ראשי > איסלאם, סורת אל כאהף, ערבית, קוראן, תפסיר > תפסיר סורת אל כאהף: פסוק 14

תפסיר סורת אל כאהף: פסוק 14

 

בפוסט הקודם למדנו שעל מנת ליצור תקשורת אפקטיבית מומלץ שניתן תקציר של הדברים שאנחנו הולכים לספר. אז אינשאללה אני אנסה ליישם את הלקח הזה בפוסטים הבאים.

תקציר:

  • 1. חישול הלב, מתי אללה עושה זאת וכיצד?
  • 2. הדרך לעשות דעווה: קודם כל תווחיד
  • 3. הגישה שלנו קובעת את המעמד שלנו, כלומר ככל שנהייה יותר נחושים בהקרבתנו, כך אללה יעלה אותנו בדרגה.

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

وَرَبَطْنَا عَلَىٰ قُلُوبِهِمْ إِذْ قَامُوا فَقَالُوا رَبُّنَا رَبُّ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ

لَن نَّدْعُوَ مِن دُونِهِ إِلَٰهًا لَّقَدْ قُلْنَا إِذًا شَطَطًا  ﴿١٤﴾

"וחישלנו את ליבם כאשר התייצבו ואמרו: ריבוננו ריבון השמיים והארץ ולא נפנה לעבוד אלוה אחר מלבדו שכן [אם נעשה זאת] אז אמרנו שקר גס" (סורת אל כאהף – 18, פסוק 14 )

חישול הלב

וַרַבַּטְנַא <وَرَبَطْنَا> "וחישלנו"- מקור המילה הוא מהשורש: רא – בא – טא , אשר פירושו לקשור משהו בחוזקה. כאשר אללה (סובחאנהו ותעלה) עושה "רבט" ללב של מישהו, פירוש הדבר שהוא נותן לו כוח וסבלנות ומסיר ממנו את הספקות וההיסוסים. וכאשר הלב של מישהו נקשר בחוזקה כזאת, הוא נהייה איתן באמונתו והוא הופך להיות נחוש יותר לומר ולעשות את הטוב. אסחאב אל כאהף (חברי המערה) היו נערים ללא סמכות וכוח. אבל מתי אללה חישל את לבבותיהם? אִידְ' קַ'אמֻו <إِذْ قَامُوا > "כאשר קמו". כלומר כאשר הם נקטו את היוזמה ועשו את הצעד הראשון, אללה חיזק אותם ונתן להם אומץ וביטחון לעמוד מול כולם ולומר להם את האמת – להצהיר על אמונת הייחוד ולדחות את השקר.

הדרך לעשות דעווה: קודם כל תווחיד

אנחנו לומדים מהנערים הללו שהדרך הטובה לעשות דעווה (לקרוא לדרך הישרה) היא קודם כל להציג את ייחודו של אללה לאנשים (תווחיד). כלומר לפני שהם פסלו את עבודת האלילים שהם עושים (שירכ) הם לימדו אותם את התווחיד. הם אמרו: < رَبُّنَا رَبُّ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ لَنْ نَدْعُوَ مِنْ دُونِهِ إِلَـٰهًا >- "ריבוננו הוא ריבון השמיים והארץ, ולעולם לא נפנה לעבוד אלוה אחר מלבדו". ההגדרה של רַבְּ (ריבון) היא למי שברא אותנו, מי שמקיים אותנו ומי שלו אנו שייכים. וכך הם מצהירים על ייחוד הריבונות (תווחיד א-רֻובּובִּיַה). ובחצי השני של המשפט כאשר הם אומרים שהם לא יפנו לאלוהים אחרים הם מצהירים על ייחוד האלוהות (תווחיד אל אֻולוהִיַה).

ולאחר מכן הם אומרים לאנשים שאם הם יקראו למישהו אחר מאללה- לַקַ'דְ קֻ'ולְנָא אִידַ'ן שטַטַא < لَّقَدْ قُلْنَا إِذًا شَطَطًا  > "שכן אז אמרנו שקר גס". שורש המילה שטַטַא הוא: שין – טא – טא, שפירושו המילולי הוא לחצות מעבר לגבולות. והדיבור הזה יוצא מהגבולות של האמת.

אנו למדים אם כן שחברי המערה אומרים בפסוק הזה לאנשיהם שאללה הוא הריבון היחיד והאל היחיד שיש לעבוד אותו. וכל דבר מעבר לכך הוא שקר גס ופשע חמור.

הגישה קובעת המעמד

לקח נוסף שאנו יכולים ללמוד מהפסוק הזה הוא לגבי מידת האמונה של חברי המערה. הם היו נערים צעירים שהקריבו רבות על מנת לשמור על האמונה שלהם. מה הייתה רמת האמונה שלנו כאשר אנחנו היינו צעירים? האמונה שלהם הייתה כל כך יקרה להם עד שהם ויתרו על הרבה דברים למען אללה: הם עזבו את הבתים שלהם, את משפחותיהם, את העיר ועברו למצוא מחסה במערה. הם הקריבו את הקורבן הזה למען אללה, ומה הוא עשה למענם? הוא הזכיר אותם בקוראן וסיפורם מדוקלם בפיהם של מיליארדים לאורך השנים! הלקח החשוב שיש ללמוד מכך הוא כאשר אנחנו מקריבים משהו למען אללה, הוא יגן עלינו ויעלה את דרגתנו מעל כולם.

בנוסף לכך, חברי המערה היו צעירים אשר קמו להגן על האמת. לעבוד את אללה בגיל צעיר זוהי משימה מיוחדת וקשה במיוחד. זו גם הסיבה לכך שאללה מזכיר את העובדה שהם היו נערים צעירים (פיתיא) כמה פעמים בסורה, שכן אללה אוהב יותר מכל את האנשים אשר סוגדים לו ומתפללים לו כבר מגיל צעיר.

ואללהו אעלם.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: