ארכיון

Archive for the ‘מאמרים’ Category

היחס לבעלי חיים באיסלאם

20/03/2010 5 תגובות

היחס לחיות בתרבויות השונות קשור בראש ובראשונה לתפישות הבסיסיות לגבי הדומה והשונה בין בני-אדם לבעלי-חיים, ובשאלה הנגזרת מכך, לגבי ההקשר או התחום שבו חלים כללי המוסר המקובלים בתרבות זו או אחרת ביחס לבני-האדם. סוגיות אלה זכו להתייחסויות שונות בתרבויות שונות, בהתאם לתפישה המקובלת בהן ביחס לטבע החיות, ובמיוחד באשר למשותף ו/או השונה בינן לבין בני-האדם. לכל אלה מלווה, כמובן, משמעות מעשית הקשורה לקוד ההתנהגות המקובל או הנחשב לראוי בהתייחסות לבעלי-חיים, בכל זירות הפעולה האפשרויות.

במקרים רבים, הגישות השונות המאפיינות שאלות אלה קשורות במסורות דתיות. בעולם האסלאם, יש לדת ולאנשי הדת משקל רב בקביעה של מה ראוי או בלתי ראוי מבחינה מוסרית. במאמר זה לא ניתן לפרוס את הדיון העשיר שהתפתח בסוגיות אלה בעולם האסלאם מאז ראשיתו. במוקד הדיון יעמדו שאלות המצביעות על לבטים של מוסלמים החיים היום בחלקים שונים בעולם, נוכח תופעות או צרכים העולים מן הקשר בין בני-אדם לחיות בנסיבות שונות, וההדרכה הניתנת על ידי חכמי דת בסוגיות אלה.

[…]

בתשובה אחרת על סוגית צער בעלי-חיים באסלאם אנו מוצאים פירוט של מספר כללי יסוד להתנהגות המוסלמים כלפי חיות. כללים אלה, לטענת המשיב, עולים על החוקים שארגוני צער בעלי-חיים במערב מנסים לקדם ולחוקק. מבין החוקים שנקבעו על פי ההלכה המוסלמית ניתן לציין:

  1. אסור למנוע אוכל ושתייה ולגרום להרעבת חיות או אפילו לזנוח את הטיפול בהן.
  2. יש לדאוג למזונן של החיות ולטפל בהן כראוי.
  3. אסור לגרום נזק גופני לחיה. מבין הנזקים המוסברים בסעיף זה המשיב מתייחס, למשל, לנזק כתוצאה ממשא כבד מעבר ליכולתה, או מניצול-יתר של בהמות עבודה.
  4. אסור להפוך חיה לכלי לשעשוע, או למטרה ליריית חצים.
  5. יש להתחשב בחיה בעת שחיטתה (ראה פירוט להלן)
  6. יש להימנע מפגיעה ברגשותיהם של בעלי-חיים.

באשר לסוגיה האחרונה, מודגש באותה תשובה, כי על-פי ההלכה המוסלמית, ההתייחסות לחיות היא לרוב כאל יצורים בעלי רגשות, החווים עצב, אומללות, צער ועוד. לפי מסורת אחת המובאת בהקשר זה, מתואר אירוע שבו חברי הנביא לכדו שני אפרוחים והאם חגה מעל ראשיהם. הנביא, שלא נכח בעת מעשה לכידתם, הוכיחם על כך באומרו: "מי מכם צִעֵר את האם וגרם לה אבל בלקיחת בניה?" הוא הורה להחזיר מייד את שני הגוזלים לחיק אימם.

מתוך מאמרו של ד"ר חוסני אלח'טיב שחאדה כפי שפורסם ב- Ynet.

מודעות פרסומת

כמה מוסלמים יש בעולם?

 

1 מכל 4 אנשים בעולם הוא מוסלמי, כך עולה ממחקר חדש שפורסם לפני כחודש על ידי פורום פיו האמריקאי. המסקנה הזאת באה כשנה וחצי אחרי ההודעה של הוותיקן כי לראשונה בהיסטוריה מספר המוסלמים עולה על מספר הקתולים בעולם (19.2% לעומת 17.2% בהתאמה מאוכלוסיית העולם) ובכך הם הפכו לקהילה הדתית הגדולה ביותר.

מפת העולם על פי אוכלוסיית המוסלמים (לחצו על התמונה להגדלה)

המחקר החדש, שנערך במשך שלוש שנים ומתבסס על נתונים מ- 232 ארצות ואזורים שונים, ממקם את אוכלוסיית המוסלמים כמה אחוזים גבוה יותר מהערכות הוותיקן ומעמיד את מספרם של המוסלמים על 1.57 מיליארד בני אדם.

וכך בתקציר:

במחקר דמוגרפי מקיף של יותר מ-200 ארצות נמצא כי ישנם 1.57 מיליארד מוסלמים מכל הגילאים החיים כיום בעולם. והם מייצגים 23% מתוך אוכלסיית העולם המוערכת של 6.8 מיליארד בני אדם ב-2009.

המחקר כאמור, מכיל בתוכו נתונים מ- 232 ארצות והוא מסתמך על כ-1500 מקורות של מהם של מכוני מחקר, אוניברסיטות וארגונים ממשלתיים. ייתכן וזהו אכן המחקר המקיף ביותר מהמחקרים האחרונים שנעשו בנושא זה, כפי שהם טוענים בצדק.

להלן חמשת הארצות המאוכלסות ביותר במוסלמים (המספרים במיליונים):

  1. אינדונזיה (203)
  2. פקיסטן (174)
  3. הודו (161)
  4. בנגלדש (145)
  5. מצרים (78.5 ) ; ניגריה (78).

והנה כמה מעיקרי המחקר:

  • אוכלוסיית העולם המוערכת ב-2009 היא 6.8 מיליארד.
  • 1 מכל 4 אנשים בעולם הוא מוסלמי -  1.57 מיליארד איש שמהם:
  • 4.6 מיליון חיים ביבשת אמריקה, 38.1 מיליון באירופה, 240.6 מיליון באפריקה שמדרום לסהרה, 315.3 מיליון חיים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ו- 972.5 מיליון חיים באסיה.
  • 9 מתוך 10 הם סונים לעומת שיעים (87%-90%).
  • רוב השיעים (כ- 80%) מצויים בארבע ארצות: איראן, עיראק, פקיסטן והודו.
  • 2 מתוך 3 מהמוסלמים בעולם חיים באסיה.
  • רק 20% (1 מתוך 5) מהמוסלמים חיים ב"עולם הערבי" (צפון אפריקה והמזרח התיכון).
  • 1 מתוך 3 מוסלמים בעולם חי בהודו, פקיסטן או בנגלדש.
  • 20% מהמוסלמים חיים כקבוצת מיעוט, כלומר במקומות בהם האיסלאם איננה דת הרוב.
  • 50% מקבוצת מיעוט מוסלמי זו חיה בהודו.

 

מוסלמים כמיעוט ובמערב:

  • בהודו חיה קהילת המיעוט המוסלמי הגדולה בעולם (161 מיליון), ואחריה נמצאות אתיופיה (28 מיל'), סין (21.6 מיל') ורוסיה (16.5 מיל').
  • רוסיה וגרמניה הן שתי הארצות עם המיעוט המוסלמי הגדול במערב (11% ו 5%~ בהתאמה). אחריהן נמצאות צרפת ובריטניה.
  • קוסובו ואלבניה הן שתי הארצות היחידות באירופה עם אוכלוסייה של יותר מ- 75% מוסלמים.
  • בוסניה היא הארץ בה חי המיעוט המוסלמי הגדול ביותר מבחינת אחוז האוכלוסייה , 40%~
  • אוכלוסיית המוסלמים בארה"ב מוערכת ב- 2.5 מיליון ובקנדה כ- 0.65 מיליון.

 

כמה השוואות מעניינות:

  • אוכלוסיית המוסלמים שחייה במיעוט גדולה יותר מכל אוכלוסיית העולם הערבי.
  • ב- 17 מתוך 20 המדינות בעולם הערבי יש יותר מ-75% אחוז מוסלמים.
  • המיעוט המוסלמי באתיופיה שווה בגודלו לאוכלוסיית המוסלמים באפגניסטן.
  • בסין יש יותר מוסלמים מאשר בסוריה.
  • ברוסיה יש יותר מוסלמים מאשר בירדן ולוב גם יחד.
  • בגרמניה יש יותר מוסלמים מלבנון.
  • בארגנטינה יש יותר מוסלמים מאשר קנדה.
  • ישנם פי שלוש יותר מוסלמים באתיופיה מאשר בסומליה.

מפת ריכוזי המוסלמים בעולם (לחצו על התמונה לפירוט)

את המחקר המלא ניתן למצוא כאן או כאן (pdf). מדובר ב- 62 עמודים בלבד ואני ממליץ לכולם לקרוא אותו. אם נוריד את המקורות, מראי המקום (ואת המתודולוגיה למי שזה לא מעניין אותו) נישאר עם 30-35 עמודים של מידע רלוונטי, כך שלא מדובר בהרבה דפים.

על פי כותבי המחקר, הממצאים שמופיעים בו מניחים את היסודות למחקר עתידי של פורום פיו, שפרסומו נקבע ל-2010 ובו יוערך קצב גידול האוכלוסייה בעולם המוסלמי וכן תינתן תחזית לגודל האוכלוסייה בעתיד. כמו כן הם מתכננים להציג מחקר דומה על האוכלוסייה הנוצרית העולמית, אשר גם הוא עתיד להתפרסם ב-2010.

ניהול חיים – א' ב' ג'.

01/12/2008 תגובה אחת

 

המאמר הזה של סטיב פאבלינה מסביר כיצד יש לנהל נכון את חיינו תוך התמקדות על סוגי משימות שונות והשפעותיהם העתידיות.

המאמר מגדיר שלוש קטיגוריות של משימות שעלינו להקצות להן זמן על פי התועלת הטמונה בהן.

  1. 1.משימות מסוג א' הן משימות שיועילו לנו בעוד חמש שנים או יותר, כמו למידת שפה חדשה וכדומה.
  2. 2. משימות מסוג ב' הן משימות שיועילו לנו בעוד שנה או שנתיים, כמו למשל להתאמן לריצת מרתון.
  3. 3. משימות מסוג ג' הן משימות שיועילו לנו בעוד 90 יום או פחות. הן מכילות בתוכן את כל הפעולות היומיומיות שאנחנו עושים כמו קריאת אימיילים וכדומה.

הוא ממליץ על גישת חלוקת הזמנים של 50-30-20 שפירושה: 50% מהזמן יוקדש למשימות מסוג א'. 30% מהזמן יוקדש למשימות מסוג ב'. ו-20% הנותרים יוקדשו למשימות מסוג ג'.

מוסלמים מכירים גם את החדית' של הנביא מוחמד שאומר: "ישנם שתי ברכות שבני אדם רבים מאבדים: בריאות וזמן חופשי לעשיית טוב." (סחיח בוכארי) . ובנוסף לכך, על המוסלמים להתמקד גם במטרות שיועילו להם בעוד הרבה הרבה שנים מהיום – בעיקר בחיים שאחרי. ולכן אין להם אפשרות לשים את התפילה או את החאג' באף אחת מהקטיגוריות שלמעלה.

לכן אני מציע קטיגוריה של משימות מסוג ד': אלו יהיו משימות שאת פירותיהם אנחנו נראה בעיקר בחיים שאחרי ופחות בחיים הללו. משימות מסוג ד' הן בעיקר פעולות שמוכרות לנו באיסלאם בשמות של-  פרד( חובה: אשר מקבלים עליה גמול אם עושים אותה, ועונש אם לא עושים אותה) ומוסתחאב (מעשה אהוב: אשר מקבלים עליו גמול אם עושים אותו, ולא מקבלים עונש אם נמנעים ממנו).

לכן, משימות מסוג ד' הן משימות שעלינו להקדיש להן יותר זמן מאשר שאר המשימות והם צריכות להיות גם מעל הקטיגוריה של משימות מסוג א'. וכעת עלינו נוסחא חדשה שתאפשר לנו לעשות חלוקת זמנים נכונה יותר.