ראשי > איסלאם, סורת אל כאהף, קוראן, תפסיר > תפסיר סורת אל כאהף: פסוקים 6-8

תפסיר סורת אל כאהף: פסוקים 6-8

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

فَلَعَلَّكَ بَاخِعٌ نَّفْسَكَ عَلَىٰ آثَارِهِمْ إِن لَّمْ يُؤْمِنُوا بِهَٰذَا الْحَدِيثِ أَسَفًا  ﴿٦﴾

"התמית עצמך מצער על עקבותיהם כי לא האמינו באומר זה?". (סורת אל כאהף – 18, פסוק 6 )

הפסוק הזה פונה ישירות אל הנביא מוחמד. אללה סובחאנהו ותעלה אומר: פַלַעַלַּכַּ בַּאחִ'יעון נַפְסַכַּ < فَلَعَلَّكَ بَاخِعٌ نَّفْسَكَ > במילה פַלַעַלַּכַּ – התחילית "פא" פירושה: אז. "לַעַלַּה" פירושו: אולי, והסופית "כַּ" פירושה: אתה. המילה "לַעַלַּה" מסמלת תוצאה צפויה כלשהי. ומהי התוצאה כאן? בַּאחִ'יעון נַפְסַכַּ – תשמיד את עצמך או תמית את עצמך. המילה בַּאחִ'יעון <بَاخِعٌ> היא מהשורש: בא ب – ח'א خ – עין ع , אשר פירושו המילולי הוא: לשחוט, להמית או להרוג. והביטוי באח'יעון נפסכ משמש לתאר אדם אשר "ממית את עצמו" מצער וכעס.

ועל מה הוא "ממית את עצמו"? עַלַא אַתָ'אריהים < عَلَىٰ آثَارِهِمْ > על עקבותיהם או פסיעותיהם. את'אר היא צורת הריבוי של את'ר אשר פירושו: עקב, סימן, שריד. ולמה כל זה? אין לַם יואְמינו בִהָאדַ'לְ חַדִית' < إِن لَّمْ يُؤْمِنُوا بِهَٰذَا الْحَدِيثِ > – כי לא האמינו באומר זה, או בדיברה הזאת, כלומר בקוראן. סובחאנללה, הנביא מוחמד עליו השלום רצה כל כך שהם יאמינו עד שהוא רצה להרוג את עצמו מצער בשל סירובם.

אללה סובחאנהו ותעלה מסיים את הפסוק הזה במילה – אַסַפַה < أَسَفًا > אשר פירושה בצער או מצער. זהו צער שבא מכאב רב וגורם לחוסר נחת שכזה עד אשר האדם מרגיש שהוא רוצה להמית את עצמו! זוהי הייתה ההרגשה של הנביא מוחמד כאשר האנשים סירבו להאמין לו. כמובן שהתיאור כאן מתייחס לתיאור מטאפורי של ההרגשה ולא לרצון אמיתי להתאבד, שכן אנחנו יודעים שהאיסלאם אסר על התאבדות.

בפסוק הבא, אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר לנו מדוע הם לא מאמינים:

إِنَّا جَعَلْنَا مَا عَلَى الْأَرْضِ زِينَةً لَّهَا لِنَبْلُوَهُمْ أَيُّهُمْ أَحْسَنُ عَمَلًا  ﴿٧﴾

"ואכן עשינו את כל מה שעל הארץ כקישוט לה, למען נבחן אותם, מי מהם מעשיו טובים יותר". (סורת אל כאהף 18, פסוק 7 )

אללה סובחאנהו ותעלה אומר שהוא עשה את: מַא עַלַא אלְ-אַרְד < مَا عَلَى الْأَرْضِ > כל מה שנמצא על הארץ. כלומר גם הבריאה של אללה (משאבי הטבע, חיות, בני אדם וכד') וגם את מה שהאנשים המציאו בעצמם (מכוניות, בתים, כסף וכד').

כל אלו הם: זִינַתַן לַּהא < زِينَةً لَّهَا > קישוט לארץ ולבני האדם הנמצאים בו, על מנת לבחון אותם אם הקישוטים הללו מסיחים את דעתם עד לכפירה, או שהם בכל זאת לא  מתפתים מהם ועושים מעשים טובים.

ואז אללה (סובחאנהו ותעלה) מחזיר אותנו למציאות:

وَإِنَّا لَجَاعِلُونَ مَا عَلَيْهَا صَعِيدًا جُرُزًا  ﴿٨﴾

"ואולם עתידים אנו להפוך את כל אשר עליה לעפר צחיח". (סורת אל כאהף – 18, פסוק 8 )

סובחאנאללה, למרות שכל הקישוטים של הארץ יפים כל כך ומפתים כל כך, אללה מבטיח לנו שיום אחד, כל זה יושמד. לא משנה כמה כסף וממון נאסוף ולא משנה כמה זמן נעביר בהתפארות מקישוטיה של הארץ, כל אלה יהפכו ל- סַעידַן ג'ורוזה < صَعِيدًا جُرُزًا >. סעידן היא מילה לתיאור פני השטח של הארץ, כלומר האדמה והעפר שלה. ו- ג'ורוזה מתאר משהו שנקטע.

לאחר שעל הארץ הייתה זינה – שפע רב של קישוטים, אללה ישמיד את הכל והיא תהפוך להיות ג'ורוזה – עקרה מכל מה שהיה עליה קודם.

ואללהו תעלה אעלם.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: