ראשי > איסלאם, סורת אל כאהף, קוראן, תפסיר > תפסיר סורת אל כאהף: פסוקים 4-5

תפסיר סורת אל כאהף: פסוקים 4-5

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

وَيُنذِرَ الَّذِينَ قَالُوا اتَّخَذَ اللَّهُ وَلَدًا  ﴿٤﴾

"ולמען יזהיר את אלו האומרים: 'לקח לו אללה בן' ". (סורת אל כאהף – 18 , פסוק 4 )

הפסוק הבא שבסורה הזאת מופנה כהזהרה לאלו שאומרים שלאללה יש בן (או צאצא כלשהו). כלומר זהו פסוק ספציפי המופנה לכופרים אשר עשו לאללה שותפים. מדוע יש צורך בפנייה ספציפית? מכיוון שרוב האנשים בעולם מעורבים בייחוס לאללה (סובחאנהו ותעלה) בן. בתקופת הנביא מוחמד עליו השלום, השבטים הפגאנים אמרו שלאללה יש בנות בדמות מלאכים. היהודים אמרו שעוזייר הוא בנו של אללה, והנוצרים אמרו שעיסא (ישוע עליו השלום) הוא בנו של אללה.

אם כן, בתחילת הסורה הזאת, אללה (סובחאנהו ותעלה) מזכיר שלוש סיבות לכך שהקוראן הזה הורד. ראשית, על מנת להזהיר מעונש קשה. שנית, על מנת לבשר את הבשורות הטובות למאמינים. ושלישית, על מנת להזהיר במיוחד את אלו אשר מייחסים לאללה צאצאים. מכך אנו מבינים שישנם שני סוגי הזהרות- האחת היא הזהרה כללית לכלל האנושות. והשנייה היא הזהרה ספציפית לאלו המייחסים צאצאים או שותפים לאללה. ואלו אשר מייחסים לאללה שותפים (בערבית: שִירְכּ ) מבטלים את מעשיהם הטובים מכיוון שהם הולכים כנגד התנאי הראשון למעשים טובים – כנות כלפי אללה.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר עליהם בפסוק הבא:

 مَّا لَهُم بِهِ مِنْ عِلْمٍ وَلَا لِآبَائِهِمْ كَبُرَتْ كَلِمَةً تَخْرُجُ مِنْ أَفْوَاهِهِمْ

إِن يَقُولُونَ إِلَّا كَذِبًا  ﴿٥﴾

"אין הם יודעים על כך דבר, ואף לא אבותיהם. נוראות הן המילים היוצאות מפיהם. והם אומרים רק שקר". (סורת אל כאהף – 18 , פסוק 5 )

مَّا لَهُم بِهِ مِنْ عِلْمٍ وَلَا لِآبَائِهِمْ > מַא לַהֻום בִּיהִי מִין עִלְימין וַלַא לִיאַבַּאִהִים –  כלומר אין להם את הידע לגבי מה שהם אומרים. וכאשר אין ידע, רק הבורות נמצאת. הסיבה היחידה לכך שהם אומרים שאללה לקח לו בן היא מכיוון שאבותיהם אמרו זאת לפניהם, לכן אללה מבטל את הטענה הזאת באמירה שלא הם ולא אבותיהם מחזיקים בידע. נוסף לכך, הטענה כי לאללה יש בן היא שקרית ומומצאת, וההוכחה שלהם על מסתמכת על בורות אבותיהם. כתוצאה מכך, בנוסף להליכתם כנגד התנאי הראשון ביחס למעשים טובים שהזכרנו בפסקה הקודמת. הם גם הולכים בניגוד לתנאי השני וזה – הסתמכות על אבותיהם ולא על הסונה של הנביא מוחמד עליו השלום.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר: < كَبُرَتْ كَلِمَةً > כַּבֻּורַת כַּלִימַתַן – גדולות הן המילים, או נוראות הן המילים בגדולתן, על כך שהם מייחסים לאללה בן. בסורת מרים – 19, פסוקים 90-91 כתוב: "השמיים עמדו להתרסק בעטיו, והאדמה להיחצות לשניים, וההרים להתמוטט באחת * לכך שייחסו לרחמן ילד". עד כדי כך חמורות הן המילים הללו לאללה.

<إِن يَقُولُونَ إِلَّا كَذِبًا > אִין יַקֻ'ולֻונַה אִילַּא כַּדִ'יבַּה – 'והם אומרים רק שקר'. המילה לשקר היא- כַּדִ'יבַּה, ופירושה: משהו שהוא ההפך מהמציאות. שימו לב כיצד אללה (סובחאנהו ותעלה ) מדבר על האנשים הללו: אין להם שום ידע, וכך מה שהם אומרים הוא שקר.

לכן, לקח חשוב שעלינו לקחת מהפסוק הזה הוא לא לדבר ללא ידע. עדיף להימנע מכך באמירה: "אני לא יודע", מכיוון שדיבור ללא ידע עלול להביא לדבר שקר. ועלינו לזכור גם שאללה ישאל אותנו ביום הדין על כל מה שעשינו ועל כל מה שאמרנו.

ואללהו תעלה אעלם.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: