוסס בה. שנית, הקוראן לבדו לעיתים לא מזכיר את האירועים או את הנסיבות בהם כל פסוק הורד, ויש לדעת אותם על מנת להבין את המשמעות המלאה. ולבסוף, ישנן מילים בעלי משמעויות מרובות, ותפקידו של מי שעושה את התפסיר הוא להסביר מה הכוונה בכל מילה.

א-סֻּיֻוטי ממשיך ואומר כי מטרת התפסיר היא לפרט את העקרונות אותם בא הקוראן להבהיר:

1. פירוט עיקרי האמונה בנוגע לבורא, והיחסים בין הבורא לבריאתו.

2. שכלול המוסר וההתנהגות.

3. ביסוס מערך החוקים אשר נוגע לבני האדם וליחסים בין משפחתיים.

4. ביסוס מערך החוקים אשר נוגעים בנושאים החברתיים והפוליטיים בין קהילות ואומות.

5. תיאור המאורעות ההיסטוריים של האומות שהתקיימו בעבר בכך שהצדיקים בהם יהיוו מודל לחיקוי והפושעים בהם יהיוו כאזהרה.

6. לבשר על בשורת גן העדן וברכתו על המאמינים, ולבשר על קללת הגיהינום ועונשו על הכופרים.

7. להוכיח את נבואתו של הנביא מוחמד עליו השלום, תוך הסבר אופיו המופתי והניסי של הקוראן (איעג'אז).

לכן תפקידו של המופסיר (הפרשן, זה שעושה תפסיר) הוא להסביר את כל הנקודות לעיל OilLamp1לאנושות. בנו של הסאחאבי מועאוויה, איאס איבן מועאוויה נתן פעם דוגמא מצויינת לחשיבות התפסיר- "משל אלו שקוראים בקוראן ולא יודעים את פירושו הוא כמשל קבוצת אנשים אשר קיבלו מסר ממלכם שהגיע אליהם בלילה ואין להם מנורה. לכן הם אינם יודעים מהו המסר. ומשל המופסיר הוא כמשל האדם אשר בא אליהם עם מנורה וקורא להם את המסר".

מדע התפסיר אומר א-סיוטי, הוא המכובד ביותר מכל מדעי האיסלאם עקב שלוש סיבות. הסיבה הראשונה היא, מתוך כבוד לנושא שבו הוא עוסק וזה הדיבר של אללה, אשר מכיל מעלות רבות וחוכמה רבה. הוא מכיל הצהרות על מה שקרה, ידיעות על מה שיקרה וציווים על מה שקורה בין האנשים. לכן הפלא שלו הוא בלתי נפסק. הסיבה השנייה היא, מתוך כבוד למטרתו. מטרתו של התפסיר היא להוביל את האנושות להיאחזות באמונה באללה ולאושר אמיתי שאיננו נגמר. והסיבה השלישית היא, מתוך כבוד לחשיבות הרבה ולצורך של הענף הזה במדעי האיסלאם. כל מובן בדת הזאת ובעולם הזה, בין אם בהווה או בין אם בעתיד הרחוק זקוק לענפי השאריעה והידע באיסלאם, ואת הידע הזה ניתן להשיג אך ורק על ידי הבנת ספרו של אללה.

מעבר לסיבות שלעיל, הקוראן בעצמו מצווה על קוראיו להרהר בו ולחשוב על משמעויותיו במילים:

كِتَابٌ أَنزَلْنَاهُ إِلَيْكَ مُبَارَكٌ لِّيَدَّبَّرُوا آيَاتِهِ وَلِيَتَذَكَّرَ أُولُو الْأَلْبَابِ  ﴿٢٩﴾

"זהו ספר אשר הורדנו אליך ממרומים, מבורך, למען יתבוננו באותותיו וייזכרו בו נבוני הלב" (סורת סאד- 38, פסוק 29 )

מדע התפסיר אם כן, הוא הפרי הגדל מהמשפט- 'למען יתבוננו באותותיו וייזכרו'.

הו אללה תן לנו את הכוח ואת הידע להבין את משמעות הקוראן, ותן לנו את הכוח ליישם אותו.

—-

מעובד מתוך: An Introduction To The Sciences Of The Qur'aan. Abu Ammaar Yasir Qadhi

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: