ארכיון

Archive for the ‘מה זה?’ Category

מה זה תַבָּארַכּ? (تَبَارَك)

 

עד עכשיו ניסינו להסביר מה זה תַחְמִיד, תַסְבִּיח ותַכְּבִּיר. היום אינשאללה ננסה להסביר בקצרה מה זה תַבָּארַכּ.

שורש המילה תַבָּארַכּ הוא: בא ب – רא ر – כאף ك ; אותו השורש שממנו גם מורכבת המילה < بركـة > שהיא המקבילה לבְּרַכה בשפה העברית. ולכן התרגום המקובל של תַבָּארַכּ לעברית הוא- יִתְבַּרַךְ.tabarak

המילה תַבָּארַכּ מופיעה בקוראן 9 פעמים*, שלוש מהם בסורת אל פורקאן (25). ובכולם היא מיוחסת לאללה סובחאנהו ותעלה.

פירוש המילה תַבָּארַכּ הוא: מקור כל הברכה, זו שאנו יודעים עליה וזו שאנחנו לא. כמו כן פירושה: מקור כל הטוב והתועלת. היא עומדת איתנה והיא בלתי פוסקת.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

 …قُلْ إِنَّ الْفَضْلَ بِيَدِ اللَّهِ يُؤْتِيهِ مَن يَشَاءُ وَاللَّهُ وَاسِعٌ عَلِيمٌ  ﴿٧٣﴾

"…אמור: אכן החסד בידו של אללה, ייתן אותו למי שיחפוץ, ואללה רחב [נתינה] ויודע". (סורת אל עימראן – 3, פסוק 83 ).

היחיד שראוי לברכה הוא אללה סובחאנהו ותעלה, הוא מקור הברכה ולו שייכת כל הברכה. זהו גם אחד מעקרונות התווחיד, מכיוון שייחוס מקור הברכה למישהו או משהו אחר מאללה פירושו כפירה בייחוד הריבונות.

تَبَارَكَ اللَّهُ رَبُّ الْعَالَمِينَ

יתברך אללה ריבון העולמים.

——

* להלן הפסוקים מהקוראן: 7:54 ; 23:14 ; 25:1,10,61 ; 40:64 ; 43:85 ; 55:78 ; 67:1

מודעות פרסומת

מה זה תַכְּבִּיר? (אַללהֻ אַכְּבַּר)

 

פירוש המילה תכביר הוא הגדלה או אמירת הביטוי: אַללהֻ אַכְּבַּר < اللهُ أَكبَرُ >.

זהו אחד הביטוים הנפוצים ביותר בקרב המוסלמים. והם אומרים אותו עשרות פעמים ביום (יותר מ-200 פעמים רק בתפילות החובה היומיות!), מידי יום ביומו. שימו לב גם כיצד יש לכתוב זאת בתעתיק מנוקד- אַללהֻ אַכְּבַּר (או אללהו אכבר בלי ניקוד). ולא 'אללה הוא אכבר' או 'אללה ואכבר' כפי שנהוג לכתוב בטעות. 

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

وَقُلِ الْحَمْدُ لِلَّهِ الَّذِي لَمْ يَتَّخِذْ وَلَدًا وَلَمْ يَكُن لَّهُ شَرِيكٌ فِي الْمُلْكِ وَلَمْ يَكُن لَّهُ وَلِيٌّ مِّنَ

الذُّلِّ وَكَبِّرْهُ تَكْبِيرًا  ﴿١١١﴾

"ואמור השבח לאללה אשר לא הוליד [יקח לו] בן ואין לו שותף במלכות, ואין לו צורך במגן מפני השפלה, ופאר אותו מאוד". (סורת אל איסרא' – 17, פסוק 111 )

שתי המילים האחרונות בפסוק מופקות מהשורש: כּא ك – בּא ب – רא ر – אשר פירושו: להיות גדול.  המילה "כַּבִּירְהֻו" < كَبِّرْهُ > היא מילת ציווי אשר פירושה: עשה אותו גדול, הצהר על גדולתו, פאר אותו, האדר אותו, הצהר על עליונותו. וכיצד יש לעשות זאת? "תַכְּבִּירַא" <تَكْبِيرًا> , כלומר על ידי אמירת אַללהֻ אַכְּבַּר . זוהי הדרך הנעלה ביותר והטובה ביותר לפאר ולהצהיר על עליונותו ורוממותו של אללה. Allahu_akbar

נוסף לכך, כאשר אנחנו אומרים "אַללהֻ אַכְּבַּר" . איננו רק מתכוונים שאללה הוא גדול יותר. המשמעות הנילוות לביטוי הזה היא שאללה הוא גדול יותר מכל דבר אחר! < الله اكبر من كل شيء> כלומר הוא הגדול ביותר.

כאשר המוסלמי מתחיל בתפילתו הוא אומר: "אַללהֻ אַכְּבַּר". אללה הוא גדול יותר וחשוב יותר מכל שאר הדברים אשר מעסיקים אותו, ולכן זהו הזמן להניח את כל הדברים הללו ולהיכנס לתפילה על ידי הצהרת העליונות האולטימטיבית לאללה. הוא ממשיך לומר את הביטוי שוב ושוב במהלך התפילה (לפני ירידתו להתשחוות או לסגידה) על מנת להישאר ממוקד במחשבתו ובמעשיו.

בדקדוק של השפה הערבית, המילה אַכְּבַּר מסווגת כ- אִיסְם תַפְדִּיל <اسم تَفْضِيل>. כלומר שם עצם המורה על השוואה או העדפה מסוימת. בדומה לשפה האנגלית שבה אנו מבחינים בין- Great, Greater, Greatest – גדול, גדול יותר, הגדול ביותר. כך גם בשפה הערבית ניתן להבחין בין כביר (גדול) ואכבר (גדול יותר) . הפירוש של המילה אכבר יכול להיות גדול יותר או הגדול ביותר. ואם מוסיפים את התחילית "אל" (ال) למילה אכבר, אז הפירוש שלה הוא להיות הגדול ביותר. אך אם היא מופיעה ללא התחילית הפירוש הוא, גדול יותר. לכן כאשר אנחנו שומעים את המואד'ין קורא לתפילה במילים "אַללהֻ אַכְּבַּר" הפירוש המדוייק הוא לא "אללה הוא גדול" כפי שנוהגים לפעמים לתרגם בטעות . אלא "אללה גדול יותר", גדול יותר מכל מה שאתם עושים עכשיו, לכן עיזבו הכל והתכוננו לתפילה.

שימושים נוספים לתכביר

מוסלמים רבים נוהגים לומר אללהו אכבר בסיטואציות שונות ומרובות מעבר לתפילות היומיות. הביטוי אללהו אכבר יכול לשמש כביטוי של הסכמה כללית או כתגובה להפתעה. לפעמים נמצא כי קהל של אנשים יקרא קריאות של אללהו אכבר בדומה למחווה של מחיאת כפיים או בדומה לקריאת "בראבו!" בסיום הופעה מסויימת או באמצע משחק כדורגל. כמו כן, נהוג לקרוא קריאת אללהו אכבר לאדם שזה עתה קרא את הקוראן, משום שזה לא יאה למחוא למישהו כפיים על כך שהוא למעשה קרא את המילים של אללה.

השימוש של הביטוי אללהו אכבר נפוץ גם אצל מליטנטים מוסלמים לפני ביצוע פעולתם מכיוון שהם מאמינים שהם עושים מעשים נעלים למען אללה, ומכיוון שאחת הדרכים הראויות ביותר למות היא לומר את שמו של אללה לפני המוות. מבלי להיכנס לפוליטיקה של "לוחמי חירות" אל מול "טרוריסטים", חשוב להבין כי למרות האסוציאציות השליליות שעולות בקרב לא מוסלמים רבים, הקריאה- "אללהו אכבר" איננה קריאת שנאה או קריאה לשנאה. זוהי פשוט הצהרה בדבר עליונותו של אללה, הרבה מעל כולם- כולל אלו שקוראים את הקריאה הזאת.

ישנם גם מקרים נוספים בהם הביטוי מוצא מהקשרו. דוגמא מפורסמת אחת היא כאשר בשנת 1997, טייס אינדונזי צעק "אללהו אכבר" שניות ספורות לפני ההתרסקות של מטוסו. התרסקות שגבתה את חייהם של כל 234 הנוסעים נחשדה תחילה כפיגוע טרור, אולם תוך זמן קצר התברר כי היא קרתה כתוצאה מהוראות שגויות שהוא קיבל ממגדל הפיקוח ובשניות האחרונות לחיו הוא החליט למות עם שמו של אללה על שפתיו.   

אז כאשר אנחנו עושים תכביר, אנחנו אומרים "אַללהֻ אַכְּבַּר" ופירוש הדבר הוא שאללה הוא גדול יותר, גדול יותר מכל השאר.

الله اكبر

 

 

מה זה תַסְבִּיח?

04/02/2009 2 תגובות

 

א-סאלאמו עלייכום. אלחמדולילה, עכשיו לאחר שאנחנו כבר יודעים מה זה חַמְד, בואו ננסה ללמוד מה זה תסביח.

תַסְבִּיח <تسبيح> מתייחס לאמירת הביטוי- סובחאנאללה <سبحان الله> כשם שתַחְמִיד< تحميد > מתייחס לאמירת הביטוי- אלחמדולילה <الحـمـد لله>.

תסביח הוא ביטוי המורכב משתי מילים: סובחאן ואללה. המילה סובחאן באה מהשורש: סין س – בא ب – חא ح – ופירושה: להאדיר, לשבח, לפאר ולהלל את אללה. היא כוללת בתוכה בין היתר את:

1. ההכרה בכך שאין לו פגמים בשלמותו, והוא נמצא הרחק מעבר לכל חוסר שלמות.subhan Allah 2

2. ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל דמיון בינו לבין הבריאה שלו.

3. ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל סוג של ייחוס שותפים ותכונות שאינן אלוהיות.

לכן כאשר מישהו עושה תסביח, הוא שולל כל פגם ומצהיר כי כל השלמות היא באללה והוא מושלם ללא פגמים.

ישנו פירוש נוסף לשורש סין – בא – חא – והוא: לשחות, לצוף, או להיות מהיר ומיידי. אז איך הוא מתקשר להאדרתו של אללה? בכך שהוא מציין את המהירות והמיידיות בהתמסרות לאללה, ובזריזות שבה אנו מצייתים לציוויו. לכן כאשר מישהו עושה תסביח, הוא מצהיר (כלומר מציף) את השלמות של אללה מעבר לכל דימיון בבריאה שלו.כלומר זה בא לתאר תגובה אשר מגיעה באופן מיידי. דמיינו שאתם רואים משהו מדהים, ובאופן מיידי אתם אומרים: סובחאנאללה!

לכן כאשר אנו אומרים "סובחאנאללה" הפירוש לכך הוא : "אני מצהיר על ( או מפאר ומהלל את) ריחוקו וחופשיותו של אללה, מכל חוסר שלמות או חוסר טוהר, או מכל דבר אשר ממעיט מהדרו וכבודו. ומכל יחוס של משהו או מישהו שווה לו, דומה לו, או מנוגד לו, והוא נמצא מעבר לכל אלו בהדרו ובתפארתו".

וזוהי רק טיפה בים, מכל ההסברים שיש.

סובחאנאללה!

אלחמדולילה

27/01/2009 10 תגובות

 

א-סאלאמו עלייכום- שלום לכולכם. רציתי להביא בפניכם מאמר מרתק שתירגמתי מאנגלית. הוא קצת ארוך ולעיתים גם קצת מורכב, אבל הוא מאוד מומלץ להבנת ביטוי מאוד בסיסי באיסלאם. אני אף ממליץ לכם לחזור ולקרוא אותו יותר מפעם אחת על מנת שתבינו אותו לעומק. כמו כן, לאחר קריאת המאמר הזה אני מציע לכם לחזור לפוסט על התווחיד ולראות כיצד המילה הזאת- אלחמדולילה, מכילה את כל שלושת מובני התווחיד ביחד.

קריאה נעימה.

"אלחמדולילה" – מופת לשוני בקוראן / נועמאן עלי ח'אן*.

כתיבה על המימדים הלשוניים שבקוראן, לקהל שאין לו בהכרח רקע בתחום הדקדוק הערבי וברטוריקה שלו יכול להיות מאוד מאתגר. לכן עומד לנסות ולנווט מעבר לעיניינים טכניים בשפה, תוך כדי בניית בסיס להבנת הנושא המדובר מבלי להיות מתוחכם מידי.ALHAMDULILAH

המילים 'אלחמדו-לילה' הם ללא ספק שניים מהמילים אשר מובעות הכי הרבה בשפתותיהם של מוסלמים רבים מסביב לעולם. אחרי הבסמלה (כינוי למשפט – בשם האל הרחמן והרחום), זוהי ההצהרה הראשונה אשר מוזכרת בסורת אל פאתיחה – הסורה הראשונה בקוראן. ודרך אחת לבחון את היופי, הדיוק, הגירוי המחשבתי וצחות הלשון אשר מופיעים בקוראן היא לבחון את הסיבה לבחירת המילים הספציפיות בכל פסוק. שכן השפה הערבית היא שפה עשירה, והיא מלאה במילים רבות בעלי משמעות דומה.
-המשך…->

מה זה סַאחַאבִּי?

 

אַנַס (רדיאללהו ענהו) מספר מפי הנביא מוחמד עליו השלום שאמר:

متى ألقى إخواني‏ قالوا‏:‏ ألسنا إخوانك‏‏ قال‏:‏ بل أنتم أصحابي،

وإخواني الذين آمنوا بي ولم يروني، أنا إليهم بالأشواق‏.

"מתי אַפַּגֵש עם אֵחיי? אמרו לו: 'האם אנחנו לא אַחֵיךָ?' אמר: 'אלא אתם חבריי (אַסְחאבִּי), ואחיי הם אלו אשר האמינו בי ולא ראו אותי, אליהם אני משתוקק '".

הקדמה

ראשית, מה פירוש המילה, ומיהו סאחאבי?

שורש המילה סאחאבי הוא: סאד- חא – בא שפירושו: חבר או מלווה. סאחאבא (או אַסְחאבּ) היא צורת הריבוי, סאחאבי הוא צורת יחיד לזכר וסאחאביה היא צורת יחיד לנקבה. רוב חכמי האיסלאם הסכימו להגדרתו של האימאם איבן ח'גר על עסק'אלאני: "סאחאבי הוא אדם מאמין אשר ראה ושמע את שליחו של אללה לפחות פעם אחת, ומת כמאמין". למרות שישנם גם חכמי איסלאם אחרים אשר התנו כי- על מנת להיות כלול בהגדרה של סאחאבי, על המאמין צריך היה לחיות בסביבת הנביא למשך שנה או שנתיים, הרוב מסכימים כי מספיק אם המאמין שהה בקרבת הנביא עליו השלום למשך זמן קצר.

-להמשך…->

מה זה תפסיר?

22/01/2009 תגובה אחת

 

מדע התפסיר (נאמר בפ' רפויה) הוא הנושא החשוב ביותר בעולום אל קוראן (מדעי הקוראן), מכיוון שבמידה רבה, המטרה העיקרית של מדעי הקוראן היא להבין וליישם את הקוראן כהלכה. מדע התפסיר הוא הראשון שנכתב לגביו במדעי הקוראן וללא ספק הוא תחום המחקר הגדול ביותר ועם מספר העבודות הרב ביותר במדעי הקוראן – זו אחת הסיבות שגם הפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל.

ההגדרה של תַפְסִיר ותַאְוויל.

משמעותה המילולית של המילה תפסיר ( تفسير ) באה מהמילה 'פַאסַּרַה' , אשר פירושה: "להסביר, לפרש,  לבאר". המילה תפסיר היא שם הפועל של המילה פאסרה ופירושה: "ההסבר או הפירוש של משהו".

על פי דעה אחרת, המילה תפסיר היא טרנספוזיצה מהשורש סא-פא-רא, אשר פירושו: "לחשוף, לגלות". כך למשל אישה אשר מכסה את פניה נקראת "סאפירה", והפעולה של כיסוי הפנים נקראת "סופור". אם כן, על פי ההגדרה הזאת, תפסיר פירושו: "חשיפה או גילוי של משהו". למרות ששתי ההגדרות די זהות, ההגדרה הראשונה היא החזקה יותר. 

במדעי האיסלאם, תפסיר פירושו: "המדע בו הקוראן מובן, משמעותו מוסברת, וממנו חוקיו נשאבים".

מילה נפוצה נוספת אשר אנו לעיתים שומעים בנושא זה היא תַאְוִויל ( تَأْوِيل ). מה אם כן ההבדל בין תפסיר לתאוויל, והאם ישנו בכלל הבדל?

המילה תאוויל באה מהשורש אה-וא-לה, אשר פירושו: "להחזיר או להשיב לקדמותו", כלומר לחזור למשמעות המקורית של המילה על מנת לראות את פירושה ואת הקונוטציות שלה. למילה תאוויל ישנן שלושה פירושים:

1. להבין מילה בהתאם לקונוטציות שלה, למרות העובדה שהקונוטציות הללו אינן הכוונה העיקרית של המילה.

2. להסביר מילה או משפט.

3. האקטואליות של אירוע כלשהו.

לאחר שעברנו על ההסבר המילולי של שני המושגים הללו, נבחן חמש דעות שונות בנוגע להבדלים בין תפסיר לתאוויל:

1. על פי עמדתו של האימאם א-טברי (מת בשנת 310 להיג'רה), משמעותן זהה. ובפירושיו לספר הקוראן הוא משתמש בשני המושגים לסירוגין.

2. תפסיר משמש להסבר מילה הנושאת משמעות אחת בלבד, ואילו תאוויל משמש להסבר קונוטציה של מילה אשר מכילה מספר קונוטציה.

3. על פי עמדתו של אל מעתורידי (מת בשנת 333 להיג'רה), כאשר הפירוש מסתמך על ידע מבוסס, מדובר בתפסיר. וכאשר הפירוש מבוסס על היסק שכלתני (איג'תיהאד), מדובר בתאוויל.

4. אבו טאליב א-ת'עלאבי החזיק בעמדה שתפסיר פירושו להסביר את המשמעות המילולית של הפסוק בעוד שתאוויל פירושו להסביר את המשמעות האמיתית של כוונת הפסוק. לדוגמא: התפסיר של הפסוק-

إِنَّ رَبَّكَ لَبِالْمِرْصَادِ  ﴿١٤﴾  ; "אכן ריבונך עומד על המשמר" (סורת אל פג'ר- 89, פסוק 14 )

הוא בכך שאללה (סובחאנהו ותעלה) יודע את כל מה שבני האדם עושים, אבל התאוויל של הפסוק הוא בכך שיש כאן אזהרה אשר מופנית לבני האדם לא ליפול לחטאים או להמעיט בחומרת ציוויו של אללה.

5. תפסיר משמש להסביר את המשמעות של מילים בודדות, ואילו תאוויל משמש להסביר את המשמעות של פסוקים בשלמותם.

מכל אלו, אין דעה אחת שהיא בהכרח הנכונה מכיוון שסופרים שונים השתמשו בעבודותיהם בשני המושגים בכל המשמעויות הללו. למרות זאת, התפיסה המקובלת כיום היא העמדה השנייה. כלומר שהתפסיר משמש להסביר את המשמעות של מילה מסויימת או פסוק מסויים שיש להם רק קונוטציה אחת. ואילו התאוויל משמש להסביר את המשמעות של מילה מסויימת או פסוק מסויים תוך בחירת קונוטציה מועדפת אחת ממספר קונוטציות בעקבות השפעת גורמים נוספים.

חשיבות התפסיר ומטרתו.

השאלה שעולה היא מדוע בכלל צריך תפסיר? אחרי הכל, האם אללה לא אומר בקוראן:

إِنَّ هَٰذَا الْقُرْآنَ يَهْدِي لِلَّتِي هِيَ أَقْوَمُ … ﴿٩﴾ ; "אכן הקוראן הזה מנחה אל דרך שאין ישרה ממנה…" (סורת אל איסרא'- 17, פסוק 9 )

ואם כך הדבר, האם כל אחד לא יכול למצוא את הדרך הישרה בקריאה מהספר? והאם הקוראן הוא לא מקור ההדרכה בפני עצמו כפי שכתוב בו:

…وَنَزَّلْنَا عَلَيْكَ الْكِتَابَ تِبْيَانًا لِّكُلِّ شَيْءٍ وَهُدًى وَرَحْمَةً وَبُشْرَىٰ

لِلْمُسْلِمِينَ  ﴿٨٩﴾ ; "…והורדנו אליך ממרומים את הספר למען יבאר כל דבר, והדרכה ורחמים ובשורה למוסלמים" (סורת א-נחל – 16, פסוק 89 )

-להמשך…->

מה זה תווחיד?

 

תַווחיד (توحيد) – אמונת הייחוד המוסלמית, היא הבסיס החשוב ביותר של האמונה המוסלמית. ממנה נובעים כל שאר העקרונות, החוקים וההלכות של האיסלאם.

shahadah

במשמעותו המילולית, תווחיד פירושו- "לייחד, להצהיר על ייחודו של משהו", מקורו הוא מהמילה הערבית 'ואחאדה' אשר פירושה הוא- לאחד.

במשמעותו ההלכתית על פי השריעה המוסלמית, תווחיד פירושו – "להצהיר על ייחודו של אללה בכל הנוגע לריבונותו, אלוהיותו ובכל הנוגע לתכונותיו ושמותיו הנעלים, מבלי לייחס לו שותפים". 

כלומר תווחיד הוא הכרה בכך שאין אלוהים אחר מלבד אללה ואין לו שותפים. והוא היחיד אשר ראוי לסגידה. האמונה בתווחיד היא חלק בלתי נפרד מאמונת המוסלמי והיא נחשבת לחלק מהפיטרה המוטבעת בו על ידי אלללה (סובחאנהו ותעלה).

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר לנו בקוראן:

اللَّهُ لَا إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ الْحَيُّ الْقَيُّومُ  لَا تَأْخُذُهُ سِنَةٌ وَلَا نَوْمٌ  لَّهُ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ

مَن ذَا الَّذِي يَشْفَعُ عِندَهُ إِلَّا بِإِذْنِهِ يَعْلَمُ مَا بَيْنَ أَيْدِيهِمْ وَمَا خَلْفَهُمْ وَلَا يُحِيطُونَ بِشَيْءٍ مِّنْ

عِلْمِهِ إِلَّا بِمَا شَاءَ وَسِعَ كُرْسِيُّهُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضَ وَلَا يَئُودُهُ حِفْظُهُمَا وَهُوَ الْعَلِيُّ

الْعَظِيمُ  ﴿٢٥٥﴾

"אללה אין אלוה מבלעדיו, הוא החי והקיים. לא תאחז בו תנומה ולא שינה. לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. מי ישתדל בפניו בלא שירשה? הוא יודע את אשר בין ידיהם [לפניהם] ואת אשר מעבר להם. בעוד שהם לא יוכלו להכיל דבר ממלוא הדעת, כי אם רק את אשר ירצה. כיסאו חובק שמיים וארץ ולא תעייפו שמירתם, והוא העליון והנשגב". (סורת אל בק'רה – 2, פסוק 255 )

במשפטים הללו, אללה (סובחאנהו ותעלה) מתאר את עצמו כבוראנו וריבוננו היחיד, כל היכול והנצחי. הוא אשר ברא אותנו ואת כל שאר הדברים והוא אשר מקיים אותנו ואת כל שאר הדברים. הוא נעלה מכל בריאתו והוא יודע את כל אשר קורה ויקרה. עליונותו ונשגבותו היא מעבר לתפיסתנו.

פסוק זה נקרא גם 'איאת אל כורסי' והוא נחשב לפסוק החשוב ביותר בקוראן. נכתבו עליו ספרים רבים ופירושים רבים ואינשאללה אני אקדיש לו פוסט מיוחד בעתיד.

נהוג איפוא לאפיין את התווחיד באיסלאם בשלושה מובנים: תווחיד הריבונות * תווחיד האלוהות * תווחיד השמות והתכונות הנעלות. -המשך…->