ראשי > איסלאם, לחיות את האיסלאם, צום > חודש הרמדאן והנביא יוסף עליו השלום

חודש הרמדאן והנביא יוסף עליו השלום

"חודש הרמדאן לשאר החודשים דומה ליוסף (עליו השלום) ולשאר אחיו. כשם שיוסף היה הבן האהוב ביותר על יעקוב (עליו השלום), כך חודש הרמדאן הוא האהוב ביותר על אללה.

נקודה מעניינת לאומת מוחמד (עליו השלום והברכה) להרהר בה היא- אם ליוסף (עליו השלום) היו הרחמים והחמלה לומר: ' …لاَ تَثْرَيبَ عَلَيْكُمُ الْيَوْمَ…' (…אין אשמה עליכם היום…), כך גם רמדאן הוא חודש של רחמים, ברכה, טוב והצלה מן האש.  ומחילה מן המלך, אשר עולה על כל שאר החודשים ומה שנוכל להשיג בהם ביום ובליל.

נקודה נוספת לחשוב עליה היא שאחיו של יוסף (עליו השלום) באו אליו תוך שהם סומכים כי הוא יעזור להם לתקן את חטאיהם הקודמים. ואכן, הוא פגש אותם בנדיבות והוא עזר להם. הוא האכיל אותם כאשר הם היו רעבים, והוא אמר לעוזריו- 'נשאו את חפציהם אתכם על מנת שלא יאבדו אותם'. אם כן, אדם אחד מילא את המחסור בין אחד עשרה האחים, וכך גם חודש הרמדאן הוא חודש אחד אשר ממלא את המחסור במעשינו בכל אחד עשר החודשים. דמיינו את המחסור והליקויים שיש לנו בציות לאללה!

אנו מקווים שברמדאן נוכל לכפר על כל המחסור של שאר החודשים, לתקן את טעויותינו ולחפות עליהם בשמחה ובנחישות בעזרת חבלו של המלך הסולח.

דבר נוסף להרהר בו  – ליעקוב (עליו השלום) היו אחד עשר בנים אשר חיו איתו ואת מעשיהם הוא היה רואה כל הזמן וראייתו לא שבה אליו בעקבות אף בגד מבגדיהם. לעומת זאת, היא שבה אליו בעקבות בגדו של יוסף. ראייתו חזרה במלוא כוחה והוא עצמו חזר להיות חזק לאחר שהיה חלש, ורואה לאחר שהיה עיוור. בדומה לכך, אם החוטא מריח את ריח הרמדאן, יושב עם אלה שמזכירים לו את אללה, קורא בקוראן, מתיידד בשם האיסלאם והאמונה, נמנע מריכולים ודברי סרק, הוא יהיה (בעזרת אללה) בין אלו שנסלח להם לאחר שחטאו, והוא יהיה קרוב יותר לאחר שהיה רחוק. הוא יוכל לראות בליבו לאחר שהיה עיוור, נוכחותו תתקבל בשמחה לאחר שהייתה מתקבלת בתיעוב. הוא יתקבל בברכה לאחר שהתקבל בבוז, יוענק לו ללא הגבלה מבלי מאמץ מצידו, הוא יודרך למשך כל חיו, נפשו תילקח ממנו ברכות כאשר ימות. והוא יבורך ברחמים מאללה כאשר יפגוש אותו והוא יקבל את הדרגה הגבוהה ביותר בגן העדן.

לכן באללה, נצלו את הגדולה שבימים המועטים הללו ובקרוב תראו ברכה שופעת, כמויות גדולות של גמול, ותקופה ארוכה של מנוחה ומרגוע בעזרת אללה.

באללה זהו אכן מרגוע אמיתי…"

*מעובד מספרו של איבן אל ג'אווזי –    "בוסתאן אל ואעיד'ין וריאד א-סאמיעין" עמ' 213-214.

מודעות פרסומת
  1. 16/08/2010 בשעה 08:19

    ראמדן ברוך… 🙂
    אני רוצה להמליץ על נושאים לפוסטים… לי שני דברים עדיין לא ברורים באיסלאם: אחד, זה למה רק לבנות אסור להצטלם, למה רק להן זה חארם… שני, זה אם אסור לחברים המוסלמים שלי לפי איזה חדית' להתרועע איתי, שאני די בבירור כופר. יום טוב, ותודה רבה 🙂
    אה, יש נושא שלישי, שמאוד מסקרן לטעמי, והוא מוסלמים שטוענים שאמינות החדית', כל החדית', מוטלת בספק, ושהם פועלים רק על פי הקוראן.

    • nuh
      16/08/2010 בשעה 18:27

      ראשית לא הבנתי את השאלה לגבי הצילום. מה הכוונה ב"אסור לבנות להצטלם" אני אשמח אם תפרט?

      לגבי השאלה עם החברים, הנביא מוחמד עליו השלום אומר לנו: "האדם נמצא על דתו של חברו" – וזה אכן חדית' מהימן. והוא דומה במידה רבה לביטוי: "אמור לי מי חבריך, ואומר לך מי אתה". מכיוון שהאיסלאם הוא דרך חיים, ישנם איזכורים רבים בקוראן ובסונה (בחדית'ים של הנביא עליו השלום) לסוג האנשים שעלינו להיות בחברתם ולסוג האנשים שעלינו להימנע מחברתם. הזכרתי כמה איזכורים כאלה בפוסטים שכתבתי בעבר. על פי ההגיון הפשוט, אדם אשר מאמין באללה כריבון העולמים יעדיף באופן טבעי להתרחק מאנשים אשר מתכחשים לכך ומתגאים על התכחשותם בפומבי.

      יחד עם זאת, אין פירוש הדבר שתמיד אסור להיות בחברתו של הכופר. על המוסלמי לשמור על קשרים טובים והגונים בין שכיניו וחבריו לעבודה או ללימודים, גם אם הם אינם בני דתו.

      לגבי הנושא השלישי- מוסלמי שטוען שאמינות החדית' – כל חדית', מוטלת בספק עושה זאת מבעיקר משתי סיבות עיקריות: או שאין לו שבריר של ידע לגבי מדעי החדית' בכלל, או שהוא אומר זאת מתוך קושי להאמין בחדית' מסוים וכך הוא מתחיל לפסול כל דבר שנקרא "חדית'".
      בכל מקרה, אדם שטוען שהוא פועל רק על פי הקוראן ובאותה נשימה מבטל את כל החדית'ים, אומר דבר והיפוכו, שכן הקוראן מצווה עליו לציית לנביא וללכת על פי דרכו.

      אדם לא יכול למלא את כל חובותיו כמוסלמי רק על פי הקוראן, שכן אם בקוראן מופיעים הציווים, בחדית'ים של הנביא מוחמד עליו השלום אנחנו מוצאים את המידע על הדרך שבה עלינו למלא את הציווים הללו.

  2. שני
    16/08/2010 בשעה 17:00

    רמאדאן כרים למחבר הבלוג!

    • nuh
      16/08/2010 בשעה 17:52

      תודה שני.

      רמדאן מובארכ לכל המוסלמים.

  3. 16/08/2010 בשעה 23:34

    תשובות מלאות – תודה רבה!!! ד'א אני אדם מאמין (פאנתאיסט, האמת) אבל לא מוסלמי. בגלל זה התיחסתי לעצמי ככופר. אני לא מתגאה בזה באופן מיוחד בפומבי, אבל אני כן לא מסתיר חלקים בי אני שאני יודע שנוגדים את ההלכה של דת כזו או אחרת. האמת שזה חבל לי מאוד שהדברים האלו מרחיקים אותי מדתיים. זה מצטער אותי.
    בכל מקרה… אני אבהיר למה התכוונתי בשאלה הראשונה — אני יודע שהרבה מוסלמים מחשיבים צילומים כחארם. אם זאת.. למשל בפייסבוק, רק לבנות יש פרחים\מסגדים\כדומה במקום תמונת הפרופיל שלהן… ואף פעם לא נתקלתי במוסלמי שהתנגד לזה שאצלם אותו, אבל מוסלמיות מבקשות שלא יצלמו אותן. אז תהיתי אם יש פסיקה ברורה לגבי זה, ואם זה תלוי במין האדם, או שזה לכל המוסלמים, או שזה המלצה. בקיצור, תהיתי מה עומד מאחורי השוני הזה בין הנשים לגברים. ערב טוב, ואם את\ה מאיזור ירושלים את\ה מוזמן\ת לבוא ליפטאר הזה — http://www.facebook.com/event.php?eid=117660028286445 🙂

    • nuh
      17/08/2010 בשעה 00:36

      ראשית תודה על ההזמנה, למרות שאני לא נמצא באיזור ולא אוכל להגיע.

      ישנה מחלוקת בין המלומדים לגבי צילומים ואחדים אכן מחשיבים אותם כחראם. רוב המלומדים למיטב ידיעתי אינם מחשיבים צילומים כחראם.
      יחד עם זאת, אני מאמין שההתנגדות שאתה נתקל בה מצד מוסלמיות נובעת מצניעותן ומרצונן לשמור על פרטיותן. גם אני דרך אגב לא הייתי רוצה שהתמונה שלי תופיע בפייסבוק, ואפילו אין לי חשבון כזה.

      האיסלאם מגדיר את ערוותם של הנשים והגברים באופן ברור. באופן פשוט נאמר שלגברים מדובר באיזור שבין הברכיים לחור חבל הטבור, ולנשים מדובר בכל גופן פרט לפניהן ולכפות ידיהן. בנוסף לכך ישנו פירוט ברור לגבי סוג האנשים שיכולים לראות את האישה ללא הכיסוי שלה, והדבר משתנה אם מדובר במשפחתה הקרובה, קרוביה הרחוקים, נשים אחרות וכדומה. בכל אופן, כל חשיפה של החלקים בגוף שאין עלינו לחשוף נחשבת לחטא.

      אני מכיר נשים רבות שעדיין לא הולכות עם כיסוי ראש אבל משתדלות לבצע את כל שאר חובותיהן באיסלאם. נשים כאלו יעדיפו לא להצטלם כדי לא להנציח את תמונתן ולהשאיר אותה מחוץ לשליטתן, במידה והן יחליטו להתכסות יום אחד על פי מצוות האיסלאם.
      בנוסף לכך, אני בטוח שתמצא נשים רבות שמתנגדות לכך לא מטעמים דתיים, אלא מטעמים תרבותיים שונים, כל אחת ותרבותה, כל אחת ומסורתה.

      לילה טוב.

  4. 17/08/2010 בשעה 08:15

    שוב תודה על התשובה. הבלוג הזה הוא ברכה. אני מקווה שתכתוב בו יותר 🙂

    • nuh
      17/08/2010 בשעה 08:36

      חן חן :-).

      אשתדל לעשות זאת אינשאללה.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: