ארכיון

Archive for the ‘סירה’ Category

תפסיר סורת אל כאהף : פסוקים 23-26

 

תקציר:

  • 1. להגיד אינשאללה ('אם ירצה אללה').
  • 2. השיפור של הנביא והשיפור שלנו.
  • 3. סיכום הסיפור של חברי המערה.

—–

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

وَلَا تَقُولَنَّ لِشَيْءٍ إِنِّي فَاعِلٌ ذَٰلِكَ غَدًا  ﴿٢٣﴾ إِلَّا أَن يَشَاءَ اللَّهُ

وَاذْكُر رَّبَّكَ إِذَا نَسِيتَ وَقُلْ عَسَىٰ أَن يَهْدِيَنِ رَبِّي لِأَقْرَبَ مِنْ هَٰذَا رَشَدًا  ﴿٢٤﴾

"ואל תאמר על דבר מה, אעשה זאת מחר (23) אלא [אם תוסיף] אם ירצה אללה. וזכור את ריבונך כאשר שכחת ואמור: 'אולי ינחה אותי ריבוני קרוב יותר לדבר ישר מזה" (סורת אל כאהף – 18, איאת 23-24 ).

להגיד אינשאללה

מדוע אללה (סובחאנהו ותעלה) מזכיר את שתי האיאת הללו באמצע הסיפור של חברי המערה? התשובה לכך נעוצה בקונטקסט שבו הסורה התגלתה. לפני התגלות הסורה, בני שבט ק'ורייש באו אל הנביא מוחמד עליו השלום ושאלו אותו מספר שאלות. הם רצו לדעת בין השאר על סיפור חברי המערה, על אודות הרוח ועל אודות ד'ו אל ק'רניין. את השאלות הללו הם קיבלו מהרבנים היהודים אשר גרו באל מדינה, מתוך הנחה שרק נביא אמיתי יוכל לענות על עליהן ( אני ארחיב על זה מאוחר יותר אינשאללה, בינתיים קראו באנגלית מה כותב על כך המפרש הקלאסי איבן כת'יר).

הנביא מוחמד עליו השלום השיב – < أُخْبِرُكُمْ غَدًا عَمَّا سَأَلْتُمْ عَنْه > "אספר לכם מחר על מה ששאלתם עליו" אבל הוא לא הוסיף את הביטוי "אינשאללה" – אם ירצה אללה. ומהסיבה הזאת, ההתגלות התעכבה למשך זמן רב. מהמקרה הזה אנחנו למדים כי עלינו לומר אינשאללה בכל פעם שאנחנו מתכוונים לעשות משהו עתידי.

זהו אחד מהמקרים המדהימים בסירה (ביוגרפיה) של הנביא מוחמד. דמיינו לעצמכם כיצד הוא הרגיש כאשר בני שבט ק'ורייש לעגו לו וקראו לו שקרן כאשר אללה (סובחאנהו ותעלה) מנע את הגעת ההתגלות אליו. אבל סובחאנאללה, בכל הדברים שאללה עושה יש חוכמה רבה. אנשים רבים אשר "ישבו על הגדר" (כלומר האמינו חלקית בנביא מוחמד) היו עדים לעובדה שהנביא מוחמד לא ממציא את הקוראן, שכן הם הבינו שאין לו שום סיבה להביך את עצמו כל כך.

< وَاذْكُر رَّبَّكَ إِذَا نَسِيت > "וזכור את ריבונך כשאר שכחת"

הדי'כּר (ההזכרה) בא לידי ביטוי בשלושה דברים:

  • 1. זכור לומר אינשאללה כאשר אתה מתכן לעשות משהו.
  • 2. הזכר לעצמך לומר את שמו של ריבונך כאשר אתה שוכח.
  • 3. ובאופן כללי, אם אתה שוכח משהו, הזכר את שמו של ריבונך (כמו להגיד סובחאנאללה, אלחמדולילה וכו').

השיפור של הנביא והשיפור שלנו

< وَقُلْ عَسَىٰ أَن يَهْدِيَنِ رَبِّي لِأَقْرَبَ مِنْ هَـٰذَا رَشَدًا > "ואמור: 'אולי ינחה אותי ריבוני קרוב יותר לדבר ישר מזה". כאן אללה (סובחאנהו ותעלה) מתקן את הנביא מוחמד עליו השלום. כל פעם שהייתה צריכה התערבות מצד אללה כדי לתקן ולשפר את נביאיו הוא היה עושה זאת. מהמשפט הזה אנחנו למדים כי בכל מצב שאנחנו לא יודעים על עניין מסוים או שאנחנו רוצים לשפר את עצמנו, עלינו לפנות לאללה בכנות ולבקש ממנו הדרכה לדבר הנכון בעבורנו. זו הסיבה שאנחנו אומרים "הדרך אותנו" בסורת אל פאתיחה (הסורה הראשונה בקוראן) יותר מ-17 פעמים במהלך תפילותינו היומיות, וזו גם הסיבה לכך שתפילת האיסתיח'ארה היא דבר מאוד מומלץ באיסלאם.

סיכום הסיפור של חברי המערה

وَلَبِثُوا فِي كَهْفِهِمْ ثَلَاثَ مِائَةٍ سِنِينَ وَازْدَادُوا تِسْعًا  ﴿٢٥﴾ قُلِ اللَّهُ أَعْلَمُ بِمَا لَبِثُوا لَهُ غَيْبُ

السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ أَبْصِرْ بِهِ وَأَسْمِعْ  مَا لَهُم مِّن دُونِهِ مِن وَلِيٍّ وَلَا يُشْرِكُ فِي حُكْمِهِ أَحَدًا  ﴿٢٦﴾

"והם שהו במערתם שלוש מאות שנים והוסיפו תשעה (25) אמור: אללה מיטיב לדעת באשר שהו, לו נסתרות השמיים והארץ. אין רואה ואין שומע כמותו. אין להם מגן זולתו ולא ישתף במשפטו אף אחד" (סורת אל כאהף – 18, איאת 25-26 ).

חברי המערה שהו בה 309 שנים. ומה לגבי שאר הפרטים המדויקים בסיפור שלהם? אללה (סובחאנהו ותעלה) יודע עליהם יותר טוב מכולם. ולא רק על הסיפור שלהם אלא על כל הנסתר בשמיים ובארץ. הוא המגן (ואלי) של כל הבריאה וההחלטות נעשות על ידיו בלבד.

כששומעים על הסיפור של חברי המערה, אי אפשר שלא לחשוב: מדוע אללה (סובחאנהו ותעלה) מזכיר רק כמה מהפרטים  עליהם ובאשר הדברים נאמר "אללה יודע טוב מכולם"? התשובה לכך על פי פרשני הקוראן היא – ואללה יודע יותר טוב מכולם – שרק הפרטים הרלוונטיים בעבורנו מוזכרים מהסיפור.

חשבו על זה כך: מה יועיל לנו לדעת אם מספר השוכנים במערה  היה 7 או 8 או 9? האם הנתון הזה יגרום לנו לסמוך על אללה יותר? האם זה היה משנה משהו אם היינו יודעים את המקום של המערה או את השם של הכלב שלהם? בהחלט שלא!

זו אם כן הסיבה שאללה (סובחאנהו ותעלה) מזכיר רק את הפרטים אשר יועילו לנו ויעזרו לנו ללמוד לקחים שנוכל ליישם בחיינו. כל הפרטים אשר לא רלוונטיים בעבורנו פשוט לא מוזכרים. אללה (סובחאנהו ותעלה) בחוכמתו, יודע אילו פרטים יהיו טובים יותר בעבורנו. ועלינו לזכור שהסיפורים שמופיעים בקוראן הם על מנת להדריך אותנו לדרך הישרה ולא על מנת לשעשע אותנו.

זוהי המסקנה מסיפור חברי המערה. ממש כמו שהתחלנו את הסיפור תוך הזכרת שמו של אללה, כך גם סוף הסיפור מסתיים בהזכרת שמו של אללה. הוא בעל כל הידע, הוא בעל כל ההחלטות ללא שותפים והוא הריבון והמחוקק בעבור כולם.

ואללהו אעלם – ואללה יודע טוב יותר מכולם.

—-

לקריאת כל הסדרה

מודעות פרסומת

פניני חוכמה מהקוראן (6) : מופת ה"איה"

01/04/2009 תגובה אחת

 

באחד הפוסטים הקודמים ציינתי שתרגום המילה הערבית אַָיַה < آية > למילה "פסוק" בעברית (או Verse באנגלית) מאבד הרבה מהמשמעות האמיתית של המילה.

כאשר מזכירים את המילה "פסוק" לאדם דובר עברית ישנם שני דברים שעולים לו לראש: פסוק מהתנ"ך או פסוק מתוך סיפור או שיר. וכאשר אנחנו אומרים שהקוראן מחולק לפסוקים, במקום לומר שהקוראן מחולק לאַָיָאת (ריבוי של אַָיַה), אנחנו בעצם משווים אותו לשירה או לתנ"ך- דבר שהקוראן עצמו מכחיש שהוא דומה להם.

תרגום נוסף למילה "אַָיַה" הוא: משפט. אולם גם תרגום זה הוא תרגום חסר, שכן האַָיַה היא לא משפט והדוגמאות לכך רבות-

  • איה יכולה להיות מספר אותיות. לדוגמא: בסורת אל בק'רה (2), האיה הראשונה מורכבת מצירוף האותיות א-ל-מ < الم >. ומאפיין זה חוזר בעוד מספר סורות.
  • איה יכולה להיות אות אחת בצירוף משפט. לדוגמא: האיה הראשונה מסורת סאד (38) או האיה הראשונה מסורת אל ק'לם (68). וגם מאפיין זה חוזר בעוד מספר סורות.
  • איה יכולה להיות מילה אחת. לדוגמא: בסורת אל חאק'ה (69) האיה הראשונה היא – אל חאק'ה <الْحَاقَّةُ> "שעת האמת".
  • מספר איאת יכולות להרכיב משפט אחד. לדוגמא: בסורת אל פאתיחה (הסורה הראשונה בקוראן), האַָיָאת 2 עד 4 מהוות משפט אחד למרות שכל אחת מהן היא איה בפני עצמה.
  • איה אחת יכולה להיות משפט אחד. לדוגמא: בסורת אל אנביא' (21) איה 107 מתורגמת כך: "ולא שלחנו אותך אלא כרחמים על העולמים".
  • איה אחת יכולה להיות שני משפטים. לדוגמא: בסורת אל אנעאם (6) את האיה הראשונה יש לתרגם כך: "השבח לאללה אשר ברא את השמיים ואת הארץ ועשה את החושך והאור. אולם אלו אשר כפרו טוענים כי הם שווים לריבונם".
  • איה יכולה להיות פסקה או מספר פסקאות. לדוגמא: איה 282 בסורת אל בק'רה (2) היא האיה הארוכה ביותר בקוראן ואורכה כאורך דף אחד.

אז מה אנחנו למדים מהקוראן עצמו על המילה איה?
-המשך…->