Archive

Archive for the ‘ערבית’ Category

בני האדם בקוראן

על מנת לתאר את בני האדם, אללה סובחאנהו ותעלה משתמש בכמה מילים שונות בקוראן. מהם: בַּשַׁר < بَشَر> אַלְ-אִנְסָאן < الْإِنسَان > בַּנִי אָדַם < بَنِي آدَم > ועוד.

למרות שכל המילים הללו מתארות באופן כללי את אותו הדבר, אין זהו מקרה שמילים שונות מופיעות בהקשרים שונים וכל מילה מכילה בתוכה משמעויות נוספות אשר משרתות את הנושא הנידון בכל איה.

בנוסחים המתורגמים של הקוראן לשפות שונות, רוב המילים הללו מתורגמות באופן זהה, וגם אם המתרגמים משתדלים להראות את ההבדל ביניהן, שפת התרגום לרוב לא מאפשרת זאת. לכן זוהי דוגמא נוספת לכך שקוראים שאינם מתמצאים בשפה הערבית מאבדים הרבה מהמשמעויות של המילים בקוראן.

אז מה בכל זאת ההבדל ביניהם?

בַּשַׁר < بَشَر > מילה המתארת את האדם כ-בשר ודם. המילה ' בַּשַׁר ' מציינת את החלק החיצוני של בני האדם ובכך היא מתייחסת למאפיין המשותף לכולם, כי בניגוד לשאר החיות שמכוסות בשיער, פרווה, שריון או קשקשים, בן האדם ידוע בזכות עורו החשוף ולא משנה מאיזה עם הוא או מה המעמד שלו וכדומה- כולם בשר ודם. לכן כאשר אללה רוצה להזכיר בקוראן מאפיינים דומים בין בני האדם הוא משתמש במילה הזאת.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:


قُلْ إِنَّمَا أَنَا بَشَرٌ مِّثْلُكُمْ يُوحَىٰ إِلَيَّ أَنَّمَا إِلَـٰهُكُمْ إِلَـٰهٌ وَاحِدٌ ۖ فَمَن كَانَ يَرْجُو

لِقَاءَ رَبِّهِ فَلْيَعْمَلْ عَمَلًا صَالِحًا وَلَا يُشْرِكْ بِعِبَادَةِ رَبِّهِ أَحَدًا ﴿١١٠﴾

"אמור: אין אני אלא בשר ודם כמותכם, נגלה אלי כי אלוהיכם אלוה אחד הוא. וכל המצפה לפגוש את ריבונו [מוטב לו אם] יעשה את הטוב ולא ישתף בסגידת ריבונו אף אחד" (סורת אל כאהף – 18, איה 110).

ובאיה נוספת:

فَقَالُوا أَبَشَرًا مِّنَّا وَاحِدًا نَّتَّبِعُهُ إِنَّا إِذًا لَّفِي ضَلَالٍ وَسُعُرٍ ﴿٢٤﴾

"ואמרו: הבשר ודם אחד מאיתנו – אחריו נִטה? אכן כי אז נהייה ללא ספק בתעייה ובטירוף" (סורת אל ק'מר – 54, איה 24).

אַלְ אִנְסָאן < الْإِنسَان > מלומדי השפה הערבית חלוקים בדעותיהם לגבי המקור של המילה הזאת והם מציעים שלושה הסברים שונים. ההסבר הראשון הוא שמקורה הוא מהמילה – אִנְס שפירושו חברות או רעות והם מסבירים זאת בכך שהאנסאן לא יכול להתקיים אלא אם כן יש עוד כמוהו, כלומר הוא צריך חברה מסוימת במהלך חייו. ההסבר השני הוא שמקורה במילה אַנִסַ, שפירושה: לראות או ראה (כפי שמופיע באיה 10 בסורת ט.ה) ופירושו יכול להיות גם נראה: בניגוד לג'ין (השדים) אשר אינם נראים, האִנְס (בני האדם) אכן רואים ונראים. ההסבר השלישי הוא שמקורה הוא במילה נִסְיָאן שפירושה: 'שכחה' אולם רוב חכמי השפה מסכימים כי זהו ההסבר החלש יותר.

כאשר אללה משתמש במילה אל-אנסאן לתיאור בני האדם בקוראן, מה שמודגש הוא השוני ביניהם ולא הדומה. וכמו כן, בניגוד למילה 'בשׁר' אשר מתארת את החיצוניות של בני האדם, המילה אל אנסאן מתארת את הפנימיות שלהם, את מחשבותיהם, אמונתם וכדומה.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

يَا أَيُّهَا الْإِنسَانُ مَا غَرَّكَ بِرَبِّكَ الْكَرِيمِ ﴿٦﴾

"הוי בן האדם, מה הִשְלַה אותך בּריבּונך הנכבּד מכל" (סורת אל אינפטאר – 82, איה 6).

ובאיה נוספת:

وَإِذَا مَسَّ الْإِنسَانَ الضُّرُّ دَعَانَا لِجَنبِهِ أَوْ قَاعِدًا أَوْ قَائِمًا فَلَمَّا كَشَفْنَا عَنْهُ ضُرَّهُ مَرَّ

كَأَن لَّمْ يَدْعُنَا إِلَىٰ ضُرٍّ مَّسَّهُ ۚ كَذَٰلِكَ زُيِّنَ لِلْمُسْرِفِينَ مَا كَانُوا يَعْمَلُونَ ﴿١٢﴾

"וכאשר תיגע באדם הצרה, הוא קורא אלינו [בתפילה] בעודו [שוכב] על צידו, או בישיבה או בעמידה. ואולם כאשר נסיר מעליו את צרתו, הוא ממשיך כאילו הוא מעולם לא קרא אלינו לגבי הצרה שנגעה בו. וכך נהייה יפה בעיני הפזרנים הדבר אשר אותו עשו" (סורת יונוס – 10, איה 12).

בַּנִי אָדַם < بَنِي آدَم > מילוליות: בניו של אדם – האדם הראשון שנברא בידי אללה וראשון הנביאים באיסלאם. כאשר אללה מזכיר את הביטוי 'בני אדם' יש לכך שתי סיבות אפשריות:

האחת היא לאות ההזכרה לגבי חטאו של אבי האנושות והאזהרה שלא לחזור על אותה הטעות-


۞ أَلَمْ أَعْهَدْ إِلَيْكُمْ يَا بَنِي آدَمَ أَن لَّا تَعْبُدُوا الشَّيْطَانَ ۖ إِنَّهُ لَكُمْ عَدُوٌّ مُّبِينٌ

﴿٦٠﴾

"האם לא ציוותי עליכם הוי בני האדם שלא תעבדו את השטן, אכן הוא לכם אויב מושבע" (סורת י.ס – 36, איה 60).

ובאיה נוספת:

يَا بَنِي آدَمَ لَا يَفْتِنَنَّكُمُ الشَّيْطَانُ كَمَا أَخْرَجَ أَبَوَيْكُم مِّنَ الْجَنَّةِ يَنزِعُ عَنْهُمَا

لِبَاسَهُمَا لِيُرِيَهُمَا سَوْآتِهِمَا ۗ إِنَّهُ يَرَاكُمْ هُوَ وَقَبِيلُهُ مِنْ حَيْثُ لَا تَرَوْنَهُمْ ۗ إِنَّا جَعَلْنَا

الشَّيَاطِينَ أَوْلِيَاءَ لِلَّذِينَ لَا يُؤْمِنُونَ ﴿٢٧﴾

"הוי בני האדם, אל יפתה אתכם השטן כשם שהוציא את הוריכם מגן העדן, בהפשיטו אותם מלבושיהם למען יראה להם את מבושיהם. אכן הוא רואה אתכם, הוא ושבטו ממקום שלא תראו אותם, אכן עשינו את השטנים מגינים לאלה אשר לא יאמינו" (סורת אל אעראף – 7, איה 27).

השנייה היא לזכר הכבוד שניתן לאדם עליו השלום (וכך גם לצאצאיו) בכך שאללה הורה למלאכים לסגוד לו:


۞ وَلَقَدْ كَرَّمْنَا بَنِي آدَمَ وَحَمَلْنَاهُمْ فِي الْبَرِّ وَالْبَحْرِ وَرَزَقْنَاهُم مِّنَ الطَّيِّبَاتِ

وَفَضَّلْنَاهُمْ عَلَىٰ كَثِيرٍ مِّمَّنْ خَلَقْنَا تَفْضِيلًا ﴿٧٠﴾

"ואכן ללא ספק האדרנו את כבודם של בני האדם, ונשאנו אותם על הארץ והים, ופרנסו אותם מכל טוב, והעדפנו אותם על פני רבים מאשר בראנו – בהעדפה" (סורת אל איסראא' – 17, איה 70).

נוסף לצורות המקור הללו, ישנם גם צורות נוספות בקוראן לתיאור בני האדם ברבים:

אַ-נָּאס < النَّاس > זוהי צורת הרבים של המילה אַלְ אִנְסָאן (צורת רבים נפוצה פחות היא אַנָאסיּ أَنَاسِيَّ) היא גם הצורה הנפוצה ביותר בקוראן לתיאור בני האדם והיא מופיעה כמעט בכל הסורות שבו. למשל:

وَمِنَ النَّاسِ مَن يَقُولُ آمَنَّا بِاللَّـهِ وَبِالْيَوْمِ الْآخِرِ وَمَا هُم بِمُؤْمِنِينَ ﴿٨﴾

"ומבני האדם יש מי שיאמרו האמנו באללה וביום האחרון [יום הדין] ואין הם מאמינים" (סורת אל בק'רה – 2, איה 8 ).

אֻנָאס < أُنَاس > זוהי צורה לתיאור קבוצה ספציפית של בני אדם, ויש אומרים גם עד לרמת היחיד. כפי שבא לידי ביטוי באיה:

يَوْمَ نَدْعُو كُلَّ أُنَاسٍ بِإِمَامِهِمْ ۖ فَمَنْ أُوتِيَ كِتَابَهُ بِيَمِينِهِ فَأُولَـٰئِكَ يَقْرَءُونَ كِتَابَهُمْ وَلَا

يُظْلَمُونَ فَتِيلًا ﴿٧١﴾

"ביום בו נקרא לכל איש באימאם* שלו. ומי שקיבל את ספרו ב[יד] ימינו, אז הם יקראו את ספרם ולא יקופחו [גם אם] כמלוא הנימה" (סורת אל איסראא' – 17, איה 71).

*בפנקס שעליו רשומים מעשיו, או במנהיג שנשלח לאומה שלו.

וכך המילים הפשוטות הללו לכאורה – בַּשַׁר ; אַלְ אִנְסָאן ; ובַּנִי אָדַם שכולן מתארות אנשים, פותחות לנו צוהר מהחוכמה העצומה שגלומה בקוראן והפוסט הזה הוא רק ניסיון צנוע להסביר זאת.

הו אללה עשה אותנו מבין אלו שמבינים את הקוראן. אמין.

פוסט קשור:

הלב בקוראן

מילונים ומקורות לתלמידי השפה הערבית

 

בעבור תלמידי השפה הערבית, ישנם מספר מילונים מצוינים ומקורות נהדרים ברשת ובדפוס. אולם השימוש במילון הלא נכון בזמן הלא נכון בשלב הלמידה, יכול להביא לתסכול רב, לייאוש ואפילו לאיבוד של כל המוטיבציה ללמידת השפה הערבית.

לפניכם אם כן רשימה של מספר מקורות טובים שבהם תלמידי הקוראן והשפה הערבית יכולים להיעזר בלימודיהם. כל מקור מוצג באמצעות מספר נקודות:

  • היכן ניתן למצוא אותו.
  • מאפיינים עיקריים.
  • יתרונות וחסרונות.
  • התרשמות אישית.
  • החלטה סופית.

כל אלו יכולים לעזור לתלמידים להחליט איזה מילון מתאים יותר בעבורם אינשאללה.

המקורות שאביא בפניכם מחולקים לשתי קטגוריות:

1. מילוני ערבית-אנגלית/אנגלית-ערבית.

2. מילונים ומקורות מיוחדים לספר הקוראן.

החלוקה הנוספת הזאת תעזור במיקוד המקורות המתאימים ללמידה הספציפית של כל אחד.

 

מילוני ערבית-אנגלית/אנגלית-ערבית.

מילונים

מילון אל-מאוריד (المورد)

  • היכן ניתן למצוא: mawrid

ניתן להוריד אותו מכאן בקובץ PDF . וניתן גם לרכוש אותו באמזון. כמו כן ישנה גם תוכנה וגם גרסה אלקטרונית של המילון.

  • מאפיינים:

המילים במילון 'אל מאוריד' מסודרים בסדר אלפביתי במקום הסידור הקלאסי לשורשי מילים. בניגוד למילוני ערבית-אנגלית אחרים, 'אל מאוריד' מציע מילים נרדפות לכל מילה בערבית. וכמו כן, גם בניגוד לשאר המילונים, הוא קיים בדפוס, בתוכנה ובמכשיר אלקטרוני מאוד שימושי לנשיאה.

המילון קיים בשתי גרסאות. האחת היא מילון ערבי-אנגלי. והשנייה היא מילון ערבי-אנגלי/אנגלי-עברי, הנחשבת יעילה יותר לתלמיד אשר לומד כיצד לכתוב ולדבר בערבית.

  • יתרונות:

קלות השימוש. מספיק ידע בסיסי פשוט מאוד בדקדוק הערבי כדי להשיג ממנו תוצאות טובות. למשל, בעבור פעלים בערבית, גם אם לא יודעים את שורש הפועל או את צורת הפועל, עדיין אפשר למצוא מילה אם יודעים את זמן העבר שלה.

מילים נרדפות. זהו יתרון חשוב לכל סטודנט אשר רוצה להגדיל במהירות את אוצר המילים שלו.

גרסה אלקטרונית. כל גרסה אלקטרונית מהווה יתרון משמעותי ומקצרת את זמן החיפוש. כך גם המכשיר הזה מאפשר  לנו להקדיש יותר זמן לקריאה של טקסטים מאשר חיפוש אחרי משמעויות המילים.

  • חסרונות:

מידע חסר. מילון 'אל מאוריד' לא מציג את צורת הפעולה, את זמן ההווה של פעלים בני שלוש אותיות ואת הרבים של שמות עצם.

  • התרשמות:

לפי דעתי מדובר במילון מצוין שאפשר להשתמש בו לרוב הפעמים. הוא עוזר רבות להגדלת אוצר המילים ומסביר מילים רבות בצורה יפה וברורה.

  • החלטה סופית:

חיוני למתחילים, מצוין לבינוניים, אבל תלמידים מתקדמים יעדיפו מילונים אחרים על פניו. למרות כל זאת, זהו מילון חשוב על ארון הספרים בכל ספרייה ביתית. 

 

Hans Wehr

  • היכן ניתן למצוא: hans-wehr

ניתן להוריד אותו מכאן בקובץ PDF. וניתן גם לרכוש אותו באמזון.

  • מאפיינים:

המילון הזה מאורגן בצורה הקלאסית של שורשי מילים תוך הצגת המשמעויות השונות,כולל הצגת משפטים נפוצים, כיצד הפועל משפיע על האובייקט (مفعول به) אם קיים, איך המשמעויות משתנות בצורות השונות של הפועל (المشتقات) ועוד. כל אלו מוצגים בעזרת קוד שהמקרא שלו מוצג בהקדמה של המילון. בנוסף לכך, המילון מספק גם תיעתוק של המילים בשפה האנגלית אשר עוזר בקריאה של כל מילה. אולם בניגוד למילון הקודם, המילון הזה קיים רק בצורה של ערבית-אנגלית.

  • יתרונות:

עומק. זהו מילון עב כרס, מקיף ומעמיק, אשר מספק טווח רחב של משמעויות, שימושים, וביטויים קשורים בצורה מאוד תכליתית.

שלמות. ניתן למצוא  כמעט את כל המידע הנחוץ על הפועל (שימושים, סוגים שונים וכד') ועל שם העצם (ריבוי וכד'). בכל אלו הוא מהווה מקור חשוב לתלמידים אשר רוצים להעמיק בהבנת השפה ולהתמודד בלמידה של טקסטים מהקוראן והחדית'.

חסרונות:

קשה לשימוש. בניגוד למילון הקודם, זהו מילון שמצריך ידע מתקדם יותר בדקדוק על מנת לנצל אותו עד הסוף. כתוצאה מכך הוא עלול לגרום לגזילת זמן רב ולייאוש אצל תלמידים שאין להם את הידע הדקדוקי המתאים.

ריבוי של הערות וסימונים. יתרון לתלמיד אחד עלול להוות חיסרון לתלמיד אחר. ריבוי ההערות גוזל זמן רב עד אשר מתרגלים אליו. כמו כן יש לקרוא היטב את ההקדמה של המילון על מנת להבין את הקוד של שפת הקיצורים של הסימונים.

  • התרשמות:

המילון של Hans Wehr, שימושי מאוד כמקור ראשון לתלמידים יותר מתקדמים. אך לדעתי זהו לא מילון לחיפוש מהיר של מילה, אלא מילון שמצריך זמן וסבלנות למי שרוצה ללמוד באופן רחב יותר על מילה ספציפית, שימושיה, משפטים נפוצים וכד'.

  • החלטה סופית:

מאתגר למתחילים, שימושי וחיוני למתקדמים. עוד מילון חשוב בספרייה הביתית של תלמיד הערבית.

 

Sakhrsakhr_logo

זהה במידה רבה למילון 'אל מאוריד' רק שהוא נמצא כולו אונליין. המילון הזה מאפשר חיפוש אלפביתי (וכמו כן חיפוש על פי שורשים). הוא מציע מילים נרדפות לכל מילה. כמו 'אל מאוריד' גם לו יש גרסה של אנגלית-ערבית אך בנוסף לכך הוא גם מציג מידע נוסף אם מדובר בפועל, שם הפועל וכד'. 

  • יתרונות:

קלות השימוש. ממש כמו 'אל מאוריד', צריך רק ידע בסיסי בדקדוק כדי להוציא ממנו את המיטב.

מילים נרדפות. המילון מציג שורה ארוכה של מילים נרדפות למילה שאנו מחפשים.

  • חסרונות:

תרגום דל. בניגוד למילון 'אל מאוריד', תרגום המילים לאנגלית לעיתים מבלבל ולא מדויק.

מידע חסר. כמו 'אל מאוריד' גם למילון הזה חסר מידע שימושי על צורת הפעולה, זמן ההווה של פעלים בני שלוש אותיות ורבים של שמות עצם לא מוצגים בכל ערך.

הקלדה בערבית. על מנת ליהנות מהמילון הערבי-אנגלי, עליכם לדעת כיצד להקליד בערבית. אך גם לכך ישנם מספר פתרונות ברשת או להורדה למחשב.

  • התרשמות:

כמו 'אל מאוריד', האתר הזה מאוד שימושי לחיפוש מהיר אחר מילים ופירושם. למרות חסרונותיו הוא עדיין עונה על רוב הצרכים של התלמיד המתחיל בערבית.

  • החלטה סופית:

להוסיף למועדפים. מקור חשוב שתמיד תוכלו לגשת אליו.

     

VerbAceverbAce

  • היכן ניתן למצוא: 

גרסת ניסיון זמינה להורדה כאן. לפרטים נוספים בקרו באתר.

 

  • מאפיינים:

VerbAce זהו מילון ערבי-אנגלי/אנגלי-ערבי שבא בצורה תוכנת מחשב. הוא מאפשר חיפוש אחר שורשי מילים, חיפוש מילולי, חיפוש פעלים בזמן הווה וחיפוש על פי צורת הציווי.

התוצאות שהוא מספק לעיתים מלאות ולעיתים חלקיות. התוצאות המלאות מפולחות בצורה יפה ומציגות בין השאר: שמות עצם ביחד עם צורת הרבים, צורות פועל שונות, מילים נרדפות ושימושים למילות יחס וכד'.

יש לתוכנה פיצ'ר נחמד נוסף שבאמצעותו ניתן לעבור על מילים בערבית או באנגלית ולקבל את התרגום שלהם. דבר שמקל במידה רבה על קריאת מאמרים.

  • יתרונות:

קלות השימוש. השימוש בתוכנה מאוד קל ואינטואיטיבי. רמת הידע הדקדוקי הדרוש להפעלת התוכנה על מנת ליהנות ממנה, אינה שונה בהרבה מרמה הדרושה לשימוש במילון 'אל מאוריד'. אבל מכיוון שניתן לחפש פעלים בזמנים שונים ולעיתים גם בצירוף כינויי גוף, תלמידים מתחילים יכולים לנצל אותה טוב יותר בהשוואה ל'אל  מאוריד' או Sakhr. בנוסף לכך, פיצ'ר התרגום עם המעבר על הטקסט נותן לה יתרון גדול מאוד.

מילים נרדפות. גם כאן ניתן למצוא מילים נרדפות שיעזרו להגדיל את אוצר המילים.

שלמות. בניגוד למילונים: 'אל מאוריד' ו- Sakhr, התוכנה הזאת מספקת מידע שלם יותר על הפעלים ושמות העצם. כמו כן היא מציגה בתוצאות גם שימושים נפוצים בשפה, ומרחיבה לעומק את הפירוש.

דיוק. מנוע החיפוש של התוכנה טוב יותר בהרבה ממנוע החיפוש של Sakhr או מהגרסה האלקטרונית של מילון 'אל מאוריד'.

מהירות. התוצאות מוצגות בצורה מאוד מהירה.

  • חסרונות:

שם הפעולה (مصدر) לא מופיע.

הקלדה בערבית. גם כאן, עליכם לדעת כיצד להקליד בערבית. למרות שלתוכנה יש מקלדת מובנית אשר יכולה לפתור לכם את הבעיה הזאת.

רישיון. לתוכנה יש גרסת ניסיון בת 14 יום, ומי שרוצה להמשיך ליהנות ממנה צריך לרכוש אותה.

  • התרשמות:

מילון מאוד יעיל ושימושי. ומי שיש לו את התוכנה הזאת לא צריך להשתמש יותר ב'אל מאוריד' או ב- Sakhr.

  • החלטה סופית:

מילון חיוני למתחילים ולבינוניים, ומאוד מועיל גם לתלמידים מתקדמים (בעקבות הדיוק והמהירות) ריבוי התכונות שלו עושה אותו לטוב יותר מכל מילון אחר שנמצא על הרשת. חובה במחשב של כל תלמיד.

 

 Google Translate & Dictionary

  • היכן ניתן למצוא: google-translate-logo

שירות התרגום זמין אונליין כאן. והמילון נמצא כאן.

 

  • מאפיינים:

ממשק פשוט של תרגום אנגלי-ערבי/ערבי-אנגלי. מהיר מאוד ומדייק בצורה מפתיעה. חלק מהמילים מוצגות ברשימה שבמילון. עוד אפשרות מעניינת היא שאפשר לרשום את המילים בערבית בתיעתוק אנגלי בשורת החיפוש.  

  • יתרונות:

מהירות. כמו כל דבר טוב של גוגל, המהירות היא כמעט בלי מתחרים.

קלות השימוש. אין שום צורך בידע דקדוקי על מנת להשתמש במילון הזה ובכך זה עושה אותו קל מאוד לשימוש (על חשבון עומק התועלת שניתן להפיק ממנו כמובן).

  • חסרונות:

חוסר דיוק. למרות שגוגל ממשיכה לשפר את הכלי הזה, עדיין יש חוסר דיוק בתרגום המילים.

מידע חסר. התרגום הוא תרגום מאוד בסיסי ואין בו הסברים דקדוקיים פרט לכמה מילים בודדות שגם  להם אין הסבר רחב מידי.

  • התרשמות:

המילון הזה מפתיע לטובה ואפשר להשתמש בו יחד עם המילון של Sakhr. אתם גם תתפלאו למצוא בו מילים שלא מופיעים ב'אל מאוריד' או ב-Sakhr. אז גם למילון הזה יש את השימוש שלו למרות כל המגבלות שלו.

  • החלטה סופית:

מקור טוב ושימושי למתחילים, מוגבל מידי עבור תלמידים בינוניים או מתקדמים.

 

Lane)  Arabic – English Lexicon)

היכן ניתן למצוא:lane

כל כרכי הלקסיקון זמינים אונליין כאן. ואפשר גם להוריד אותו בלינק הזה.

 

  • מאפיינים:

הסבא של כל מילוני הערבית-אנגלית. זהו המילון האקדמי הטוב ביותר שנכתב על השפה הערבית והמחקר עליו נמשך יותר מ-30 שנה עד אשר הוא יצא במהדורה של שמונה כרכים עבי כרס. מאז הופעתו (לפני כ-150 שנה) הוא עדיין נשאר בצמרת להפניות בתחום הלקסיקוגרפיה הערבית. ועד היום, אין אף חוקר או קבוצה של חוקרים אשר הצליחו להפיק עבודה אשר משתווה לו. 

  • יתרונות:

עומק. ללא ספק מדובר במילון אשר מספק מידע רב מאוד ופרטים שאף מילון אחר באנגלית לא יכול להשתוות אליהם.

שלמות. לא רק שהוא מציג את ההטיות והצורות השונות של המילה, הוא גם מספק הפניות למילונים אחרים.

  • חסרונות:

מאוד מתקדם. שוב, מה שנחשב ליתרון בעבור אדם אחד יכול להיות חסרון בעבור האחר. המילון הזה בהחלט לא מתאים לתלמידים מתחילים.

גדול וכבד. המילון הזה מגיע בשמונה כרכים (ולאחרונה גם ב-2 כרכים) וזה לא משהו שאפשר להסתובב איתו.

ריבוי של הערות וסימונים.  כמעט ואי אפשר להבין את המילון מבלי ללמוד קודם את שפת הסימונים והקודים המורכבים.

  •  התרשמות:

מילון שנראה מאיים בהתחלה, אבל מי שיצליח להתגבר על החששות הראשוניים (במיוחד על הקודים המורכבים) ימצא לו שימושים רבים מאוד.

  • החלטה סופית:
    אוצר לתלמידים מתקדמים.

 

Glossary of Madinah Booksglossary

  • היכן ניתן למצוא: 

זמין אונליין בגוגל ספרים. וניתן להורדה מכאן בקובץ PDF.

  • מאפיינים:

זהו מילון המונחים המלא של הספרים המפורסמים ללימוד ערבית מאוניברסיטת אל מדינה ('שיעורי השפה הערבית לאלו שאינם דוברים אותה') הידועים יותר בשם "Madinah Books" וכבר הקדשתי להם את אחד הפוסטים בבלוג הזה.

המילון הזה מוצג בצורה דומה מאוד למילון של Hans Wehr חוץ מהעובדה שהוא קטן בהרבה יותר והוא מכיל רק את המילים שהופיעו בספרי הלימוד של הקורס.

  • יתרונות:

קלות השימוש. למרות שהארגון שלו דומה למילון של Hans Wehr, מילון המונחים הזה מציג בצורה ישירה למדי את כל המילים המופיעים בספרי הלימוד של הקורס.

שלמות (באופן יחסי). מילון המונחים מכיל את כל המילים שבספרי הקורס יחד עם כמעט כל המידע הנחוץ על הפעלים ושמות העצם. שפת ההערות והקיצורים די דומה למילון של Hans Wehr והיא מוסברת בצורה פשוטה מאוד בתחילת המילון.

מידע נוסף. מילון המונחים מספק למילים דוגמאות נוספות שאינן נמצאות בספרי הלימוד, מה שמחזק את ההבנה של התלמיד.

  • חסרונות:

מוגבל. זהו מילון מונחים שמוגבל אך ורק לספרי הקורס ולא מעבר לכך.

  • התרשמות:

המילון מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה מתוך ספרי הקורס. במיוחד לספר השני והשלישי.

  • החלטה סופית:

ספר חובה לכל הסטודנטים הלומדים באמצעות ספרי הקורס של אל-מדינה. צעד ראשון וחשוב לפני מילונים מורכבים יותר כמו Hans Wehr ואחרים.

 

מילונים ומקורות מיוחדים לקוראן.

 

פרויקט רשימת השורשים – Project Root List

Project Root List

 היכן ניתן למצוא:

זמין אונליין באתר הזה. יש ללחוץ על האותיות למעלה כדי למצוא את השורשים.

 

  • מאפיינים:

מטרת הפרויקט הזה היא לארגן את כל המילים בקוראן על פי השורשים שלהם. ולספק לכל שורש את משמעויותיו, את הפעמים בהם הוא מופיע בקוראן, והערות דקדוקיות על הנגזרות השונות מהשורש. כל שורש מוצג ביחד עם קישור ללקסיקון של Lane לקבלת פרטים נוספים. ובנוסף לכך, כל ערך מהווה לינק בפני עצמו אשר מוביל לקישור שמציג כיצד מופיעים המילים בקוראן.

  • יתרונות:

דוגמאות מהקוראן. הפניות מקושרות לאופן שבו השורשים מופיעים בקוראן במילים שונות. זהו יתרון לרפרנסים.

קישורים ללקסיקון של Lane. מכיוון שכל ערך מקשר למקום המדויק בלקסיקון של Lane, מדובר ביתרון משמעותי שחוסך זמן רב.

  • חסרונות:

לא שלם. הפרויקט עדין לא הסתיים (69% הושלמו על פי האתר) וישנם ערכים רבים בהן אין הפניות לאופן בו השורשים מופיעים בקוראן.

חוסר עקביות. מכיוון שמדובר בעבודה התנדבותית של מספר כותבים, יש לעיתים חוסר עקביות מסוים בפורמט.

  • התרשמות:

זהו פרויקט מצוין שמהווה מקור חשוב לתלמידי הקוראן. הארגון על פי השורשים, הדוגמאות לשימושים בקוראן והערות ההסבר עושים אותו לכלי מאוד חיוני. קריאה של המילון תביא להבנה עמוקה יותר של מילים שחשבתם שאתם כבר יודעים.

  • החלטה סופית:

כלי מעט מתקדם עבור תלמידים מתחילים, אבל מקור מעולה עבור בינוניים ומתקדמים.

 

אוצר המילים של הקוראן הקדוש – Vocabulary of the Holy Qur'an nadwi1

היכן ניתן למצוא:

ניתן לרכישה כאן. עוד לא ידוע לי אם קיימת גרסה אונליין.

 

  • מאפיינים:

זהו מילון של כל המילים בקוראן אשר מסודר בצורה הקלאסית של שורשי מילים. אם המילה היא שם עצם, אז הצורה בה היא מופיעה בקוראן וצורת הרבים מוזכרות (ברוב הפעמים). אם המילה היא פועל, רק האופן בו היא מופיעה בקוראן מוזכרת ומוסברת ביחד עם הסבר דקדוקי לפועל. מכיוון שמחבר המילון הוא גם בעל תואר בשריעה איסלאמית, הוא מוסיף גם כמה הערות טובות של תפסיר (פירוש הקוראן).

בסוף הספר קיים אינדקס של שורשים אשר יכול לעזור לתלמידים המתחילים בזוהי המילים.

 

  • יתרונות:

ממוקד. המילון מאוד תמציתי ותכליתי. יתרה מכך הוא מתמקד על השימוש של המילים בקוראן ולא על השימוש היום יומי שלהם, דבר שעוזר רבות לתלמידים מתחילים בלימודי הקוראן שלהם, וכמו כן מהווה מקור שימושי בעבור תלמידים יותר מתקדמים.

הסברים. ההסברים הדקדוקיים מאוד מועילים, וההערות הקצרות של התפסיר עוזרים מאוד להבנה.

  • חסרונות:

בסיסי. מכיוון שהוא מיועד לקהל הרחב יותר, יש פחות התעמקות בהסבר של מילים קשות מהקוראן.

  • התרשמות:

זה מילון שניתן להשתמש בו גם אם אין לכם ידע רב בדקדוק. וההסברים שלו יהיו מועילים לכל סוגי התלמידים.

  • החלטה סופית:

מילון חובה. חיוני למתחילים ושימושי מאוד בעבור מתקדמים. זו הסיבה שהוא מופיע ברשימה למרות שלא ידוע לי על עותק שלו ברשת.

 

המילון של הקוראן הקדוש – Dictionary of the Holy Qur'andicionary

היכן ניתן למצוא:

ניתן להודה מכאן בקובץ PDF. כמו כן ניתן גם לרכוש אותו באתר הזה.

מאפיינים:

גם המילון הזה מסודר בצורה הקלאסית והוא נותן הסברים מפורטים לכל מילה והטיותיה. כאשר מדובר בפעלים, יש את המידע הדקדוקי הבסיסי עליהם. בנוסף לכך, ישנה השוואה יפה בין מילים דומות יחד עם דוגמאות לשימוש בהן, עם תוספת של דוגמאות מהקוראן.

  • יתרונות:

תמציתי ועמוק. למרות שהמילון הוא תמציתי באופיו, הניתוחים שלו מאוד עמוקים. ההשוואה בין מילים ודוגמאות מהקוראן מאוד מעמיקה וטובה.

הערות. ההערות שבמילון הזה מאוד אינטואיטיביות ומאוד מובנות בהשוואה להרבה מילונים אחרים.

שפה ישירה. האנגלית במילון הזה מאוד קלה ומאוד ישירה.

  • חסרונות:

אחמדי. המילון הזה נכתב על ידי מלומד אחמדי. וישנה הסכמה כללית כי האחמדים אינם מוסלמים, לכן מומלץ לשים לב למילון הזה. למרות שבכל זאת מדובר במקור חשוב על הקוראן.

  • התרשמות:

לא השתמשתי כל כך הרבה במילון הזה, נתבקשתי לבדוק אותו לאחרונה ואני מוצא שהוא מאוד יעיל.

  • החלטה סופית:
    מקור טוב לכל סוגי התלמידים. המתחילים יכולים ליהנות מהסגנון הפשוט והישיר שלו. המתקדמים יותר יכולים ליהנות מניתוח המילים שלו ומההשוואות של דוגמאות מהקוראן.

 

 

סיכום

הסקירה הזאת כמובן שאיננה ממצה כלל את כל הנושא. ישנם מקורות רבים מאוד שלא הוספתי אותם בין אם מחוסר היכרות עימם ובין אם מחוסר זמינותם ברשת. אם אתם מכירים עוד מקורות טובים, אתם מוזמנים להוסיף אותם בתגובות.

יתרה מזאת, על מנת להעמיק את ההבנה של תלמיד השפה הערבית, אין מנוס משימוש במילוני ערבית-ערבית. מילונים אלו הם אוקיאנוס שלם של ידע אשר מצריך זמן רב והשקעה רצינית בדרך הארוכה של לימוד השפה. כבר קישרתי בעבר למקור חשוב שנמצא אונליין ומכיל מספר מקורות קלאסיים בערבית.

כמו כן, חשוב לציין גם את הפרויקט הייחודי (והשימושי יש לומר) של מילון איילון שנער אשר מוצג כולו ברשת, ואולי אקדיש פוסט מיוחד בעתיד למילונים בשפה העברית.

לבסוף, חשוב לציין כי בשל עומקה של השפה הערבית, נכתבו עשרות מילונים מיוחדים לכל אחד מענפי הידע באיסלאם והם מכילים בתוכם מילים או פירושים שלא מופיעים בדרך כלל בשאר המילונים. תלמידים מתקדמים אשר נתקלים במילים לא מובנות יכולים לחפש מילונים כאלה, רצוי על ידי הפנייה של אנשים מוסמכים יותר מהם בשפה  הערבית. או שהם יכולים לפנות למילונים הקלאסיים ביותר כמו 'ליסאן אל ערב' וכדומה.

 

ואללהו אעלם.

אל מֻוסַבִּיחָאת

ביסמיללה,

בקוראן ישנן כמה סורות אשר מתחילות בתַסְבִּיח – האדרה, שבח, הלל, ופאר של אללה – והן נקראות אל מֻוסַבִּיחָאת. הסורות הללו אמנם מתחילות כל אחת בצורה שונה, אך כולן מכוונות לאותו רעיון והוא: אין ריבון גדול יותר או גבוה יותר מאשר אללה סובחאנהו ותעלה.

המילה תסביח באה מהשורש: סין  س – בא ب – חא ح – ופירושה: להאדיר, לשבח, לפאר ולהלל את אללה. היא כוללת בתוכה בין היתר את:

1. ההכרה בכך שאין לו פגמים בשלמותו, והוא נמצא הרחק מעבר לכל חוסר שלמות.

2. ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל דמיון בינו לבין הבריאה שלו.

3. ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל סוג של ייחוס שותפים ותכונות שאינן אלוהיות.

לכן כאשר מישהו עושה תסביח, הוא שולל כל פגם ומצהיר כי כל השלמות היא באללה והוא מושלם ללא פגמים.

 

צורת המקור – סובְּחָאן

מופיעה בסורת אל איסרא' (17):

سُبْحَانَ الَّذِي أَسْرَىٰ بِعَبْدِهِ لَيْلًا مِّنَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الْأَقْصَى الَّذِي بَارَكْنَا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آيَاتِنَا ۚ

إِنَّهُ هُوَ السَّمِيعُ الْبَصِيرُ  ﴿١﴾

"ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש [אַל מַסְגִ'יד אַל חַרָאם] אל המסגד הקיצון [אַל מַסְגִ'יד אַל אַקְ'סַה] אשר ברכנו סביבותיו, למען נראה לו מאותותינו. אכן הוא השומע הרואה" (סורת אל איסרא' – 17, איה 1).

הצורה הזאת מראה לנו את התמידיות ואת חוסר התלות של השבח בזמן או במקום. גם כאשר לא הייתה עוד הבריאה, אללה הוא נעלה מעל הכל והשבח כולו שייך לו. כמו כן, אנחנו עוד למדים מהצורה הזאת כי השבח שהבריאה עושה לא משנה כהוא זה. כלומר עצם העובדה שאנחנו משבחים את אללה, אנחנו לא מצדיקים את השבח המגיע לו, אלא השבח שייך לו בשלמותו איתנו או בלעדינו.

עבר – סַבַּחַא

מופיעה בשלושת הסורות- אל חדיד (57) , אל חשר (59) וא-סף (61)  כמעט באותה צורה :

سَبَّحَ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ ۖ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ  ﴿١﴾

"שבחו לאללה כל מי שבשמיים ובארץ, והוא האדיר והחכם"  (סורת אל חדיד – 57, איה 1)

سَبَّحَ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ ۖ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ  ﴿١﴾

"שבחו לאללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ, והוא האדיר והחכם" (סורת  אל חשר – 59 / סורת א-סף – 61, איה 1)

הצורה הזאת מראה לנו שהשבח והשלמות של אללה כבר הוצהרו על ידי כל הבריאה שלו.

 

הווה – יוסַבִּיחו

מופיעה בסורת אל ג'ומעה (62) ובסורת א-תע'אבון (64):

يُسَبِّحُ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ الْمَلِكِ الْقُدُّوسِ الْعَزِيزِ الْحَكِيمِ  ﴿١﴾

"משבחים באללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ, המלך, הקדוש, האדיר, החכם" (סורת אל ג'ומעה – 62, איה 1).

يُسَبِّحُ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ ۖ لَهُ الْمُلْكُ وَلَهُ الْحَمْدُ ۖ وَهُوَ عَلَىٰ كُلِّ شَيْءٍ قَدِيرٌ  ﴿١﴾

"משבחים באללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ. לו המלכות ולו התהילה, והוא על כל הדברים כל יכול" (סורת א-תע'אבון – 64, איה 1).

זמן ההווה כולל בתוכו בעצם גם את זמן העתיד. לכן הצורה הזאת מראה לנו שהשלמות והעליונות של אללה מוצהרת בהווה והיא תמשיך להיות מוצהרת גם בעתיד.

ציווי – סַבִּיח

מופיעה בסורת אל אעלא (87):

سَبِّحِ اسْمَ رَبِّكَ الْأَعْلَى  ﴿١﴾

"שבח את שם ריבונך העליון" (סורת אל אעלא – 87, איה 1).

סַבִּיח היא צורת הציווי הרגילה של להצהיר על השבח והשלמות של אללה. ואילו כאשר התוספת "ב.." (כמו בסורת א-נסר: סַבִּיח בִּיחַמְדִי…) מצורפת אליה המשמעות הופכת להיות "להצהיר על השבח והשלמות באמצעות השמות שלו" ; כלומר זהו ציווי לעשות ד'יכּר. הדבר הזה מבדיל בין ההכרה בשלמות של אללה, ההצהרה לגבי השלמות של אללה והשמירה על השלמות שלו.

וכך אל מוסביחאת מראות לנו שהעליונות, השבח והשלמות של אללה תמיד מוזכרים- בעבר, בהווה ובעתיד. ואם הציווי לשבח מופיע בקוראן, עלינו להרבות בשבחו.

סובחאנאללה.

תפסיר סורת אל כאהף : פסוקים 42 – 44

 

תקציר:

  • 1. כאב, צער, חרטה ויגון עמוק: כמה מהמאפיינים של אלו שאינם מאמינים באללה ולא מייחסים את הצלחתם אליו.
  • 2. העזרה האמיתית והניצחון תמיד באים מאללה.
  • 3. סיכום הסיפור על 'בעל שני הגנים'.

—-

כאב, צער, חרטה ויגון עמוק

חברו של בעל שני הגנים הזהיר אותו על גאוותו וכפירתו, ואזהרתו התממשה:

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

وَأُحِيطَ بِثَمَرِهِ فَأَصْبَحَ يُقَلِّبُ كَفَّيْهِ عَلَىٰ مَا أَنفَقَ فِيهَا وَهِيَ خَاوِيَةٌ

عَلَىٰ عُرُوشِهَا وَيَقُولُ يَا لَيْتَنِي لَمْ أُشْرِكْ بِرَبِّي أَحَدًا  ﴿٤٢﴾

 

"והנה ניחת אסון על פריו [ממונו], בהשכימו עם בוקר ספק את כפיו על כל אשר הוציא על גניו והיו לעיי חורבות. ויאמר: 'הלוואי שלא צירפתי אף לא שותף אחד לריבוני" (סורת אל כאהף – 18, איה 42 ).

אם נבחן את עבודתם של החקלאים, נראה כי הם קמים בשעות הבוקר המוקדמות והם משקיעים את כל מרצם וכוחם בעיבוד האדמה במשך כל היום והם כמובן גם משקיעים כסף רב. לחקלאי כמעט ואין יום חופש או יום מנוחה, מכיוון שאם יעשה זאת, האדמה שלו לא תניב כמו שצריך. בעל שני הגנים החל למרוח את ידיו מתוך צער ויגון עמוק: כל הזמן, המאמץ, ההשקעה והעבודה שהוא הקריב למען הגנים שלו, ירדו לטמיון מסיבה אחת פשוטה- הוא כפר באללה והסתמך רק על עושרו וילדיו.

הצער שלו כל כך עמוק שהוא אומר- יַא לַיְיתַנִי < يَا لَيْتَنِي >. המילה הכי קרוב לביטוי הזה בעברית היא: הלוואי. אולם היא לבדה איננה מספיקה מכיוון שמי שאומר את הביטוי הזה רוצה להביע חרטה כל כך עמוקה על מה שהוא עשה, עד כדי כך שהוא היה עושה כל מה שביכולתו כדי להחזיר את המצב לקדמותו. כפירוש פשוט, יא לייתני היא כמו לבכות על חלב שכבר נשפך.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר על אבו להב בסורת אל מסד (111:2) : "ולא יעמדו לו הונו וכל אשר זכה לו". אם בעולם הזה לא נכיר תודה לברכות שאללה הרעיף עלינו, אף אחד לא יוכל לעזור לנו, ולא משנה כמה הון או ילדים היו לנו. זכרו שסורת אל כאהף היא סורה אשר התגלתה עוד בעיר מכה וככזו היא מפנה מראה לעבר בני שבט ק'ורייש; היא מזכירה להם כי לבעל שני הגנים היה הון רב, ילדים ומשרתים רבים, אבל הוא כפר בריבונו ולכן כל אדמתו נחרבה. ומה קרה לשבט ק'ורייש כמה שנים לאחר מכן? הם סבלו מבצורת ומרעב.

 

وَلَمْ تَكُن لَّهُ فِئَةٌ يَنصُرُونَهُ مِن دُونِ اللَّهِ وَمَا كَانَ مُنتَصِرًا  ﴿٤٣﴾

 

"ולא קמה לו עדת מושיעים מפני אללה והוא לא נושע" (סורת אל כאהף – 18, איה 43 ).

אם כן העושר של בעל שני הגנים אבד לו וכמו כן לא היה מי שיעזור לו או יציל אותו מהאסון שנחת עליו. לא משנה כמה יגון או כעס הוא הביע, הוא לא יכול היה לשנות את המצב. בימינו, כאשר קורה לנו עוול מסוים, אנו מספרים עליו לאנשים מסביבנו על מנת שיתמכו בנו ויעמדו לצידנו, אנו לפעמים גם מאיימים לתבוע ולהשיג חזרה את מה שנלקח מאיתנו. אולם בעל שני הגנים לא יכול היה לתבוע אף אחד והוא לא יכול היה להחזיר את גנו. שכן העוול שקרה לו לא היה מאללה כי אם מעצמו.

ההרגשה הזאת של חוסר אונים וצער עמוק היא הרגשה שמתוארת רבות בקוראן כאשר היא מזכירה את מצבם של אלו שכפרו בברכותיו של אללה. האנשים הללו מתוארים במקרים רבים כמי שתופסים את ראשם או נוגסים בידיהם ובוכים- יַא לַיְיתַנִי! אולם לרוב זה מאוחר מידי.

העזרה והניצחון תמיד באים מאללה

هُنَالِكَ الْوَلَايَةُ لِلَّهِ الْحَقِّ هُوَ خَيْرٌ ثَوَابًا وَخَيْرٌ عُقْبًا  ﴿٤٤﴾

 

"הנה כי כן, ההגנה [היחידה] היא מאללה, אשר הוא האמת. הוא הטוב בנותני השכר והטוב בגומלים" (סורת אל כאהף – 18, איה 44 ).

העזרה היחידה היא העזרה של אללה, והניצחון האמיתי הוא הניצחון מאללה. אנו נוכחים לראות זאת שוב ושוב בהרבה  מאוד מקרים.

האדם הצטער על כך שהוא לא האמין באללה רק לאחר שהוא איבד את הגן שלו. כך גם העמים הקדמונים אשר הושמדו ונכחדו האמינו שאללה הוא האל האמיתי והריבון רק לאחר שהם ראו את העונש. וגם כאשר פרעה גסס למוות הוא הודה כי אללה הוא ריבונו. אולם "אמונה ברגע האחרון" כזאת, לא תעזור לאף אחד. ורק המעשים שנעשים בעבור אללה ברצינות ובכנות, הם אלו שעליהם נקבל את הגמול הראוי. ואללה הוא הטוב שבגומלים.

 

סיכום הסיפור על 'בעל שני הגנים'

בואו אם כן נסכם את הסיפור על בעל שני הגנים:

אללה (סובחאנהו ותעלה) מתחיל באומרו לנביא מוחמד כי עליו לספר לאנשים את הסיפור על שני האנשים הללו. הדבר הזה מראה לנו כי סיפור סיפורים היא דרך מאוד אפקטיבית להעברת המסר וזהו גם הציווי מאללה: "ומשול להם את המשל…". זוהי דרך אפקטיבית ללמידה לא רק בעבור ילדים אלא בעבור כולם. סיפורים טובים עם מוסר השכל עוזרים לנו להשליך אותם על החיים שלנו ולשפר את עצמנו. כולם אוהבים סיפורים טובים, והסיפורים הטובים ביותר הם הסיפורים שאללה שיתף אותנו בהם.

לאחר הציווי, אללה (סובחאנהו ותעלה) מתאר את הגנים לפרטי פרטים עד אשר אנחנו יכולים לדמיין כיצד הם נראו. מדוע יש צורך בכל כך הרבה פרטים? מכיוון שאם המטרה היא להראות את הברכות בבריאה של אללה, זוהי דרך טובה שיכולה לעזור לנו להרהר בכך.

הגנים- רוב האנשים בעולם חיים היום בג'ונגלים העשויים בטון ואספלט ובצפיפות אשר מלווה בזיהום אוויר ורעש. נסו לדמיין כמה מדהימים היו הגנים הללו. הם היו מלאי פריחה ויבול, עם זרימה בלתי פוסקת של הנהרות.

הפשע של בעל הגנים לא היה כפירה מוחלטת בריבונו. הכפירה שלו הייתה בכך שהוא התכחש כי הברכות הללו הן מאללה. הוא אומר באיה 36: "ואם [בכל זאת] ישיבו אותי אל ריבוני", כלומר הוא ידע שאללה הוא ריבונו אבל הוא התכחש לברכתו.

החברות בין שני האנשים- בעוד שאחד מהם היה עסוק ברכושו בעולם הזה, השני היה אדם מאמין אשר הסתפק במה שיש לו וסמך בכך על אללה. לאחד לא הייתה אמונה בעולם הבא והשני היה מאוד ממוקד בעולם הבא. האחד היה קשור אל הגן שלו והשני היה קשור אל ריבונו. למרות כל ההפכים הללו, הם עדיין מתוארים על ידי אללה כ- חברים.

אין מדובר במקריות, שכן הסיפור הזה עוזר לנו ללמוד כיצד עלינו להתמודד עם אלו אשר אוהבים את העולם הזה יותר מכל דבר אחר. הוא מלמד אותנו כיצד לתת את העצה הטובה וכיצד להעביר את המסר שלנו אל האחרים. חברו של בעל שני הגנים מייעץ לו לומר: 'מאשאללה' על כל הברכות שהוא קיבל. פעמים רבות אנשים מרגישים שלא בנוח לומר מאשאללה בסביבת קרובי משפחה או חברים שלא קרובים יותר מידי לדת, אבל זוהי הזכות של החברות: להזכיר אחד לשני את אללה סובחאנהו ותעלה. בנוסף לכך, חברו של בעל שני הגנים משתמש באנלוגיות ובדוגמאות על מנת לעזור לו להבין כמה עוול הוא עושה לעצמו.

התוצאה היא בכך שהגנים הושמדו כעונש על חוסר התודה, והחבר נותר חסר כל. וזוהי התזכורת לכך שאללה הוא זה שנותן והוא זה שבקלות לוקח. אולם זאת לא התוצאה הסופית שכן העונש שבעל שני הגנים קיבל היה בעודו נמצא בעולם הזה. עדיין יש לו את האפשרות  לחזור לריבונו ולעשות מעשים טובים. ללא ספק, עונש שמתעכב וניתן ביום הדין, חמור יותר מכל עונש אחר.

ואללהו אעלם.

לאלו מכם אשר מעדיפים אודיו על טקסט, אני ממליץ לכם 2 קבצים המפרשים את הסיפור, להורדה ישירה:

בערבית- נביל אל עוואדי – 15mb.

באנגלית – יאסיר ק'אדי – 7mb.

—-

לקריאת כל הסדרה

תפסיר סורת אל כאהף : פסוקים 37 – 41

 

תקציר:

  • 1. מאיפה כל הגאווה הזאת?!
  • 2. אמירת 'מאשאללה' היא הדרך להביע את השמחה על קבלת הברכה.
  • 3. הדרך הטובה ביותר לתת עצה.

—-

"מאיפה כל הגאווה הזאת?"

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

قَالَ لَهُ صَاحِبُهُ وَهُوَ يُحَاوِرُهُ أَكَفَرْتَ بِالَّذِي خَلَقَكَ مِن تُرَابٍ ثُمَّ مِن نُّطْفَةٍ ثُمَّ سَوَّاكَ رَجُلًا  ﴿٣٧﴾

 

"אמר לו חברו בעודו משוחח איתו: 'התכפור באשר ברא אותך מעפר, אַחַר מטיפה, אַחַר עיצב אותך ככל האדם?" (סורת אל כאהף – 18, איה 37 )

בפוסט הקודם, שמענו את דבריו של בעל שני הגנים. כעת האדם השני מתחיל לדבר והוא מתחיל בתהייה על דבריו של בעל שני הגנים: כיצד אתה יכול להתכחש למי שנתן לך את שני הגנים הללו?! הוא מזהיר אותו לא להיות כל כך גאה בעצמו שכן הוא לא שווה יותר מעפר ומטיפה אשר ממנה יצר אותו ריבונו.

הוא במיוחד מזכיר את הבריאה מעפר מכיוון שהיא הסימן לתחיית המתים. האיש בעל שני הגנים, בהיותו עובד אדמה, רואה כי הצמחים גדלים ממנה בכל יום. וחברו מרמז לו כי באותה הדרך שבה הם גדלים ממנה, כך גם כל בני האדם יקומו לתחייה מהאדמה ביום תחיית המתים.

והוא ממשיך,

لَّٰكِنَّا هُوَ اللَّهُ رَبِّي وَلَا أُشْرِكُ بِرَبِّي أَحَدًا  ﴿٣٨﴾

"אולם [ללא ספק] הוא אללה ריבוני, ולא אצרף [כל שותף] עם ריבוני אף אחד" (סורת אל כאהף – 18, איה 38 ).

במשפט הראשון, החבר של בעל שני הגנים אומר לו כי אללה הוא ללא ספק ריבונו ובאופן בלתי ישיר הוא גם ממליץ לו להאמין בכך גם. במשפט השני, הוא אומר שהוא לעולם לא יצרף עם ריבונו כל שותף ובאופן בלתי ישיר הוא מרמז לו כי עצם העובדה שהוא מתכחש לכך שריבונו נתן לו את שני הגנים, ועצם העובדה שהוא מתגאה כל כך בעושרו, מקרבת אותו לשִירְכּ (עשיית שותפים עם אללה).

ואז הוא מייעץ לו,

אמירת 'מאשאללה'

وَلَوْلَا إِذْ دَخَلْتَ جَنَّتَكَ قُلْتَ مَا شَاءَ اللَّهُ لَا قُوَّةَ إِلَّا بِاللَّهِ إِن تَرَنِ أَنَا أَقَلَّ مِنكَ مَالًا وَوَلَدًا ﴿٣٩﴾

"מדוע לא אמרת בהיכנסך אל גנך: 'כל אשר רצה אללה [מאשאללה] אין כוח אלא רק באללה'. אם הנך רואה אותי חסר ממך בממון ובילדים" (סורת אל כאהף – 18, איה 39 ).

העצה שלו בדבר האמירה: מַאשַאַלַּלה לַא קֻ'וַותַה אִילַּא בִּילַּלה  <مَا شَاءَ اللَّهُ لَا قُوَّةَ إِلَّا بِاللَّهِ > "כל אשר רצה אללה אין כוח אלא רק  באללה", מזכירה לו כי כל מה שיש לו קיים בזכות הברכה של אללה (סובחאנהו ותעלה) ולא בזכות כוחו שלו.

הלקח למאמינים כאן הוא תמיד לומר מאשאללה כאשר הם מקבלים ברכה מאללה, בין אם מדובר בילדים, ממון או כל דבר אחר שמשמח אותם.

הדרך הטובה ביותר לתת עצה

לקח נוסף שאנחנו לומדים מהסיפור הזה הוא הדרך הנכונה לתת עצה לאנשים. כאשר כאשר בעל שני הגנים דיבר, הוא עשה זאת בהתנשאות על חברו ובזלזול בממון המועט שיש לו. אולם כאשר חברו דיבר, הוא לא נזף בו ולא צעק עליו אלא הוא אמר לו בדרך בלתי ישירה עד כמה חמורות ההצהרות שהוא מצהיר. באיה 37, הוא פותח את משפטו הראשון בצורה של שאלה, וזאת על מנת לגרום לכך שבעל שני הגנים יהרהר על מצבו . באיה שלאחר מכן הוא מרמז לו עד כמה חמורים הדברים שהוא אומר ועד כמה הוא שונה מחברו באמונתו.

ללא ספק כי החבר של בעל שני הגנים ידע כיצד להציג את הצד שלו והייתה לו גם אמונה חזקה יותר בריבונו. כתוצאה מכך הוא גם פונה לריבונו (מי שמכיר את מצבו יותר טוב ממנו):

فَعَسَىٰ رَبِّي أَن يُؤْتِيَنِ خَيْرًا مِّن جَنَّتِكَ وَيُرْسِلَ عَلَيْهَا حُسْبَانًا مِّنَ السَّمَاءِ فَتُصْبِحَ صَعِيدًا زَلَقًا  ﴿٤٠﴾

"אולי יואיל ריבוני להעניק לי תמורה טובה יותר מגנך וישלח עליו ברק מן השמיים, והוא יהיה כחול טובעני" (סורת אל כאהף – 18, איה 40 ).

אנחנו למדים כי האדם הזה היה בעל חשיבה חיובית. הוא אומר: "אולי יואיל ריבוני להעניק לי תמורה טובה יותר מגנך". כלומר הוא מודע למצבו הדל ביחס לחברו, אבל הוא לא היה קנאי ולא היו לו רגשי נחיתות בשל כך. אלא הוא סמך על אללה כמי שיודע מה טוב יותר בעבורו בחיים הללו ובחיים שלאחר מכן.

ואז באה האזהרה שלו לחברו: "וישלח עליו ברק מן השמיים, והוא יהיה כחול טובעני".  כלומר אללה יכול לשלוח לך אסון מהשמיים בעקבות חוסר התודה שלך והגאווה שלך. המילה זַלַקַ'ה < زَلَقًا > מתארת אדמה שכף הרגל לא יכולה לדרוך עליה. וכך האדמה שפעם הייתה שופעת בצמחייה תהייה כמו חול טובעני שלא ניתן לדרוך עליו ולשתול עליו דבר.

أَوْ يُصْبِحَ مَاؤُهَا غَوْرًا فَلَن تَسْتَطِيعَ لَهُ طَلَبًا  ﴿٤١﴾

"או אולי ישקע מקור מימיו באדמה ולא תוכל לעולם למצואו" (סורת אל כאהף – 18, איה 41 ).

כלומר חברו של בעל שני הגנים אומר לו כי הגן שלו יכול להינזק באופן בלתי הפיך ללא אפשרות לשחזר אותו בעקבות הכפירה שלו וחוסר התודה שלו. זוהי דרך מנומסת לומר זאת אבל היא מכילה בתוכה אזהרה מאוד חשובה מעונשו של אללה. וכך יש לתת את העצה הטובה ביותר.

ואללהו אעלם.

בשבוע הבא, נמשיך אינשאללה את סיפור בעל שני הגנים.

—-

לקריאת כל הסדרה

שתי לבבות באדם אחד

23/07/2009 4 תגובות

 

בסורת אל אחזאב (33), אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר:

مَّا جَعَلَ اللَّهُ لِرَجُلٍ مِّن قَلْبَيْنِ فِي جَوْفِهِ…﴿٤﴾

"לא שם אללה לאדם שני לבבות בגופו…" (סורת אל אחזאב – 33, איה 4 )

למרות שהפירוש האמיתי של המילה <رَجُلٍ> הוא: "גבר". במשפט הזה הוא משמש לתאר גברים ונשים גם יחד וכך הוא נרשם גם בתרגומים.

מדוע אם כן אללה השתמש במילה "גבר" ולא למשל במילה "אישה" או "אדם"?

מכיוון שהמשפט הזה נכון גם מטאפורית וגם אנטומית. תחשבו על זה: לאישה יש את היכולת להרות ולכן יש לה את האפשרות שיהיו לה שתי לבבות (או יותר) בגוף שלה. לגבר לעולם לא יהיו שני לבבות בגופו – אנטומית; ולאדם לעולם לא יהיו שני לבבות בגופו – מטאפורית.

סובחאנאללה, הקוראן מדייק גם בדברים שנראים לנו פעוטים ולא חשובים.

רק מי שמהרהר על האיאת של הקוראן יכול לשלות את פניני החוכמה ממנו. אם מזרחן היה יכול לומר שהאיה הזאת מראה בדיוק איך האיסלאם נותן את ההעדפה לגברים זה מפני שהוא לא עצר וחשב להרהר על מה שכתוב. שכן אם היה עושה זאת, היה מבין כמה הטיעון שלו מגוחך.

הו אללה עשה אותנו מבין אלו שמהרהרים בקוראן ומבינים אותו.

תפסיר סורת אל כאהף : פסוקים 32-36

 

תקציר:

  • 1. הסיפור של בעל שני הגנים.
  • 2. המחלה של היהירות: להסתכל מלמעלה על האנשים האחרים בעקבות משהו שאללה נתן לך.
  • 3. לחשוב גבוהות על עצמך ולא להכיר תודה לאללה על ברכותיו הוא מעשה עוול לנפש.
  • 4. "אם תהייה אחרית הימים, אני אקבל שם את הטוב ביותר מכיוון שאני כל כך מיוחד".

—-

בעל שני הגנים

הסיפור של בעל שני הגנים, הוא הסיפור השני מתוך ארבעה סיפורים מרכזים שמופיעים בסורה הזאת. לאחר שסיימנו את הסיפור עם 'חברי המערה' ועם הלקחים שעלינו להפיק ממנו, אנחנו עוברים אם כן לסיפור הבא:

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

وَاضْرِبْ لَهُم مَّثَلًا رَّجُلَيْنِ جَعَلْنَا لِأَحَدِهِمَا جَنَّتَيْنِ مِنْ أَعْنَابٍ وَحَفَفْنَاهُمَا بِنَخْلٍ وَجَعَلْنَا بَيْنَهُمَا زَرْعًا  ﴿٣٢﴾

"ומשול להם משל על שני האנשים; לאחד מהם נתנו שני גני ענבים ועצי תמר מסביב להם, וביניהם שדה זרע" (סורת אל כאהף – 18, איה 32 ).

לאחר שהזכרנו את הגישה של של בני שבט ק'ורייש בפוסט הקודם, אללה (סובחאנהו ותעלה) מורה לנביא מוחמד עליו השלום לתת להם את המשל של שני האנשים ; סיפור שיש בו לקחים רבים שכולנו יכולים ללמוד מהם.

לאחד משני האנשים הללו, אללה (סובחאנהו ותעלה) נתן שני גנים המלאים במטעים. אללה מתאר לנו תיאור מקיף של הגנים: מלאים בכרמי ענבים, מוקפים בעצי תמרים ומלאים ביניהם ביבול. הסוגים הללו של גידולים היו מאוד בעלי ערך וחשיבות בעיני הערבים באותה תקופה. דמיינו לעצמכם גן אשר מלא בעיקר בענבים, מוקף כולו בעצי תמר ובאמצע ישנם עוד גידולים שונים וחשובים, זה מה שהיה לנגד עיניהם כאשר הם שמעו את האיה הזאת. ובנוסף לכך:

 

كِلْتَا الْجَنَّتَيْنِ آتَتْ أُكُلَهَا وَلَمْ تَظْلِم مِّنْهُ شَيْئًا وَفَجَّرْنَا خِلَالَهُمَا نَهَرًا  ﴿٣٣﴾

"שני הגנים הללו נתנו את פריים ולא מנעו ממנו דבר, והבקענו דרכם אפיק נהר" (סורת אל כאהף – 18, איה 33 ).

היבול שגדל בתוך הגנים היה בתפוקה מקסימאלית ולא היה שום צמח או עץ שנבל או לא נתן פרי. ולא רק זאת, אלא שלכל גן משני הגנים היה נהר משלו, אשר געש עם כמויות אדירות של מים.

דמיינו כמה ענקיים היו הגנים הללו אם הנהרות זרמו בעוצמה כזאת! ומכיוון שהיה שפע כזה של מים, אנחנו יכולים רק לשער כמה ירוק וסבוך היה הגן.

 

وَكَانَ لَهُ ثَمَرٌ فَقَالَ لِصَاحِبِهِ وَهُوَ يُحَاوِرُهُ أَنَا أَكْثَرُ مِنكَ مَالًا وَأَعَزُّ نَفَرًا  ﴿٣٤﴾

"והיה לו עושר [פרי] רב. ואז אמר לחברו בעודו מתווכח איתו: 'לי יש עושר רב יותר ממך, וחבורתי חזקה יותר משלך'" (סורת אל כאהף – 18, איה 34 ).

אללה (סובחאנהו ותעלה) ממשיך לתאר את הגן של האיש: היבול מהגן היה רב מאוד וכך היה לו גם עושר רב ממכירתו.

המחלה של היהירות

אם הייתם מקבלים את  כל הברכות הללו: גנים עם נהרות, כרמי ענבים ותמרים, ומגוון גידולים נוספים המביאים שפע של יבול ועושר, כיצד הייתם מתנהגים? אללה (סובחאנהו ותעלה) מראה לנו מה הייתה הגישה של אותו אדם:

הוא אמר לחברו, < أَنَا أَكْثَرُ مِنكَ مَالًا > "לי יש עושר רב יותר ממך". חשבו על היהירות בגישתו של האדם הזה; מכיוון שאללה נתן לו כל כך הרבה בעולם הזה, הוא החל להשתחצן על חברו ולהסתכל עליו ממקום גבוה.

והוא הוסיף ואמר: < وَأَعَزُّ نَفَرًا > "וחבורתי חזקה יותר משלך". כלומר הוא מתייחס כעת למשרתיו, ילדיו, חבריו וכל האנשים אשר נמצאים איתו או מאחוריו. בעבר אצילות נמדדה על פי כמות היבול, העושר וכמות המשרתים שיש לאדם מסוים. אז אתם יכולים לשער כמה אציל הוא היה נחשב בעיניהם. בימינו, אדם כזה היה טוען שהוא מאוד "מקושר" ו"קרוב לצלחת".

כפי שאנחנו רואים, העושר והאנשים נקשרים ביחד באיה הזאת מכיוון שברגע שלאדם מסוים יש עושר, כוח המשיכה הגדול של כספו גורם לאנשים להתקבץ סביבו בצורה אוטומטית. אולם ברגע שהעושר מצטמצם, כך גם מצטמצמת אותה חבורה של אנשים.

גרימת עוול לעצמנו

אללה (סובחאנהו ותעלה) ממשיך לתאר את האיש הזה:

وَدَخَلَ جَنَّتَهُ وَهُوَ ظَالِمٌ لِّنَفْسِهِ قَالَ مَا أَظُنُّ أَن تَبِيدَ هَٰذِهِ أَبَدًا ﴿٣٥﴾

"ונכנס אל גנו בגורמו עוול לעצמו, אמר: 'אין אני סבור כי אאבד זאת אי פעם'" (סורת אל כאהף – 18, איה 35 ).

האיש העשיר נכנס לגן שלו, < وَهُوَ ظَالِمٌ لِّنَفْسِهِ > "בגורמו עוול לעצמו".

מהו אותו עוול (ד'ולום) שהוא עשה לעצמו?  היהירות שלו והכפירה שלו כמובן. כאשר האדם לא מכיר תודה לאללה ומתנהג ביהירות, הוא עושה עוול לעצמו וההפסד יהיה עליו.

בגלל שהוא היה כל כך מרוצה ממצבו בעולם הזה, הוא המשיך ואמר שהעושר שלו לעולם לא יגמר. הוא השלה את עצמו והוא חשב שגם העולם הזה לא יגמר:

"אני כל כך מיוחד"

وَمَا أَظُنُّ السَّاعَةَ قَائِمَةً وَلَئِن رُّدِدتُّ إِلَىٰ رَبِّي لَأَجِدَنَّ خَيْرًا مِّنْهَا مُنقَلَبًا ﴿٣٦﴾

"ואין אני סבור כי השעה [יום הדין] תגיע אי פעם, ואם [בכל זאת] ישיבו אותי אל ריבוני, ללא ספק אמצא שם נחלה טובה יותר" (סורת אל כאהף – 18, איה 36 ).

יש משהו מאוד משמעותי באיה הזאת: למרות שהאדם מכחיש את בוא השעה (יום הדין) הוא מכיר בכך שהגמול בעולם הבא גדול יותר! כלומר לא רק שהוא כופר בעולם הבא, אלא שהוא אומר שאם כבר יהיה עולם הבא, אז הוא בטוח שהגמול שהוא יקבל יהיה טוב יותר בעולם הזה.

מאיפה הביטחון הזה? מכיוון שהוא קיבל ברכות רבות בעולם הזה, הוא מניח שבעולם הבא מצבו יהיה טוב יותר בהרבה. אנשים רבים מניחים כי מכיוון שהם קיבלו מאללה עושר, ילדים והצלחה בעולם הזה, אללה מרוצה מהם ואוהב אותם. וכך הדברים הללו יכולים להוות סימן להצלחתם בעולם הבא. הסוציולוג הקלאסי הנודע, מקס ובר, אף כתב ספר על "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם", העוסק ממש בנושא הזה ובהשפעותיו על התנהגות האנשים המאמינים בכך. אולם החשיבה הזאת לא מאפיינת רק פרוטסטנטים כמובן.

אנשים מהסוג הזה, מלאים בכל כך הרבה יהירות והכחשה, עד אשר הם חושבים שהם מאוד מיוחדים בעיני אללה. אולם הקוראן מזכיר לנו פעם אחר פעם שהעושר שלנו והילדים שלנו, כלל לא מביאים אותנו קרוב יותר אל אללה והם לא מעלים את יושרו של אף אדם. אלו הם אמונתו (אימאן) ומעשיו הטובים (עמל סאליח), כפי שהזכרנו בשבוע שעבר, אשר מביאים אותו קרוב יותר לאללה (סובחאנהו ותעלה).

ואללהו אעלם.

—-

לקריאת כל הסדרה