ראשי > איסלאם, ערבית, קוראן, תפסיר > הלב בקוראן : פואָד קַ'לְבּ וסַדְר.

הלב בקוראן : פואָד קַ'לְבּ וסַדְר.

 

heart

על מנת לתאר את הלב בקוראן, אללה (סובחאנהו ותעלה) משתמש בשלוש מילים שונות: פואָד קַ'לְבּ וסַדְר.

כפי שראינו עד עכשיו בפוסטים הקודמים, כל מילה שמופיעה בקוראן נבחרת בגלל סיבה ספציפית על מנת לתת את המשמעות המדויקת יותר. אבל כמו תמיד, גם בנושא הפוסט הזה, כאשר אנחנו קוראים את התרגומים של הקוראן אנחנו מוצאים כי כל המילים הללו כולן מתורגמות כ- "לב". המשמעות האמיתית של המילים הללו פשוט לא מצליחה לעבור לתרגום.
אז מה בעצם ההבדל?

קַ'לְבּ < قَلْب >

השורש ק'-ל-ב מופיע בקוראן 168 פעמים. ק'לב היא המילה הכללית ללב. היא באה משורש שפירושו: משהו שהופכים אותו. וזהו הטבע של הלב, הוא משתנה באופן תמידי. כאשר אללה (סובחאנהו ותעלה) מתייחס לאמונה (אימאן) ולחולי באמונה (כלומר "חולי בלב") הוא משתמש במילה ק'לב.

 

פואָד < فُؤَاد >

השורש פ-א-ד מופיע בקוראן 16 פעמים. מקור המילה פואד הוא מהפועל פַאַדַה אשר פירושו להבעיר או לעשות להבה. כאשר אללה (סובחאנהו ותעלה) משתמש במילה פואד הכוונה היא "ללב הבוער ברגש". אם מדובר בשמחה, עצב, תשוקה, תסכול, כעס או חרטה, המילה פואד באה לתאר זאת. ישנו פסוק בקוראן שמדגים זאת בצורה הטובה ביותר:

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

وَأَصْبَحَ فُؤَادُ أُمِّ مُوسَىٰ فَارِغًا

إِن كَادَتْ لَتُبْدِي بِهِ لَوْلَا أَن رَّبَطْنَا عَلَىٰ قَلْبِهَا لِتَكُونَ مِنَ الْمُؤْمِنِينَ  ﴿١٠﴾

"והפך לב אימו של משה לריק. וכמעט שגילתה את סודו, אלמלא חישלנו אל לבה, למען תהייה מן המאמנים". (סורת אל ק'סס – 28, פסוק 10 )

אללה (סובחאנהו ותעלה) משתמש במילה פואד על מנת לתאר את הלב של אימו של משה עליו השלום, לאחר שהיא שמה את בנה הפעוט בנהר של הנילוס במצב של כאב, צער ודאגה עמוקה. הפואד שלה הפך להיות ריק (פאריע'). כלומר היא לא יכלה לחשוב על שום דבר אחר מלבד משה עליו השלום.

ואז בחלק השני של הפסוק, נאמר שמרוב הדאגה שהייתה לה, היא כמעט והסגירה אותו. ואם אללה לא היה מחזק את הלב (ק'לב) שלה באמונה היא אכן הייתה עושה זאת. כאשר הלב הריק חוזק וקיבל את הרחמים מאללה הוא הפך ללב מלא. הפואד הפך לק'לב.

בפסוק אחר אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר:

وَلَا تَقْفُ مَا لَيْسَ لَكَ بِهِ عِلْمٌ 

إِنَّ السَّمْعَ وَالْبَصَرَ وَالْفُؤَادَ كُلُّ أُولَٰئِكَ كَانَ عَنْهُ مَسْئُولًا ﴿٣٦﴾ 

"ואל תלך אחר דבר אשר לא תדע לאשורו. אכן השמיעה, הראייה והלב– כולם ייתנו [על בעליהם] את הדין" (סורת אל איסרא' – 17, פסוק 36 )

אללה (סובחאנהו ותעלה) לא אמר שהק'לב שלנו ייתן את הדין, אלא יהיה זה הפואד שלנו.

כאשר אנשים עושים חטאים, אלה הם הרגשות כמו תשוקה, כעס וכדומה, אשר משתלטים עליהם וגורמים להם לחצות את הגבול. אבל ביום הדין, כאשר ניתן את הדין על המעשים שעשינו, לא נוכל לומר: "עשיתי זאת מתוך כעס" או "נסחפתי ברגשות שלי". אלו תירוצים שלא יתקבלו מכיוון שאנחנו בעלי השליטה בפואד שלנו. אנחנו נהייה אלו שיתנו את הדין על מה ששמענו, על מה שראינו ועל מה שעשינו, ולא מישהו או משהו אחר.

סַדְר < صَدْر >

השורש ס-ד-ר מופיע בקוראן 46 פעמים. המילה סַדְר מתארת את החזה. כאשר אללה (סובחאנהו ותעלה) מזכיר מניעים, סודות או את מה שמחוץ ללב עצמו (במובן של "חלון ללב") הוא משתמש במילה סַדְר.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

الَّذِي يُوَسْوِسُ فِي صُدُورِ النَّاسِ  ﴿٥﴾

"אשר לוחש בלבבות האנשים" (סורת א-נאס – 114, פסוק 5 )

השטן לא עושה ווסואס (לחישות) לתוך הק'לב של האנשים, אלא הוא עושה זאת אל החזה שלהם. ההבחנה הזאת קיימת מכיוון שאללה (סובחאנהו ותעלה) עשה את הק'לב טהור. אם נעשה אנלוגיה, אז הלב הוא מבצר והמעשים שלנו (על ידי העניים, הפה, האוזניים, הידיים וכו') הם שערי הכניסה אליו. השטן נמצא מחוץ למבצר (סַדְר) והוא תוקף את השערים בתקווה להיכנס לתוכו. אללה סובחאנהו ותעלה ברחמיו לא נתן לשטן גישה לק'לב שלנו, אלא רק לסַדְר שלנו. אנחנו הם אלו שפותחים את השערים של המבצר ולא השטן עצמו.

לכן אללה סובחאנהו ותעלה אומר:

مَن كَفَرَ بِاللَّهِ مِن بَعْدِ إِيمَانِهِ إِلَّا مَنْ أُكْرِهَ وَقَلْبُهُ مُطْمَئِنٌّ بِالْإِيمَانِ وَلَٰكِن مَّن شَرَحَ بِالْكُفْرِ

صَدْرًا فَعَلَيْهِمْ غَضَبٌ مِّنَ اللَّهِ وَلَهُمْ عَذَابٌ عَظِيمٌ  ﴿١٠٦﴾

"מי שכפר באללה לאחר שהאמין בו, מלבד מי [שהדבר] נכפה עליו בעוד שליבו בוטח באמונה – רק הפותחים את ליבם לכפירה, עליהם ישפך זעם מאללה ולהם עונש כבד" (סורת א-נחל – 16, פסוק 106 ).

אולם באותה המידה שבה הסַדְר נפתח לרוע הוא יכול להיפתח לטוב:

أَفَمَن شَرَحَ اللَّهُ صَدْرَهُ لِلْإِسْلَامِ فَهُوَ عَلَىٰ نُورٍ مِّن رَّبِّهِ فَوَيْلٌ لِّلْقَاسِيَةِ قُلُوبُهُم مِّن ذِكْرِ اللَّهِ

أُولَٰئِكَ فِي ضَلَالٍ مُّبِينٍ  ﴿٢٢﴾

"היש דומה למי שפתח אללה את ליבו לאסלאם והוא [הולך] על אור מריבונו? על כן אבוי למקשים את לבם נוכח זֵכר אללה. אלה הם בתעייה גמורה" (סורת א-זומר – 39, פסוק 22 )

וכך המילים הפשוטות הללו לכאורה- פואָד קַ'לְבּ וסַדְר שכולן מתארות את הלב, פותחות לנו צוהר מהחוכמה העצומה שגלומה בקוראן, והפוסט הזה הוא רק ניסיון צנוע להסביר זאת.

הו אללה עשה אותנו מבין אלו שמבינים את הקוראן. אמין.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. 03/04/2010 בשעה 16:35

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: