איסלאם – אימאן – איחסאן

 

حدثني أبي عمر بن الخطاب ، قال :

بينما نحن عند رسول الله صلى الله عليه وسلم ذات يوم ، إذ طلع علينا

رجل شديد بياض الثياب . شديد سواد الشعر . لا يرى عليه أثر السفر .

ولا يعرفه منا أحد . حتى جلس إلى النبي صلى الله عليه وسلم . فاسند

ركبتيه إلى ركبتيه . ووضع كفيه على فخذيه . وقال : يا محمد ! أخبرني

عن الإسلام . فقال رسول الله صلى الله عليه وسلم : " الإسلام أن تشهد

أن لا إله إلا الله وأن محمدا رسول الله صلى الله عليه وسلم . وتقيم

الصلاة . وتؤتي الزكاة . وتصوم رمضان . وتحج البيت ، إن استطعت إليه

سبيلا " قال : صدقت . قال فعجبنا له . يسأله ويصدقه . قال : فأخبرني

عن الإيمان . قال : " أن تؤمن بالله ، وملائكته ، وكتبه ، ورسله ، واليوم

الآخر . وتؤمن بالقدر خيره وشره " قال : صدقت . قال : فأخبرني عن

الإحسان . قال : " أن تعبد الله كأنك تراه . فإن لم تكن تراه ، فإنه يراك"

قال : فأخبرني عن الساعة . قال :" ما المسؤول عنها بأعلم من السائل"

قال : فأخبرني عن أمارتها . قال : " أن تلد الأمة ربتها . وأن ترى الحفاة

العراة العالة رعاء الشاء ، يتطاولون في البنيان " . قال ثم انطلق . فلبثت

مليا . ثم قال لي : " يا عمر ! أتدري من السائل ؟ " قلت : الله ورسوله

أعلم . قال : " فإنه جبريل أتاكم يعلمكم دينكم"

صحيح مسلم

איבן עומר מספר מפי אביו- עומר איבן אל ח'טאב:

"בעודנו נמצאים ליד שליחו של אללה – עליו השלום והברכה – יום אחד, הופיע לפנינו אדם הלבוש בבגדים מאוד לבנים ועם שיער מאוד שחור. עכבות של מסע לא נראו עליו ואיש מאיתנו לא הכיר אותו. עד אשר התיישב קרוב אל הנביא עליו השלום עם ברכיו מול ברכי הנביא, וידיו על ירכיו ואמר: 'הו מוחמד! יידע אותי על האיסלאם'. ואמר שליחו של אללה עליו השלום: 'האיסלאם הוא בכך שתעיד שאין אלוה זולת אללה, ומוחמד הוא שליחו של אללה עליו השלום והברכה. ותקיים את התפילה. ותיתן את הזכאת. ותצום ברמדאן. ותעלה לרגל אל הבית (חאג') אם יש לך את האמצעים לכך'. אמר : 'אמת דיברת!' , ואנו התפלאנו על כך שגם שאל וגם אימת את התשובה. ואמר: 'יידע אותי על האימאן'. אמר: ' בכך שתאמין באללה, ובמלאכיו, ובספריו, ובשליחיו וביום הדין. ובכך שתאמין בגורל, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע '. אמר: 'אמת דיברת!', ואמר: 'יידע אותי על האיחסאן'. אמר : 'בכך שתעבוד את אללה כאילו הינך רואה אותו, ואולם אינך רואה אותו, אך הוא אכן רואה אותך'. אמר : ' יידע אותי על בוא השעה [יום הדין]' , אמר: 'הנשאל לא יודע יותר מהשואל'. אמר: 'יידע אותי על כמה מסימניה'. אמר: 'האמה תילד בעבור גבירתה, ותמצא כי רועי כבשים עניים יחפים, מתחרים ביניהם בבניית ביניינים גבוהים'. ואז הוא עזב ואני נשארתי לשבת זמן מה. ואז אמר לי: ' הו עומר! האם אתה יודע מי היה השואל? ' אמרתי: 'אללה ושליחו יודעים טוב יותר'. אמר: 'זהו [המלאך] ג'יבריל אשר בא ללמד אתכם את דתכם'".    (סחיח מוסלים)

החדית' הזה, הידוע בכינויו "חדית' ג'יבריל" נחשב לאחד החדית'ים החשובים ביותר בדת האיסלאם שכן הוא מכיל בתוכו את כל עיקרי האמונה המוסלמית. הטוב במלאכים (המלאך ג'יבריל) , בא אל הטוב באדם (הנביא מוחמד) , בהתכנסות הטובה ביותר (חבריו הקרובים של הנביא) ללמד אותנו על דת האיסלאם.

חכמי האיסלאם כתבו על החדית' הזה פירושים רבים וארוכים. ואינשאללה אני אנסה לגעת בקצרה בכמה מהדברים החשובים.

ראשית, החדית' מלמד אותנו את האַדַבּ (תורת המידות) בחיפוש אחר הידע:

  • עלינו להיות נקיים ולהתלבש בצורה נקייה.
  • עלינו לשבת בצורה יפה ובקרוב לדובר.
  • עלינו לשאול שאלות על מנת להעמיק את הבנתנו.
  • עלינו לחפש את הידע ממקור מוסמך.
  • עלינו לקבל את התשובות גם אם הם לא מה שציפינו. "לא יודע" זאת גם תשובה.

הערת אגב בנוגע לרכישת ידע באמצעות שאלת שאלות:

  • השאלות שאנו שואלים צריכים להיות בעלות משמעות. כלומר כאלה שאם נקבל את התשובה עליהם, הם יובילו אותנו לידע מועיל ולמעשים טובים.
  • שאלת שאלות טובות מובילה גם לרכישת ידע וגם להעברת ידע. כלומר גם השואל מפיק תועלת מהתשובה, וגם אלו שנמצאים בסביבתו מפיקים מכך תועלת. כך יוצא שגם השואל בעצמו מלמד את האחרים.
  • הסאחאבי איבן עבאס – אחד מגדולי המלומדים מקרב הסאחאבא – נשאל פעם כיצד הוא רכש ידע והוא השיב: "באמצעות לשון חקרנית (כלומר בשאילת שאלות רבות) ולב מהרהר"
  • בספר הקוראן עצמו יש יותר מ-1200 שאלות שונות על מנת לגרות את המחשבה של הקוראים בו.
  • לנביא מוחמד עליו השלום יש חדית'ים רבים שאותם הוא מתחיל בשאלה ורק לאחר מכן הוא עונה עליה. השאלה הראשונית מכינה את השכל ואת הלב על מנת שהם יוכלו לספוג את הידע. 

אם כן השואל בחדית' הזה שואל ארבע שאלות ושאלת בירור נוספת: 1. מהו איסלאם? 2. מהו אימאן? 3. מהו איחסאן? 4. מתי יבוא יום הדין? ומה הסימנים להגעתו.

מה זה איסלאם?

הנביא מוחמד עליו השלום מסביר לשואל את חמשת עיקרי האיסלאם המהווים מכלול של פעולות הנעשות על ידי איברים שונים בגוף. באמצעות הלשון אנו מצהירים את ההצהרה לגבי ייחודו של אללה ושליחותו של הנביא מוחמד. ולאחר מכן אנו מחוייבים במעשים שהם: קיום התפילה, מתן הזכאת, צום הרמאדן והעלייה לרגל לחאג' – לכל מי שיש ביכולתו לעשות זאת.

איסלאם אם כן מחולק לשלושה קטיגוריות:

  • מעשים הקשורים לגוף (הצהרת האמונה, תפילה וצום).
  • מעשים הכרוכים במאמץ כלכלי (מתן זכאת).
  • שילוב של השניים לעיל (עלייה לרגל לחאג' במכה).

בחדית' אחר, הנביא מוחמד עליו השלום אומר: "המוסלמי הוא מי שנמנע מלפגוע במוסלמים בלשונו או בידיו" [סחיח אל בוכארי]. ובכך הוא מראה לנו שגם כל שאר המעשים האחרים, נכנסים תחת הקטיגוריה של האיסלאם. ובאופן דומה, גם ההתרחקות וההימנעות מהאיסורים המצווים עלינו נכנסת לקטיגוריה של האיסלאם.

מה זה אימאן?

הנביא מוחמד עליו השלום מסביר לשואל כי האימאן זוהי אמונה פנימית הבאה לידי ביטוי בשישה עיקרים:

  • האמונה באללה.
  • האמונה במלאכים של אללה.
  • האמונה בספרים שאללה שלח.
  • האמונה בשליחים שאללה שלח.
  • האמונה בתחיית המתים וביום הדין.
  • האמונה בגורל, לטוב ולרע.

אללה (סובחאנהו ותעלה) מזכיר את עיקרי האמונה הללו במקומות רבים בקוראן, למשל בסורת אל בק'רה- 2, פסוקים: 3-4, 177 ו- 285. והוא מגדיר את המאמינים כך:

إِنَّمَا الْمُؤْمِنُونَ الَّذِينَ إِذَا ذُكِرَ اللَّهُ وَجِلَتْ قُلُوبُهُمْ وَإِذَا تُلِيَتْ عَلَيْهِمْ آيَاتُهُ

زَادَتْهُمْ إِيمَانًا وَعَلَىٰ رَبِّهِمْ يَتَوَكَّلُونَ  ﴿٢﴾ الَّذِينَ يُقِيمُونَ الصَّلَاةَ وَمِمَّا رَزَقْنَاهُمْ

يُنفِقُونَ  ﴿٣﴾ أُولَٰئِكَ هُمُ الْمُؤْمِنُونَ حَقًّا  لَّهُمْ دَرَجَاتٌ عِندَ رَبِّهِمْ وَمَغْفِرَةٌ

وَرِزْقٌ كَرِيمٌ  ﴿٤﴾

"המאמינים הם רק אלה אשר אם יוזכר אללה, יימלא לבם חרדה, ובהיקרא עליהם אותותיו, תרבה אמונתם ועל ריבונם ייסמכו. אלה המקיימים את התפילה וממה שפרנסנו אותם מוציאים ממון [לצדקה]. אלה הם המאמינים באמת ובתמים, להם מעלות אצל ריבונם ומחילה ופרנסה שופעת" (סורת אל אנפאל – 8 , פסוקים 2-4 )

מה ההבדל בין אימאן לאיסלאם?

ההבדל בין האימאן לאיסלאם הוא בכך שהאימאן הוא האמונה וההודאה אשר נמצאת בלב. והאיסלאם לעומתו הוא כניעתו המוחלטת של העבד בפני אללה ריבונו. כלומר האיסלאם מתבטא במעשים והאימאן מתבטא בידע ובאמונה.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

"إِنَّ الدِّينَ عِندَ اللَّهِ الْإِسْلَامُ…"

"אכן הדת אצל אללה היא האיסלאם…" (סורת אל עימראן- 3, פסוק 19 )

בעוד שבחדית' שלעיל הנביא מוחמד אומר:

"فإنه جبريل أتاكم يعلمكم دينكم" , "זהו ג'יבריל אשר בא ללמד אתכם את דתכם".

תוך שהוא מתייחס לאיסלאם , לאימאן ולאיחסאן גם יחד כ- דתכם. מתוך כך אנו מבינים שאם משתמשים באחד הביטויים לבדו, המשמעות של הביטוי השני נכללת גם בתוכו ונוצרת חפיפה. אבל כאשר משווים ביניהם המשמעות מובחנת ומשתנה.

האימאן אם כן, נמצא בדרגה גבוהה יותר מהאיסלאם ועל מנת להגיע אליו, על האמונה להגיע אל תוך ליבו של האדם מעבר לציווים שהוא מציית להם במעשיו. כך יוצא שכל מי שיש לו אימאן, יש לו בהכרח גם איסלאם. אבל לא לכל מי שיש איסלאם, יש גם אימאן. העוצמה של האימאן יכולה להתחזק או להיחלש מאדם לאדם ורק אללה יודע את מה שבלבבות האנשים, או האם הם הגיעו לדרגה של אימאן מלא.

מה זה איחסאן?

האיחסאן מוזכר בהרבה מקומות בקוראן וכבר ניסיתי בעבר להסביר אותו בפוסט נפרד.

הנביא מוחמד עליו השלום מסביר לשואל כי האיחסאן הוא – "לעבוד את אללה כאילו הינך רואה אותו, אולם אינך רואה אותו והוא אכן רואה אותך". כלומר אם ננסה להסביר זאת בפשטות, פירוש הדבר הוא שהעבד מכיר בנוכחותו של אללה בכל מובן בחייו והוא עושה את מעשיו מתוך פחד, יראה, כנות, אהבה ושאיפה למצוינות בעבודתו. הוא עושה זאת כאילו הוא רואה את אללה, למרות שהוא לא. והוא מודע לכך שאללה רואה אותו ומודע לכל מעשיו כל הזמן. מעשיו אינם מופרדים למעשים "דתיים" ומעשים הקשורים ליום יום. אלא מעשיו כולם קשורים לתודעה התמידית אודות נוכחותו של אללה. וזוהי הדרגה הגבוהה ביותר שאליה יכול להגיע המאמין. נוכחותו של אללה (לא במובן הפיזי אלא במובן של- יודע רואה ושומע) באה לידי ביטוי בהרבה פסוקים בקוראן. ראו למשל: סורת אל חדיד- 57, פסוק 4 ; סורת אל מוג'דילה – 58, פסוק 7 ; סורת יונוס – 10, פסוק 61 ; סורת ק'אף – 50 , פסוק 16 ; סורת א-ניסא' – 4, פסוק 108. וכמו כן בהרבה חדית'ים מהימנים שתועדו מפי הנביא מוחמד עליו השלום.

לסיכום כל הדרגות לעיל, היו מלומדים שאמרו כי מעטים מגיעים לאימאן מתוך המוסלמים, ומעטים מגיעים לאיחסאן מתוך המאמינים.

מתי תבוא השעה?

"השעה" הוא ביטוי שפירושו מועד יום הדין. הנביא מוחמד עליו השלום עונה לשואל כי: "הנשאל לא יודע יותר מהשואל" , כלומר לא רק שהנביא מוחמד לא יודע את המועד שלה אלא הידע של כל הבריאה (מלאכים, שדים או אנשים) לגבי מועדה שווה הוא.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר למוחמד בקוראן:

يَسْأَلُونَكَ عَنِ السَّاعَةِ أَيَّانَ مُرْسَاهَا قُلْ إِنَّمَا عِلْمُهَا عِندَ رَبِّي لَا يُجَلِّيهَا لِوَقْتِهَا

إِلَّا هُوَ ثَقُلَتْ فِي السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ لَا تَأْتِيكُمْ إِلَّا بَغْتَةً يَسْأَلُونَكَ كَأَنَّكَ

حَفِيٌّ عَنْهَا قُلْ إِنَّمَا عِلْمُهَا عِندَ اللَّهِ وَلَٰكِنَّ أَكْثَرَ النَّاسِ لَا يَعْلَمُونَ  ﴿١٨٧﴾

"ישאלוך על השעה, מתי תבוא. אמור, רק לריבוני הידע עליה, ורק הוא יגלנה בבוא זמנה. כבדה היא על השמיים ועל הארץ. ולא תבוא אליכם אלא בחטף. ישאלוך כאילו יודע אתה היטב אודותיה. אמור הידע עליה רק אצל אללה, אולם מרבית האנשים לא ידעו". (סורת אל אעראף – 7, פסוק 187 )

על פי חדית' מאת אבו-הוריירה, מועד בוא השעה הוא אחד מחמשת הדברים הקשורים ל"לא נודע" (בערבית: ר'ייב), אשר ידועים אך ורק לאללה. הם מתוארים בפסוק 34 בסורת לוק'מאן והם: הידע לגבי השעה, הידע לגבי מועד הגשמים, הידע לגבי מה שנמצא ברחם, הידע לגבי יום המחר והידע לגבי מקום מותו של כל אחד.

לנביא מוחמד עליו השלום רק ניתנו רמזים להתקרבותה של השעה במובן של "סימנים קטנים" ו"סימנים גדולים" והם עניין לפוסטים נפרדים אינשאללה.

"השואל"

בחדית' הזה הנביא מוחמד עליו השלום מכנה את המלאך ג'יבריל בכינוי "השואל" <السائل> וזאת כאות הערכה וכבוד לאופן בו הוא שואל את השאלות, וכמו כן כעידוד(לשומעיו) לכך שיש לשאול שאלות על מנת לרכוש ידע. בעקבות החשיבות של הנושאים הנשאלים, אללה סובחאנהו ותעלה שלח במיוחד את המלאך ג'יבריל בדמות אדם, על מנת שילמד אותם את  הידע לגבי הדת.

ואללהו אעלם, ואח'ירו דעואנה אנילחמדולילהי רביל עאלמין.

—-

מקורות:

ספר הקוראן (القـرآن الكريم)
ג'מיע אל עולום ואל חיכאם – איבן רג'ב אל חנבלי (جامع العلوم والحكم – ابن رجب الحنبلي)
סחיח מוסלים (صحيح مسلم)
סחיח אל בוכארי (صحيح البخاري)

מודעות פרסומת
  1. 10/02/2009 בשעה 11:06

    נוח, אתה מצליח לסחוף כל פעם מחדש! משאללה על הכישרון והידע.
    אכן יהיה מעניין לקרוא בהמשך אינשאללה על הסימנים הקטנים והסימנים הגדולים.
    ישנה פיסקה שגרמה לי להרהר עליה ואינני בטוחה שהבנתי את משמעותה כהלכה
    "האמה תילד בעבור גבירתה, ותמצא כי רועי כבשים עניים יחפים, מתחרים ביניהם בבניית ביניינים גבוהים" , אם תוכל לפרש את הפיסקה יותר בהרחבה.
    תודה רבה

    • nuh
      10/02/2009 בשעה 17:14

      אלחמדולילה,
      כל מה שאני יודע הוא בזכות אללה סובחאנהו ותעלה, ותאמיני לי שאני לא יודע הרבה.

      למען האמת, לא נכנסתי לפרשנות של הפסקה הזאת מכיוון שרציתי להתמקד יותר באיסלאם-אימאן-איחסאן. על פי הפרשנות, הפסקה הזאת מדברת על "הסימנים הקטנים" לבוא יום הדין. יש שמפרשים אותה באופן מילולי ואחרים מפרשים אותה על אופן המשל. ישנו חדית' מפי אבו-הוריירה שדומה לחדית' הנ"ל והוא מופיע באוסף של אל-בוכארי. בחדית' הזה כתוב- "האמה תילד בעבור אדונה" (במקום גבירתה). איבן רג'ב אומר כי המשפט הזה מדבר על תקופת הכיבושים שבה היו כל כך הרבה עבדים, עד אשר נערה שוחררה מעבדות וקנתה את אימא שלה מבלי לדעת שזאת היא. או שהילדים של האמה השתוו במעמדם לאדון, ובכך הפכו להיות אדונים שלה.
      לגבי המשפט השני, הכוונה היא שהאנשים הנחותים ביותר והמתאימים פחות להנהגה יהפכו להיות המנהיגים של האומה. עד שגאוותם תגדל והם יתחרו ביניהם בבניית ביניינים גבוהים – דבר שלא היה קיים בתקופת הנביא מוחמד. חוסר הידע שלהם וקנאותם לצבירת הון, יביא לחיסול הערכים הדתיים ולהפצת שחיתות ברחבי האומה.
      ישנם הרבה חדית'ים נוספים שבהם המשפטים הללו מופיעים בין אם ביחד ובין אם לחוד. והם היו בזמנו נבואה לסימנים קטנים שכבר התרחשו עד עכשיו.
      ואללהו אעלם.

  1. 14/01/2010 בשעה 22:38

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: