ראשי > איסלאם, סורת אל כאהף, ערבית, קוראן, תפסיר > תפסיר סורת אל כאהף : פסוקים 11-12

תפסיר סורת אל כאהף : פסוקים 11-12

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

فَضَرَبْنَا عَلَىٰ آذَانِهِمْ فِي الْكَهْفِ سِنِينَ عَدَدًا  ﴿١١﴾

"ואטמנו את אוזניהם במערה שנים על שנים" (סורת אל כאהף – 18, פסוק 11 )

בתחילת פסוק זה, אללה סובחאנהו ותעלה אומר: פַדַרַבְּנָא עַלָא אָדָ'אניהים <فَضَرَبْنَا عَلَىٰ آذَانِهِمْ > "ואטמנו את אוזניהם" – המילה דַרַבַּא באה מהשורש: דאדض -רא ر -בא ب ; ופירושה הוא: להכות או להלום. לפעולת ההכאה צריך שלושה דברים: משהו שמכים איתו, ומשהו שמכים בו וכמובן משהו שמכים אותו. הפירוש של הביטוי "הכאה על האוזניים" הוא בכך שאללה (סובחאנהו ותעלה) הכניס אותם למצב של שינה עמוקה, עד שהם לא שמעו דבר המתרחש בסביבתם. כלומר ההכאה היא השינה. ומדוע לא לומר "הכה על עיניהם", מכיוון שכאשר האדם הולך לישון, הוא עוצם קודם את עיניו ורק לאחר שאוזניו מפסיקות לשמוע את סביבתו הוא נכנס לשינה עמוקה.

סִינינא עַדַדָא <سِنِينَ عَدَدًا > "למשך מספר שנים". בחסדו של אללה ורחמיו הוא הגן על הנערים הללו במערה הזאת על ידי גרימת שינה שנמשכה מספר שנים. זוהי הייתה התגובה לדועא' (בקשה, תחינה) שהנערים עשו בפסוק מספר 10 מהפוסט הקודם. זהו גם רמז לפסוק מספר 9 שבו אללה שואל את מוחמד אם הוא מתפלא על האותות המופלאים. כלומר אם להטיל שינה על הנערים הללו למשך מספר שנים הוא נס, אך הוא לא נחשב מהאותות המופלאים בעיניו של אללה, חשבו אילו עוד דברים הוא יכול לעשות יותר מזה.

 

ثُمَّ بَعَثْنَاهُمْ لِنَعْلَمَ أَيُّ الْحِزْبَيْنِ أَحْصَىٰ لِمَا لَبِثُوا أَمَدًا  ﴿١٢﴾

"ואַחַר הערנו אותם למען נדע מי משני המחנות היטיב לאמוד כמה זמן עבר עליהם" (סורת אל כאהף – 18, פסוק 12 )

ת'ומַּה בַּעַתְ'נָאהום <ثُمَّ بَعَثْنَاهُمْ > "ואחר הערנו אותם" – המילה ת'ומַּה היא מילת קישור המשמשת לתיאור משהו שקרה לאחר זמן מה (בניגוד לתוספת וא و אשר מתארת משהו שקרה זמן קצר מייד אחרי). המילה בַּעַתַ'ה היא מהשורש: בא ب -עין ع – ת'א ث; ופירושה המילולי הוא תנועה או תזוזה. איך אנחנו מעירים מישהו שיושן? קודם כל אנחנו קוראים בשמו, אבל אם הוא לא מתעורר מהשינה העמוקה שלו אנחנו מנערים אותו. המילה משמשת בשני מובנים: לתחיית המתים (כלומר להעיר מישהו מהמוות) ולשינה (כלומר להעיר מישהו משנתו) לכן גם יום תחיית המתים נקרא – יום אל בעת'.

ולמה העירו אותם? לינַעְלַמַה <لِنَعْلَمَ> "למען נדע"- הדובר כאן הוא אללה, אז למה הכוונה כאן? האם הוא לא יודע הכל? אכן אללה (סובחאנהו ותעלה) יודע את מה שקרה, מה שקורה ומה שיקרה. וזהו ביטוי נפוץ בקוראן שפירושו כאן הוא ליידע את שאר האנשים – אַיֻולְ חיזְבַּייני אַחְסַא <أَيُّ الْحِزْبَيْنِ أَحْصَىٰ> "מי משני המחנות דייק בחישוב". מקור המילה אַחְסַא הוא מהשורש: חא ح -סאדص-יא ى ; שפירושו: לספור או למדוד. וכך אַחְסַא פירושו: מי שיודע טוב יותר או מי שמדייק יותר בספירתו.

ומה סופרים?

לימַא לַבִּית'ו אַמַדַא <لِمَا لَبِثُوا أَمَدًا > "כמה זמן עבר עליהם" – פירושה של המילה לימַא הוא: לכמה. ואַמַדַא פירושו: תקופה או משך זמן.

אז אללה סובחאנהו ותעלה העיר את הנערים השוכנים במערה, על מנת ליידע מי משני המחנות מדייק למשך הזמן שהם שהו במערה. ישנם כמה פרשנויות לגבי מיהם אותם "שני מחנות" :

  • דעה אחת היא ששני המחנות הם שוכני המערה ואנשי העיר שאליה הלכו לאחר שהתעוררו.
  • דעה שנייה היא שהמחנות הם בין שוכני המערה לבין עצמם אשר לא ידעו כמה זמן הם היו בתוך המערה.
  • דעה שלישית היא שהויכוח הוא בין אנשי העיר לבין עצמם שהתחלקו לשני מחנות. אחד האמין במה שקרה לנערים ואחד לא האמין.

אללה סובחאנהו ותעלה מראה לנו באמצעות הפסוקים הללו שהוא יכול להחיות גם את הנפש וגם את הגוף והוא עשה זאת בעבר. לכן עלינו להיות בטוחים שהוא יחיה גם אותנו באחרית הימים.

ואללהו אעלם.

לקריאת כל הפוסטים הקודמים בסדרה.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: