ארכיון

Archive for the ‘קישורים’ Category

משיבים לאיסלאמופובים

12/03/2010 2 תגובות

זה לא סוד כי בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בכמות ההתקפות המופנות כלפי דת האיסלאם. אנשים רבים ניסו להסביר או להצדיק את הסיבות לכך במגוון דרכים, אולם לפי דעתי הסיבה העיקרית היא ללא ספק- חוסר ידע בסיסי לגבי דת האיסאלם. אנשים נוטים לפחד מדברים שהם לא יודעים ולא מכירים, ולרוב הם נכנעים לדעותיהם הקדומות דיי בקלות.

אני נוטה להאמין שרוב האנשים שתוקפים את האיסלאם לא עושים זאת מתוך יהירות או התנשאות, אלא הם עושים זאת על סמך חוסר הבנתם בעקרונות האיסלאם כדרך חיים ועל סמך התנהגותם הפסולה של מוסלמים רבים – שאמורים להיות מייצגים נאמנים של הדת הזאת. כאשר אנשים אומרים משפטים כמו: "הנה מה שהמוסלמים מסתירים מכם על דת האיסלאם", "הנה מה שהשייח'ים מסתירים מהמוסלמים עצמם" או "הנה כל האמת שאתם חייבים לדעת על האיסלאם" וכדומה, הם למעשה מציגים את תמונת האיסלאם כפי שבאה לידי ביטוי בפחדיהם ולא כפי שבאה לידי ביטוי בטקסטים הקאנונים המקודשים למוסלמים.

קבוצה אחרת ומסוכנת יותר, היא הקבוצה של האיסלאמופובים. בקבוצה הזאת נמצאים אנשים שעושים ימים כלילות על מנת לסלף, להכפיש, להשמיץ ולהמציא שקרים על דת האיסלאם. אלו אנשים שלא יתנו לעובדות לבלבל אותם, והם ימשיכו לתקוף את האיסלאם על מנת להשיג כוח פוליטי, חברתי או כלכלי. הקבוצה הזאת מסתמכת בעיקר על הבורות של הקהל הרחב (בין היתר גם של מוסלמים) כדי להפיץ את משנתם לגבי "האיום הגדול ביותר על האנושות". מדובר בגזענים במסווה אינטלקטואלי ובאנשים שטוענים כי הם נושאים את דגל החופש השוויון והאחווה, למרות שהקריאה שלהם היא לא אחרת מאשר קריאה להמשך הדומיננטיות של התרבות היודו-נוצרית הלבנה.

וכך על פי וויקיפדיה:

ארגון Runnymede Trust הבריטי מנה ב-1997 שמונה מרכיבים המגדירים אסלאמופוביה ומקובלים על ידי EMCR – (European Monitoring Centre on Racism and Xenophobia):

  1. תפיסת האסלאם כגוש מונוליתי, סטטי, שאינו משתנה.
  2. תפיסת האסלאם כאחר וכשונה, וכן ככזה שאין לו ערכים משותפים עם תרבויות אחרות, ואינו מושפע מהן או משפיע עליהן.
  3. ראיית האסלאם כנחות לעומת המערב, כברברי, אי-רציונאלי, פרימיטיבי וסקסיסטי.
  4. זיהוי האסלאם עם אלימות, תוקפנות, איום, תמיכה בטרור ושואף להתנגשות ציוויליזציות.
  5. ראיית האסלאם כאידיאולוגיה פוליטית המשמשת ליתרונות צבאיים או פוליטיים.
  6. פסילת ביקורת האסלאם על המערב ללא קשר לתוכנה.
  7. העוינות כלפי האסלאם משמשת להצדקת פרקטיקות מפלות כלפי מוסלמים והדרת מוסלמים מהחברה הדומיננטית.
  8. תפיסת העויונת האנטי-מוסלמית כטבעית וכנורמאלית.

למסמך המלא: Islamophobia: A Challenge for Us All , PDF (69.7 KiB), Runnymede Trust, 1997

בתקופה האחרונה קיבלתי כמה הערות על כך שאני כמעט ולא מתייחס לנושאים הללו בפוסטים שלי. ראשית, אני רוצה להודות לכל מי שפנה אליי ולכל מי שהנושא הזה קרוב לליבו. ואני רוצה להשיב כי בכל הנוגע לאיסלאמיבלוג, המטרה שלו היא בראש ובראשונה להעביר פיסות מידע על האיסלאם והמוסלמים מפי אדם שחי את חיו כמוסלמי. אני כותב על הדברים שמעניינים אותי ועל דברים שאני חושב שכדאי לכל קוראי העברית לדעת על האיסלאם. ולמרות זאת, עדיין ישנם דברים חשובים רבים שאינני כותב עליהם מהסיבה הפשוטה שאין לי את הזמן לכתוב על הכל ולא חלילה בגלל שהם לא חשובים בעיני. שנית, מהניסיון שלי עם האיסלאמופובים, הגעתי למסקנה כי הזמן המוקדש לויכוחים איתם, יכול להיות מנותב לדברים הרבה יותר מועילים. ולראיה, למרות התעצמות האיסלאמופוביה, אין שום השפעה על מספר המצטרפים החדשים לדת האיסלאם, אשר משתכנעים בעשרות אלפיהם באירופה ובארה"ב בדרך החיים הזאת, ובוחרים להיות חלק ממנה מידי יום ויום.

האיסלאם לא צריך להיות אפולוגטי אך הוא גם לא צריך להיות התקפי. על המוסלמים להיות שגרירים גאים של דתם בלשונותיהם ובמעשיהם, ואל להם להיגרר לויכוחים חסרי התכלית אשר מובילים האיסלאמופובים. אם הם אינם מכירים מספיק את דתם, עליהם להשתדל ללמוד אותה כהלכה ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לא ממטיפים מוסלמים ולא ממטיפים איסלאמופובים. אם המוסלמים יתמידו בכך, אני מאמין שההשפעה של האיסלאמופובים תגווע לתוך עצמה.

אבל למרות כל זאת, אני רוצה לציין שיש לי הערכה רבה כלפי האנשים אשר מקדישים את הזמן שלהם לחשיפת השקרים של האיסלאמופובים, ובכלל לזמן שהם מקדישים להפניית תשומת הלב לתופעה הגוברת הזאת בעולם. קל מאוד לפטור את הביטוי "איסלאמופוביה" באמירה שמדובר בביטוי ממוצא אשר נועד לדחות כל ביקורת כלפי האיסלאם. אבל הטענה הזאת לא שונה בהרבה מהטענה כלפי האנטישמיות. כשם שישנם אנשים אשר דוחים ביקורת לגיטימית כלפי ישראל או היהודים בזעקת- "אנטישמים!", ישנם אנשים שדוחים ביקורת כלפי המוסלמים בזעקת "איסלאמופובים!". האיסלאם לא מתנגד לביקורת או לדיאלוג, האיסלאם מתנגד לחוסר הוגנות מצד המבקרים ולחוסר היושר בדבריהם. האיסלאם היא דתם של מיליארד וחצי מוסלמים אשר פרושים לכל אורך ורוחב כדור הארץ. הכנסת כל האנשים הללו תחת קטיגוריה אחת והאמירה שמעשיהם מייצגים את דת האיסלאם כהלכה, חוטאת לאמת ועושה הרבה עוול לאיסלאם.

ישנם מספר אתרים חשובים ברשת שעיקר פעולתם הוא לתת מענה להתקפות האיסלמופובים או להצביע על התפתשטותה של התופעה.

אחד האתרים החשובים ביותר בעיני הוא האתר LOONWATCH אשר מתמקד בהתקפותיהם של האיסלאמופובים המפורסמים ביותר בארה"ב ובאירופה, והוא מוציא בהצלחה את האוויר מכל טיעוניהם המנופחים.

אתר נוסף שאני ממליץ לכם לבקר בו מידי פעם הוא Islamophobia Watch אשר מנטר גילויים איסלאמופוביים בתקשורת העולמית, והוא כותב אותם כפי שהם, לרוב ללא פרשנות או ניתוח נלווה.

והאתר השלישי שאני רוצה להציג בפניכם הוא האתר Muslimah Media Watch אשר מופעל על ידי קבוצת נשים מוסלמיות מרקעים ותרבותיות שונות, ומטרתו להציג לקוראים תמונה ביקורתית לאופן שבו האישה המוסלמית מוצגת בחדשות ובתרבות הפופולארית.

למרות שייתכן וישנם כמה דברים שאני לא מסכים עימם באתרים הללו, אבל הם בכל זאת אתרים חשובים לכל מי שרוצה לדעת על הצד השני של מטבע האיסלאמופוביה. ואני מקווה שכל מי שמקדיש זמן לקרוא על ה"ביקורות" כלפי האיסלאם, ימצא גם את הזמן לקרוא על התשובות של המוסלמים לגביהם.

מודעות פרסומת

1000 שנים של היסטוריה נשכחת

 

elephant clock

בימים אלו מתקיימת תערוכה מיוחדת במינה אשר מוצגת במוזיאון המדע בלונדון.

שמה של התערוכה הוא- "1001 המצאות: גלו את המורשת המוסלמית של עולמנו", והיא מביאה לקהל הרחב אלף שנות היסטוריה נשכחת ואת תמצית תרומתה החברתית, התרבותית, המדעית והטכנולוגית של הציביליזציה המוסלמית מהמאה ה-6 ועד המאה ה-16 לספירה. אז לכל מי שמזדמן לו לבקר בלונדון עד חודש יוני, אני ממליץ שלא יחמיץ את התערוכה הזאת.

בסרטון הבא ניתן להתרשם מהחוויות של האנשים שביקרו בה עד עכשיו:

 

את התערוכה מלווה גם הספר 1001 המצאות, שיצא לאור לפני כמה שנים, ובו מפורטים כמה מההמצאות החשובות של העולם המוסלמי.

*****

כבר בימי בית הספר מלמדים אותנו שההיסטוריה מחולקת בגדול לשלוש תקופות עיקריות:

העת העתיקה, ימי הביניים והרנסאנס.

העת העתיקה הייתה תקופת זוהר של אימפריות מצריות, פרסיות, יווניות ורומיות. תקופה של פילוסופים ומצביאים, של גלדיאטורים ומלכים ושל עושר רב אשר נקנה בדמם של אחרים.

ימי הביניים הייתה "סתם תקופה" לא חשובה בין שתי התקופות החשובות באמת. וחוץ מפיאודליזם ומסעות צלב, לא מלמדים עליה הרבה.

ולבסוף באה הרנסאנס, הלא היא ה"לידה מחדש". תקופה של התפתחויות בכל תחומי הידע האנושי, תקופה של ממציאים ואנשי אשכולות, תקופה של פטרונים נדיבים ומדענים מעוררי הערצה. עידן ששינה את פני עולמנו לחלוטין והוציא אותו מ"חשכת ימי הביניים".

אבל האם הייתה זאת באמת חשכה עולמית? האם במשך 1000 שנה היה קיפאון במחשבה האנושית ולא הייתה שום התקדמות עד לרנסאנס?

מי שמעמיק קצת יותר לגבי המושג "ימי הביניים", מבין שמדובר יותר במונח גיאוגראפי מאשר במונח כרונולוגי. וכמו כן מבין שחשכת ימי הביניים אולי ירדה על אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית, אבל מדרום וממזרח לה הייתה תקופה תרבותית עשירה ומעוררת השתאות שבינה לבין חשכה אין שום דבר משותף, אולי פרט לגילויים האסטרונומיים שלה.

אני מדבר כמובן על תור הזהב המוסלמי אשר השתרע מהודו שבמזרח ועד לספרד שבמערב ונמשך קרוב לאלף שנים. אותם אלף שנים הם אלו שהכינו למעשה את הקרקע לצמיחת הרנסאנס באירופה.

כל מי שכבר שמע על כך דבר או שניים, יודע לצטט את שמותיהם המפורסמים של איבן סינא ואיבן רושד. אך הוא יודע לספר מעט מאוד לגבי עשרות ומאות המדענים, הפילוסופים והמהנדסים אשר הביאו לפריצות דרך יוצאות דופן בעולם המוסלמי. פריצות דרך שהגיעו כאמור בסופו של דבר לאירופה והיוו גורם משמעותי להתפתחות המדעית בה.

בשנים האחרונות החלו יותר ויותר היסטוריונים של המדע להתעמק בתרומתה של התקופה הזאת לציביליזציה האנושית, והם כבר הפיקו כמה עבודות מחקר מעניינות. אני מקווה שהמשך המחקר יביא לחשיפת הרבה מהסודות של אלף השנים הנשכחות הללו ויהווה מודל לחיקוי לעולם המוסלמי של ימינו.

 

ישנם עוד הרבה דברים שניתן לכתוב על הנושא, אבל אני אסתפק בכך בינתיים.

מה שאני כן אעשה, זה להמליץ לכם לצפות בסדרה Science and Islam שהופקה לא מזמן על ידי ה- BBC. זוהי סדרה בת שלושה חלקים אשר שופכת מעט אור על הקשרים בין המדע והאיסלאם ועל ההתפתחות המדעית בעולם המוסלמי בעיקר בתחומי המתמטיקה, האסטרונומיה, הפיזיקה, הכימיה והרפואה.

מקור מומלץ נוסף הוא האתר Muslim Heritage אשר מכיל בתוכו מידע רב על ההיסטוריה המדעית של האיסלאם.

וגם בוויקיפדיה באנגלית אפשר למצוא חומרים מעניינים.

מזון בע"מ – רעבים לשינוי?

31/01/2010 3 תגובות

 

לפני כשבוע צפיתי בסרט "מזון בע"מ" והחוויה הזאת הייתה, איך לומר, לא הייתה בדיוק מרנינה. הרגשתי כל מיני תחושות של כעס, גועל וחוסר אונים אל מול העובדה שאנחנו רק אנשים קטנים העומדים מול חברות ענק וכוח עצום שמכתיב כיצד מנוהלים החיים שלנו. אבל אם חושבים על זה שוב, נמצא שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות ולשפר את המצב. Food-Inc

בתרבות המערבית של היום, רובנו חיים במנטאליות של: "מה שאני לא יודע לא יכול להזיק לי". לכן צפייה בסרטים מהסוג של "מזון בע"מ" מהווה בעבורנו חוויה פוקחת עיניים ומעוררת מחשבה. במיוחד אם אנחנו לא יודעים דבר על תעשיית המזון והשפעתה על הכלכלה העולמית.

הסרט מפנה את הזרקור להרבה נושאים שלאמריקאי הממוצע אין מושג לגביהם. תעשיית המזון בעיני רבים מהם היא תעשייה מאוד פשוטה שבה מגדלים את האוכל בחוות, מעבדים אותו במפעלים ומעבירים אותו למכירה בחנויות. אבל העניין לא פשוט כמו שזה נשמע, והתעשייה המושחתת הזאת עושה ככל שביכולתה להונות את הציבור.

כל מי שצפה בסרטים דומים כמו "לאכול בגדול" ו"פאסט פוד" שעסקו בעיקר ברשתות המזון המהיר, ודאי ימצא בו הרבה דברים שהוא כבר יודע עליהם. אבל מה שטוב בסרט הזה הוא בכך שהוא אורז את כל הנושאים לחבילה אחת מתומצתת אשר נותנת לנו את התמונה המלאה של כל התעשייה.

יוצר 'מזון בע"מ', רוברט קנר, חושף בסרטו כיצד תעשיית המזון האמריקאית מנוהלת כיום בידי מספר בודד של תאגידים ענקיים, אשר לעיתים קרובות (מדי!) מקדמים את הצורך בעשיית רווחים מעל בריאות הציבור, זכותם של החקלאים הפשוטים לפרנסה והשמירה על הבריאות של עובדיהם והסביבה. וכל זאת בלי הרבה התנגדות מהסוכנויות הממשלתיות כמו ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) וה- USDA (מחלקת החקלאות של ארצות הברית).

אז יחד עם תרנגולות נפוחות חזה, נתחי בשר מעולים, עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים וזרעים עמידים בפני ריסוס,תעשיית המזון האמריקאית של המאה ה-21 גאה להציג גם את ההשפעה ההרסנית של בקטריות אשר גורמות לתחלואה של עשרות אלפי בני אדם בשנה, את התופעה המדאיגה של השמנת יתר (במיוחד בקרב ילדים) ואת המגפה ששמה סכרת בקרב מבוגרים.

הסרט עוסק במובנים רבים של תעשיית המזון שאין מספיק מקום כדי לפרט אותם כאן. לכן מה שאעשה זה להציג כמה נקודות אשר נראו לי חשובות.

 

תו מחיר

תעשיית האוכל המוצגת בסרט היא כל כך מעוותת, עד אשר ארוחת בורגר שלמה עולה פחות מברוקולי. כך נוצר מצב שבו למשפחה עם ארבע ילדים, זול יותר לאכול במקדונלדס מאשר לקנות ולבשל ארוחה בריאה. הסרט מציין כי אחד מכל שלושה ילדים אמריקאים שנולדו לאחר שנת 2000 יאובחן כסובל מסכרת, ובקרב המיעוטים (היספאנים או שחורים) השיעור הוא אחד מתוך שניים.

הבריאות של המעמד הבינוני והנמוך באמריקה מתדרדרת מכיוון שהאוכל הלא בריא זול יותר ומהיר יותר, בעוד שהאוכל הבריא עולה לרוב כפליים. ועל פי המחקרים האחרונים, עוני מהווה מאפיין חשוב במקרים של השמנת יתר. למרות שהמשפחות חוסכות כסף רב כאשר הן קונות את המזון הזול יותר, הן בעצם מוציאות כפליים כדי לממן את הכדורים והתרופות לטיפול במחלות שהוא יוצר.

 

מאיפה בא הבשר?

מי שצופה בסרט, מבין כי בכל הנוגע למזון באמריקה, מדובר בייצור אוכל ולא בגידול אוכל. התעשייה הזאת ממש מייצרת עופות ופרות והיא משפיעה גם על שאר הגידולים החקלאיים כמו: תירס, תפוחי אדמה ועוד.
שתי הסצינות המטרידות ביותר בכל הסרט היא כאשר המצלמות הורשו להיכנס לחוות עופות של אחת מחברות המזון הגדולות ולאחד ממפעלי עיבוד בשר הבקר.

באופן נורמאלי, הזמן הדרוש לגדילת העופות הוא כשלושה חודשים. המצב הזה לא היה משתלם כלכלית בעבור חברות המזון, אז הפתרון שנמצא היה להנדס את העופות כך שהזמן הדרוש לגדילתן יהיה 49 ימים בלבד. הדבר הזה מביא למומים ולהשמנת יתר אצל העופות, עד אשר הן אינן מסוגלות לעמוד על הרגליים מכיוון שהעצמות והשרירים שלהן עוד לא התפתחו כראוי. במשך כל זמן גדילתן הן נשמרות בכלובים חשוכים (אחד מהחוואים אומר בסרט שהעופות שלו מעולם לא ראו את אור השמש). לאחר שהן גדלות מספיק, מעמיסים אותן למשאיות לשחיטה ולאחר מכן מעבדים אותן עד אשר הן מגיעות לסופרמרקט הקרוב לביתנו.

הסיפור של הבקר מזעזע לא פחות. מתברר שהחוות הענקיות שמגדלות פרות (באלפים) לא מאכילות אותן בעשב אלא בתירס. ופרות כידוע, לא נבראו לאכול תירס, לכן יש לכך השלכות מאוד משמעותיות. ראשית, בגלל שהפרות הללו לא יוצאות לרעות בשדה כדי לאכול עשב, חיידקי האי-קולי נשארים בגוף שלהן, והם לא יוצאים מהמערכת שלהן באופן טבעי.

שנית, הפרות מסוגרות בתוך רפתות שהצואה בהן מגיעה עד הברכיים, מה שמאפשר להפצת חיידקי האי-קולי עוד יותר. כלומר במקום שהפרות ירעו בשדה באופן טבעי – ובתוך כך יפרו את האדמה ויפטרו מהחיידקים בקיבתם -  הן מתבוססות בצואה של עצמן ומפיצות חיידקים מסוכנים.

שלישית, החיידקים הללו עוברים יחד עם הפרות אל בית המטבחיים ומופצים גם שם. ולבסוף, בגלל שהחיידקים הללו לא מתים במים, הם נשטפים ועוברים לזהם חוות אחרות, ואיכשהו הם גם מגיעים לגידולים חקלאיים אחרים.
במקום שהחברות הגדולות יפתרו את הבעיה בכך שהם יתנו לפרות לרעות ולאכול עשב, הם מצאו פיתרון "גאוני"! להעלמת חיידקי האי-קולי- הם מרססים את הבשר לפני העיבוד שלו באמוניה. כן, אמוניה!

 

מה גישת האיסלאם בעניין?

מכיוון שהאיסלאם הוא דרך חיים מלאה, אללה סובחאנהו ותעלה ונביאו מוחמד עליו השלום לא חסכו מאיתנו את הידע לגבי חשיבות השמירה על הסביבה בה אנו חיים ולגבי הדרך הנכונה שבה עלינו לנצל את המשאבים העומדים לרשותנו.לכן כאשר צפיתי בסרט הזה, נוכחתי לדעת שרבים מהבעיות אשר מוצגות בו, ניתנות לפתרון על ידי דרך האיסלאם.

הנה כמה דברים על קצה המזלג-

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

يَا أَيُّهَا النَّاسُ كُلُوا مِمَّا فِي الْأَرْضِ حَلَالًا طَيِّبًا … ﴿١٦٨﴾

"הוי בני האדם, איכלו ממה שעל הארץ את המותר הטוב" (סורת אל בק'רה – 2, איה 168)

ובאיה נוספת:

…كُلُوا مِنَ الطَّيِّبَاتِ وَاعْمَلُوا صَالِحًا ۖ إِنِّي بِمَا تَعْمَلُونَ عَلِيمٌ  ﴿٥١﴾

"…אכלו מן הטוב ועשו מעשים טובים, כי הנני יודע את אשר תעשו" (סורת אל מואמינון – 23, איה 51).

אכילה בריאה ועשיית מעשים טובים מוזכרים על ידי אללה זה לצד זה, ומכך אנו מבינים כיצד הם קשורים בקשר הדוק. אחד הדברים החשובים ביותר על המוסלמי לעשות הוא, לאכול את מה שבריא, טהור וטוב בעבורו. אללה סובחאנהו ותעלה מזכיר אוכל "טַייבּ", כלומר אוכל שנראה טוב, בעל טעם טוב ויש בו טוב (כלומר בריא). כל שלושת התנאים הללו צריכים להתקיים על מנת שהאוכל יקרא "טייב". האימאם איבן תיימיה מחמיר ואומר אפילו שאסור על האדם לאכול אוכל אם הוא יודע שהאוכל הזה לא בריא בעבורו.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

۞ يَا بَنِي آدَمَ خُذُوا زِينَتَكُمْ عِندَ كُلِّ مَسْجِدٍ وَكُلُوا وَاشْرَبُوا وَلَا تُسْرِفُوا ۚ

إِنَّهُ لَا يُحِبُّ الْمُسْرِفِينَ  ﴿٣١﴾

"הוי בני האדם, קחו את יופייכם לעבר כל מסגד ואכלו ושתו אך אל תפריזו, אכן הוא לא אוהב את המפריזים" (סורת אל אעראף – 7, איה 31).

המילה אִיסְרָאף, מתורגמת כאן כהפרזה. אולם הפירוש שלה רחב יותר והיא מדברת גם על הבזבוז והפזרנות של האוכל. האימאם איבן אל-ק'יים מציג שני מצבי קיצון להם ניתן לקרוא איסראף באכילה:

1. אדם אשר לא מציית לאיה אשר אומרת "אכלו ושתו". והוא ממעיט באוכל ובשתייה שלו עד שהוא מגיע למצב של חוסר תזונה. דבר אשר מזיק לו ולבריאותו.
2. אדם אשר מגזים ואוכל יותר ממה שהוא צריך. הנביא מוחמד עליו השלום לימד אותנו כי: "אין כלי קיבול גרוע יותר לבן האדם למלא, יותר מהבטן שלו. אולם אם עליו למלא אותו, עליו למלא שליש באוכל, שליש במים ושליש באוויר" (מוסנד אחמד).

על המוסלמי להימנע אם כן, משני מצבי הקיצון הללו ולשמור על האיזון התזונתי אשר לא יזיק לבריאותו.

מה אפשר לעשות?

אחרי שהסרט סיפק את כל המידע על התעשייה, יוצרי הסרט נתנו לצופים כמה עצות טובות ושימושיות אשר יכולים לשפר את הטירוף שמוצג בו. ואני הוספתי עוד כמה שיהיו שימושיות בעבור המוסלמים אינשאללה:

1. בדקו את תוויות המזון של האוכל שאתם קונים. למרות שהתוצרת המשווקת בארץ לא עוברת הנדוס גנטי אלא רק השבחה, קרוב ל-70% מהמזון שנמכר בארה"ב כן עובר הנדוס גנטי, אז קחו זאת בחשבון כשאתם קונים מוצרים מיובאים. בנוסף לכך, כל נושא התוויות הוא נושא די סוער בעולם וישנה דרישה גוברת לסמן את המוצרים המהונדסים גנטית בסימן מיוחד. למיטב ידיעתי אין עדיין חוק כזה לסימון המוצרים בארץ, אבל ישנה פעילות להסדרת הנושא. אז תעקבו אחרי ההתפתחויות.

2. תמכו בחוות ומגדלים מקומיים. הכי טוב כמובן לגדל בחצר את הירקות שאתם אוכלים. אבל אם אין באפשרותכם לעשות זאת, נסו למצוא חקלאים אשר יספקו לכם תוצרת אורגנית. שוק האיכרים הוא פתרון טוב לעירוניים.

3. אכלו אוכל שנשחט כהלכה. בין אם מדובר בהכשר יהודי או מוסלמי, בדקו אצל ספקי הבשר שלכם מהיכן הם משיגים את הבשר. הכי טוב כמובן להשיג את הבשר ישירות מחווה שאתם מכירים.

4. שימו לב למה שהילדים אוכלים. אם בבתי הספר של ילדיכם יש קפיטריות, מכונות משקה או ארוחות מסובסדות, דאגו שהאוכל יהיה כמה שיותר מגוון וכמה שיותר בריא.

אלו הם כמה עצות שעולות לי עכשיו בראש, אתם יכולים לחשוב על דברים נוספים בעצמכם ולהוסיף אותם בתגובות.

על כל פנים, הצפייה מומלצת מאוד! אבל לא אחרי אוכל ולא לבעלי קיבה רגישה.

[לטריילר של הסרט]

מילונים ומקורות לתלמידי השפה הערבית

 

בעבור תלמידי השפה הערבית, ישנם מספר מילונים מצוינים ומקורות נהדרים ברשת ובדפוס. אולם השימוש במילון הלא נכון בזמן הלא נכון בשלב הלמידה, יכול להביא לתסכול רב, לייאוש ואפילו לאיבוד של כל המוטיבציה ללמידת השפה הערבית.

לפניכם אם כן רשימה של מספר מקורות טובים שבהם תלמידי הקוראן והשפה הערבית יכולים להיעזר בלימודיהם. כל מקור מוצג באמצעות מספר נקודות:

  • היכן ניתן למצוא אותו.
  • מאפיינים עיקריים.
  • יתרונות וחסרונות.
  • התרשמות אישית.
  • החלטה סופית.

כל אלו יכולים לעזור לתלמידים להחליט איזה מילון מתאים יותר בעבורם אינשאללה.

המקורות שאביא בפניכם מחולקים לשתי קטגוריות:

1. מילוני ערבית-אנגלית/אנגלית-ערבית.

2. מילונים ומקורות מיוחדים לספר הקוראן.

החלוקה הנוספת הזאת תעזור במיקוד המקורות המתאימים ללמידה הספציפית של כל אחד.

 

מילוני ערבית-אנגלית/אנגלית-ערבית.

מילונים

מילון אל-מאוריד (المورد)

  • היכן ניתן למצוא: mawrid

ניתן להוריד אותו מכאן בקובץ PDF . וניתן גם לרכוש אותו באמזון. כמו כן ישנה גם תוכנה וגם גרסה אלקטרונית של המילון.

  • מאפיינים:

המילים במילון 'אל מאוריד' מסודרים בסדר אלפביתי במקום הסידור הקלאסי לשורשי מילים. בניגוד למילוני ערבית-אנגלית אחרים, 'אל מאוריד' מציע מילים נרדפות לכל מילה בערבית. וכמו כן, גם בניגוד לשאר המילונים, הוא קיים בדפוס, בתוכנה ובמכשיר אלקטרוני מאוד שימושי לנשיאה.

המילון קיים בשתי גרסאות. האחת היא מילון ערבי-אנגלי. והשנייה היא מילון ערבי-אנגלי/אנגלי-עברי, הנחשבת יעילה יותר לתלמיד אשר לומד כיצד לכתוב ולדבר בערבית.

  • יתרונות:

קלות השימוש. מספיק ידע בסיסי פשוט מאוד בדקדוק הערבי כדי להשיג ממנו תוצאות טובות. למשל, בעבור פעלים בערבית, גם אם לא יודעים את שורש הפועל או את צורת הפועל, עדיין אפשר למצוא מילה אם יודעים את זמן העבר שלה.

מילים נרדפות. זהו יתרון חשוב לכל סטודנט אשר רוצה להגדיל במהירות את אוצר המילים שלו.

גרסה אלקטרונית. כל גרסה אלקטרונית מהווה יתרון משמעותי ומקצרת את זמן החיפוש. כך גם המכשיר הזה מאפשר  לנו להקדיש יותר זמן לקריאה של טקסטים מאשר חיפוש אחרי משמעויות המילים.

  • חסרונות:

מידע חסר. מילון 'אל מאוריד' לא מציג את צורת הפעולה, את זמן ההווה של פעלים בני שלוש אותיות ואת הרבים של שמות עצם.

  • התרשמות:

לפי דעתי מדובר במילון מצוין שאפשר להשתמש בו לרוב הפעמים. הוא עוזר רבות להגדלת אוצר המילים ומסביר מילים רבות בצורה יפה וברורה.

  • החלטה סופית:

חיוני למתחילים, מצוין לבינוניים, אבל תלמידים מתקדמים יעדיפו מילונים אחרים על פניו. למרות כל זאת, זהו מילון חשוב על ארון הספרים בכל ספרייה ביתית. 

 

Hans Wehr

  • היכן ניתן למצוא: hans-wehr

ניתן להוריד אותו מכאן בקובץ PDF. וניתן גם לרכוש אותו באמזון.

  • מאפיינים:

המילון הזה מאורגן בצורה הקלאסית של שורשי מילים תוך הצגת המשמעויות השונות,כולל הצגת משפטים נפוצים, כיצד הפועל משפיע על האובייקט (مفعول به) אם קיים, איך המשמעויות משתנות בצורות השונות של הפועל (المشتقات) ועוד. כל אלו מוצגים בעזרת קוד שהמקרא שלו מוצג בהקדמה של המילון. בנוסף לכך, המילון מספק גם תיעתוק של המילים בשפה האנגלית אשר עוזר בקריאה של כל מילה. אולם בניגוד למילון הקודם, המילון הזה קיים רק בצורה של ערבית-אנגלית.

  • יתרונות:

עומק. זהו מילון עב כרס, מקיף ומעמיק, אשר מספק טווח רחב של משמעויות, שימושים, וביטויים קשורים בצורה מאוד תכליתית.

שלמות. ניתן למצוא  כמעט את כל המידע הנחוץ על הפועל (שימושים, סוגים שונים וכד') ועל שם העצם (ריבוי וכד'). בכל אלו הוא מהווה מקור חשוב לתלמידים אשר רוצים להעמיק בהבנת השפה ולהתמודד בלמידה של טקסטים מהקוראן והחדית'.

חסרונות:

קשה לשימוש. בניגוד למילון הקודם, זהו מילון שמצריך ידע מתקדם יותר בדקדוק על מנת לנצל אותו עד הסוף. כתוצאה מכך הוא עלול לגרום לגזילת זמן רב ולייאוש אצל תלמידים שאין להם את הידע הדקדוקי המתאים.

ריבוי של הערות וסימונים. יתרון לתלמיד אחד עלול להוות חיסרון לתלמיד אחר. ריבוי ההערות גוזל זמן רב עד אשר מתרגלים אליו. כמו כן יש לקרוא היטב את ההקדמה של המילון על מנת להבין את הקוד של שפת הקיצורים של הסימונים.

  • התרשמות:

המילון של Hans Wehr, שימושי מאוד כמקור ראשון לתלמידים יותר מתקדמים. אך לדעתי זהו לא מילון לחיפוש מהיר של מילה, אלא מילון שמצריך זמן וסבלנות למי שרוצה ללמוד באופן רחב יותר על מילה ספציפית, שימושיה, משפטים נפוצים וכד'.

  • החלטה סופית:

מאתגר למתחילים, שימושי וחיוני למתקדמים. עוד מילון חשוב בספרייה הביתית של תלמיד הערבית.

 

Sakhrsakhr_logo

זהה במידה רבה למילון 'אל מאוריד' רק שהוא נמצא כולו אונליין. המילון הזה מאפשר חיפוש אלפביתי (וכמו כן חיפוש על פי שורשים). הוא מציע מילים נרדפות לכל מילה. כמו 'אל מאוריד' גם לו יש גרסה של אנגלית-ערבית אך בנוסף לכך הוא גם מציג מידע נוסף אם מדובר בפועל, שם הפועל וכד'. 

  • יתרונות:

קלות השימוש. ממש כמו 'אל מאוריד', צריך רק ידע בסיסי בדקדוק כדי להוציא ממנו את המיטב.

מילים נרדפות. המילון מציג שורה ארוכה של מילים נרדפות למילה שאנו מחפשים.

  • חסרונות:

תרגום דל. בניגוד למילון 'אל מאוריד', תרגום המילים לאנגלית לעיתים מבלבל ולא מדויק.

מידע חסר. כמו 'אל מאוריד' גם למילון הזה חסר מידע שימושי על צורת הפעולה, זמן ההווה של פעלים בני שלוש אותיות ורבים של שמות עצם לא מוצגים בכל ערך.

הקלדה בערבית. על מנת ליהנות מהמילון הערבי-אנגלי, עליכם לדעת כיצד להקליד בערבית. אך גם לכך ישנם מספר פתרונות ברשת או להורדה למחשב.

  • התרשמות:

כמו 'אל מאוריד', האתר הזה מאוד שימושי לחיפוש מהיר אחר מילים ופירושם. למרות חסרונותיו הוא עדיין עונה על רוב הצרכים של התלמיד המתחיל בערבית.

  • החלטה סופית:

להוסיף למועדפים. מקור חשוב שתמיד תוכלו לגשת אליו.

     

VerbAceverbAce

  • היכן ניתן למצוא: 

גרסת ניסיון זמינה להורדה כאן. לפרטים נוספים בקרו באתר.

 

  • מאפיינים:

VerbAce זהו מילון ערבי-אנגלי/אנגלי-ערבי שבא בצורה תוכנת מחשב. הוא מאפשר חיפוש אחר שורשי מילים, חיפוש מילולי, חיפוש פעלים בזמן הווה וחיפוש על פי צורת הציווי.

התוצאות שהוא מספק לעיתים מלאות ולעיתים חלקיות. התוצאות המלאות מפולחות בצורה יפה ומציגות בין השאר: שמות עצם ביחד עם צורת הרבים, צורות פועל שונות, מילים נרדפות ושימושים למילות יחס וכד'.

יש לתוכנה פיצ'ר נחמד נוסף שבאמצעותו ניתן לעבור על מילים בערבית או באנגלית ולקבל את התרגום שלהם. דבר שמקל במידה רבה על קריאת מאמרים.

  • יתרונות:

קלות השימוש. השימוש בתוכנה מאוד קל ואינטואיטיבי. רמת הידע הדקדוקי הדרוש להפעלת התוכנה על מנת ליהנות ממנה, אינה שונה בהרבה מרמה הדרושה לשימוש במילון 'אל מאוריד'. אבל מכיוון שניתן לחפש פעלים בזמנים שונים ולעיתים גם בצירוף כינויי גוף, תלמידים מתחילים יכולים לנצל אותה טוב יותר בהשוואה ל'אל  מאוריד' או Sakhr. בנוסף לכך, פיצ'ר התרגום עם המעבר על הטקסט נותן לה יתרון גדול מאוד.

מילים נרדפות. גם כאן ניתן למצוא מילים נרדפות שיעזרו להגדיל את אוצר המילים.

שלמות. בניגוד למילונים: 'אל מאוריד' ו- Sakhr, התוכנה הזאת מספקת מידע שלם יותר על הפעלים ושמות העצם. כמו כן היא מציגה בתוצאות גם שימושים נפוצים בשפה, ומרחיבה לעומק את הפירוש.

דיוק. מנוע החיפוש של התוכנה טוב יותר בהרבה ממנוע החיפוש של Sakhr או מהגרסה האלקטרונית של מילון 'אל מאוריד'.

מהירות. התוצאות מוצגות בצורה מאוד מהירה.

  • חסרונות:

שם הפעולה (مصدر) לא מופיע.

הקלדה בערבית. גם כאן, עליכם לדעת כיצד להקליד בערבית. למרות שלתוכנה יש מקלדת מובנית אשר יכולה לפתור לכם את הבעיה הזאת.

רישיון. לתוכנה יש גרסת ניסיון בת 14 יום, ומי שרוצה להמשיך ליהנות ממנה צריך לרכוש אותה.

  • התרשמות:

מילון מאוד יעיל ושימושי. ומי שיש לו את התוכנה הזאת לא צריך להשתמש יותר ב'אל מאוריד' או ב- Sakhr.

  • החלטה סופית:

מילון חיוני למתחילים ולבינוניים, ומאוד מועיל גם לתלמידים מתקדמים (בעקבות הדיוק והמהירות) ריבוי התכונות שלו עושה אותו לטוב יותר מכל מילון אחר שנמצא על הרשת. חובה במחשב של כל תלמיד.

 

 Google Translate & Dictionary

  • היכן ניתן למצוא: google-translate-logo

שירות התרגום זמין אונליין כאן. והמילון נמצא כאן.

 

  • מאפיינים:

ממשק פשוט של תרגום אנגלי-ערבי/ערבי-אנגלי. מהיר מאוד ומדייק בצורה מפתיעה. חלק מהמילים מוצגות ברשימה שבמילון. עוד אפשרות מעניינת היא שאפשר לרשום את המילים בערבית בתיעתוק אנגלי בשורת החיפוש.  

  • יתרונות:

מהירות. כמו כל דבר טוב של גוגל, המהירות היא כמעט בלי מתחרים.

קלות השימוש. אין שום צורך בידע דקדוקי על מנת להשתמש במילון הזה ובכך זה עושה אותו קל מאוד לשימוש (על חשבון עומק התועלת שניתן להפיק ממנו כמובן).

  • חסרונות:

חוסר דיוק. למרות שגוגל ממשיכה לשפר את הכלי הזה, עדיין יש חוסר דיוק בתרגום המילים.

מידע חסר. התרגום הוא תרגום מאוד בסיסי ואין בו הסברים דקדוקיים פרט לכמה מילים בודדות שגם  להם אין הסבר רחב מידי.

  • התרשמות:

המילון הזה מפתיע לטובה ואפשר להשתמש בו יחד עם המילון של Sakhr. אתם גם תתפלאו למצוא בו מילים שלא מופיעים ב'אל מאוריד' או ב-Sakhr. אז גם למילון הזה יש את השימוש שלו למרות כל המגבלות שלו.

  • החלטה סופית:

מקור טוב ושימושי למתחילים, מוגבל מידי עבור תלמידים בינוניים או מתקדמים.

 

Lane)  Arabic – English Lexicon)

היכן ניתן למצוא:lane

כל כרכי הלקסיקון זמינים אונליין כאן. ואפשר גם להוריד אותו בלינק הזה.

 

  • מאפיינים:

הסבא של כל מילוני הערבית-אנגלית. זהו המילון האקדמי הטוב ביותר שנכתב על השפה הערבית והמחקר עליו נמשך יותר מ-30 שנה עד אשר הוא יצא במהדורה של שמונה כרכים עבי כרס. מאז הופעתו (לפני כ-150 שנה) הוא עדיין נשאר בצמרת להפניות בתחום הלקסיקוגרפיה הערבית. ועד היום, אין אף חוקר או קבוצה של חוקרים אשר הצליחו להפיק עבודה אשר משתווה לו. 

  • יתרונות:

עומק. ללא ספק מדובר במילון אשר מספק מידע רב מאוד ופרטים שאף מילון אחר באנגלית לא יכול להשתוות אליהם.

שלמות. לא רק שהוא מציג את ההטיות והצורות השונות של המילה, הוא גם מספק הפניות למילונים אחרים.

  • חסרונות:

מאוד מתקדם. שוב, מה שנחשב ליתרון בעבור אדם אחד יכול להיות חסרון בעבור האחר. המילון הזה בהחלט לא מתאים לתלמידים מתחילים.

גדול וכבד. המילון הזה מגיע בשמונה כרכים (ולאחרונה גם ב-2 כרכים) וזה לא משהו שאפשר להסתובב איתו.

ריבוי של הערות וסימונים.  כמעט ואי אפשר להבין את המילון מבלי ללמוד קודם את שפת הסימונים והקודים המורכבים.

  •  התרשמות:

מילון שנראה מאיים בהתחלה, אבל מי שיצליח להתגבר על החששות הראשוניים (במיוחד על הקודים המורכבים) ימצא לו שימושים רבים מאוד.

  • החלטה סופית:
    אוצר לתלמידים מתקדמים.

 

Glossary of Madinah Booksglossary

  • היכן ניתן למצוא: 

זמין אונליין בגוגל ספרים. וניתן להורדה מכאן בקובץ PDF.

  • מאפיינים:

זהו מילון המונחים המלא של הספרים המפורסמים ללימוד ערבית מאוניברסיטת אל מדינה ('שיעורי השפה הערבית לאלו שאינם דוברים אותה') הידועים יותר בשם "Madinah Books" וכבר הקדשתי להם את אחד הפוסטים בבלוג הזה.

המילון הזה מוצג בצורה דומה מאוד למילון של Hans Wehr חוץ מהעובדה שהוא קטן בהרבה יותר והוא מכיל רק את המילים שהופיעו בספרי הלימוד של הקורס.

  • יתרונות:

קלות השימוש. למרות שהארגון שלו דומה למילון של Hans Wehr, מילון המונחים הזה מציג בצורה ישירה למדי את כל המילים המופיעים בספרי הלימוד של הקורס.

שלמות (באופן יחסי). מילון המונחים מכיל את כל המילים שבספרי הקורס יחד עם כמעט כל המידע הנחוץ על הפעלים ושמות העצם. שפת ההערות והקיצורים די דומה למילון של Hans Wehr והיא מוסברת בצורה פשוטה מאוד בתחילת המילון.

מידע נוסף. מילון המונחים מספק למילים דוגמאות נוספות שאינן נמצאות בספרי הלימוד, מה שמחזק את ההבנה של התלמיד.

  • חסרונות:

מוגבל. זהו מילון מונחים שמוגבל אך ורק לספרי הקורס ולא מעבר לכך.

  • התרשמות:

המילון מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה מתוך ספרי הקורס. במיוחד לספר השני והשלישי.

  • החלטה סופית:

ספר חובה לכל הסטודנטים הלומדים באמצעות ספרי הקורס של אל-מדינה. צעד ראשון וחשוב לפני מילונים מורכבים יותר כמו Hans Wehr ואחרים.

 

מילונים ומקורות מיוחדים לקוראן.

 

פרויקט רשימת השורשים – Project Root List

Project Root List

 היכן ניתן למצוא:

זמין אונליין באתר הזה. יש ללחוץ על האותיות למעלה כדי למצוא את השורשים.

 

  • מאפיינים:

מטרת הפרויקט הזה היא לארגן את כל המילים בקוראן על פי השורשים שלהם. ולספק לכל שורש את משמעויותיו, את הפעמים בהם הוא מופיע בקוראן, והערות דקדוקיות על הנגזרות השונות מהשורש. כל שורש מוצג ביחד עם קישור ללקסיקון של Lane לקבלת פרטים נוספים. ובנוסף לכך, כל ערך מהווה לינק בפני עצמו אשר מוביל לקישור שמציג כיצד מופיעים המילים בקוראן.

  • יתרונות:

דוגמאות מהקוראן. הפניות מקושרות לאופן שבו השורשים מופיעים בקוראן במילים שונות. זהו יתרון לרפרנסים.

קישורים ללקסיקון של Lane. מכיוון שכל ערך מקשר למקום המדויק בלקסיקון של Lane, מדובר ביתרון משמעותי שחוסך זמן רב.

  • חסרונות:

לא שלם. הפרויקט עדין לא הסתיים (69% הושלמו על פי האתר) וישנם ערכים רבים בהן אין הפניות לאופן בו השורשים מופיעים בקוראן.

חוסר עקביות. מכיוון שמדובר בעבודה התנדבותית של מספר כותבים, יש לעיתים חוסר עקביות מסוים בפורמט.

  • התרשמות:

זהו פרויקט מצוין שמהווה מקור חשוב לתלמידי הקוראן. הארגון על פי השורשים, הדוגמאות לשימושים בקוראן והערות ההסבר עושים אותו לכלי מאוד חיוני. קריאה של המילון תביא להבנה עמוקה יותר של מילים שחשבתם שאתם כבר יודעים.

  • החלטה סופית:

כלי מעט מתקדם עבור תלמידים מתחילים, אבל מקור מעולה עבור בינוניים ומתקדמים.

 

אוצר המילים של הקוראן הקדוש – Vocabulary of the Holy Qur'an nadwi1

היכן ניתן למצוא:

ניתן לרכישה כאן. עוד לא ידוע לי אם קיימת גרסה אונליין.

 

  • מאפיינים:

זהו מילון של כל המילים בקוראן אשר מסודר בצורה הקלאסית של שורשי מילים. אם המילה היא שם עצם, אז הצורה בה היא מופיעה בקוראן וצורת הרבים מוזכרות (ברוב הפעמים). אם המילה היא פועל, רק האופן בו היא מופיעה בקוראן מוזכרת ומוסברת ביחד עם הסבר דקדוקי לפועל. מכיוון שמחבר המילון הוא גם בעל תואר בשריעה איסלאמית, הוא מוסיף גם כמה הערות טובות של תפסיר (פירוש הקוראן).

בסוף הספר קיים אינדקס של שורשים אשר יכול לעזור לתלמידים המתחילים בזוהי המילים.

 

  • יתרונות:

ממוקד. המילון מאוד תמציתי ותכליתי. יתרה מכך הוא מתמקד על השימוש של המילים בקוראן ולא על השימוש היום יומי שלהם, דבר שעוזר רבות לתלמידים מתחילים בלימודי הקוראן שלהם, וכמו כן מהווה מקור שימושי בעבור תלמידים יותר מתקדמים.

הסברים. ההסברים הדקדוקיים מאוד מועילים, וההערות הקצרות של התפסיר עוזרים מאוד להבנה.

  • חסרונות:

בסיסי. מכיוון שהוא מיועד לקהל הרחב יותר, יש פחות התעמקות בהסבר של מילים קשות מהקוראן.

  • התרשמות:

זה מילון שניתן להשתמש בו גם אם אין לכם ידע רב בדקדוק. וההסברים שלו יהיו מועילים לכל סוגי התלמידים.

  • החלטה סופית:

מילון חובה. חיוני למתחילים ושימושי מאוד בעבור מתקדמים. זו הסיבה שהוא מופיע ברשימה למרות שלא ידוע לי על עותק שלו ברשת.

 

המילון של הקוראן הקדוש – Dictionary of the Holy Qur'andicionary

היכן ניתן למצוא:

ניתן להודה מכאן בקובץ PDF. כמו כן ניתן גם לרכוש אותו באתר הזה.

מאפיינים:

גם המילון הזה מסודר בצורה הקלאסית והוא נותן הסברים מפורטים לכל מילה והטיותיה. כאשר מדובר בפעלים, יש את המידע הדקדוקי הבסיסי עליהם. בנוסף לכך, ישנה השוואה יפה בין מילים דומות יחד עם דוגמאות לשימוש בהן, עם תוספת של דוגמאות מהקוראן.

  • יתרונות:

תמציתי ועמוק. למרות שהמילון הוא תמציתי באופיו, הניתוחים שלו מאוד עמוקים. ההשוואה בין מילים ודוגמאות מהקוראן מאוד מעמיקה וטובה.

הערות. ההערות שבמילון הזה מאוד אינטואיטיביות ומאוד מובנות בהשוואה להרבה מילונים אחרים.

שפה ישירה. האנגלית במילון הזה מאוד קלה ומאוד ישירה.

  • חסרונות:

אחמדי. המילון הזה נכתב על ידי מלומד אחמדי. וישנה הסכמה כללית כי האחמדים אינם מוסלמים, לכן מומלץ לשים לב למילון הזה. למרות שבכל זאת מדובר במקור חשוב על הקוראן.

  • התרשמות:

לא השתמשתי כל כך הרבה במילון הזה, נתבקשתי לבדוק אותו לאחרונה ואני מוצא שהוא מאוד יעיל.

  • החלטה סופית:
    מקור טוב לכל סוגי התלמידים. המתחילים יכולים ליהנות מהסגנון הפשוט והישיר שלו. המתקדמים יותר יכולים ליהנות מניתוח המילים שלו ומההשוואות של דוגמאות מהקוראן.

 

 

סיכום

הסקירה הזאת כמובן שאיננה ממצה כלל את כל הנושא. ישנם מקורות רבים מאוד שלא הוספתי אותם בין אם מחוסר היכרות עימם ובין אם מחוסר זמינותם ברשת. אם אתם מכירים עוד מקורות טובים, אתם מוזמנים להוסיף אותם בתגובות.

יתרה מזאת, על מנת להעמיק את ההבנה של תלמיד השפה הערבית, אין מנוס משימוש במילוני ערבית-ערבית. מילונים אלו הם אוקיאנוס שלם של ידע אשר מצריך זמן רב והשקעה רצינית בדרך הארוכה של לימוד השפה. כבר קישרתי בעבר למקור חשוב שנמצא אונליין ומכיל מספר מקורות קלאסיים בערבית.

כמו כן, חשוב לציין גם את הפרויקט הייחודי (והשימושי יש לומר) של מילון איילון שנער אשר מוצג כולו ברשת, ואולי אקדיש פוסט מיוחד בעתיד למילונים בשפה העברית.

לבסוף, חשוב לציין כי בשל עומקה של השפה הערבית, נכתבו עשרות מילונים מיוחדים לכל אחד מענפי הידע באיסלאם והם מכילים בתוכם מילים או פירושים שלא מופיעים בדרך כלל בשאר המילונים. תלמידים מתקדמים אשר נתקלים במילים לא מובנות יכולים לחפש מילונים כאלה, רצוי על ידי הפנייה של אנשים מוסמכים יותר מהם בשפה  הערבית. או שהם יכולים לפנות למילונים הקלאסיים ביותר כמו 'ליסאן אל ערב' וכדומה.

 

ואללהו אעלם.

רשימת הקישורים לספר הקוראן

03/09/2009 12 תגובות

(עודכן ב- 11.02.2010)

q_quran

חודש הרמדאן הוא ללא ספק חודש הקוראן.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

شَهْرُ رَمَضَانَ الَّذِي أُنزِلَ فِيهِ الْقُرْآنُ هُدًى لِّلنَّاسِ وَبَيِّنَاتٍ مِّنَ الْهُدَىٰ وَالْفُرْقَانِ…﴿١٨٥﴾

"חודש הרמדאן הוא אשר בו הורד הקוראן כהדרכה לאנשים ואותות נהירים מדרך הישר והפורק'אן…" (סורת אל בק'רה – 2, איה 185)

בחודש המבורך הזה המוסלמים קוראים, משננים, מפרשים ומהרהרים על פסוקי הקוראן הקדוש יותר מכל חודש אחר.

בהזדמנות זו, ברצוני להביא לכם מבחר ממיטב המקורות הזמינים לקוראן ברשת:

קריאה:

QuranFlash.com: זהו אתר מאוד נחמד אשר יוצר הדמיה של ספר קוראן רגיל באמצעות טכנולוגיית פלאש. אפשר לדפדף בו כמו ספר רגיל ויש לו גם אפשרויות חיפוש מהיר המקלים על ההתמצאות בספר.

Quran Transliteration: תיעתוק מלא של הקוראן בשפה האנגלית לכל מי שמתקשה לקרוא בערבית. כמו כן מצורפים קטעי אודיו ליד כל  איה לשמיעת הקריאה הנכונה.

Colored Quran with tajweed rules: ספר קוראן עם תרגום סרוק בגוגל ספרים. כמו כן, חלק מהאותיות צבועות באותיות שונות על פי חוקי הקריאה הנכונה בקוראן (תג'וויד). להורדה ישירה (PDF 600MB) לחצו כאן.

שינון:

Reciter.org: זהו אולי אחד האתרים הטובים ביותר ברשת לשינון ספר הקוראן. אפשר לבחור משורה של מקריאים מובילים ולתכנן כמה פסוקים הם יקריאו וכמה פעמים הם יחזרו עליהם.

QuranExplorer.com: זהו אתר די דומה בתכונותיו לאתר הקודם רק שבאתר הזה יש מקריאים אחרים וכמו כן התרגום לשפה האנגלית מוצג ליד הטקסט בשפה הערבית.

תרגום:

Quran.com: מכיל 6 תרגומים שונים לאנגלית בנוסף ל-19 שפות זרות אחרות.

Allah'sQuran.com: אתר מאוד מקיף עם תרגום לכל מילה, פרשנות, אפשרויות חיפוש ועוד.

Tanzil.info: ממשק מאוד נוח אשר מציג את התרגום של כל איה כאשר עוברים עליו עם העכבר.

Quranic Arabic Corpus: תרגום של כל מילה בקוראן יחד עם המאפיינים הדקדוקיים שלה.

פירוש:

Tafsir.com: אתר שמכיל את ספר התפסיר הקלאסי של איבן כת'יר בתרגום לאנגלית.

AlTafsir.com: מכיל את רוב ספרי התפסיר המפורסמים בתרגום לאנגלית. (שימו לב שהוא מכיל גם כתבי תפסיר של השיעה וקבוצות אחרות. וכך גם מהימנותו של התפסיר המיוחס לאיבן עבאס  מוטלת בספק).

IslamicStudies.info: אתר שמכיל את ספר התפסיר המודרני של האימאם מאודודי.

אודיו:

QuranAudio.com: קריאה באיכות סאונד גבוהה.

IslamWay.com: מכיל אולי את האוסף הגדול ביותר ברשת למקריאים של הקוראן (מעל 200).

HalalTunes.com: דרך מצוינת להקשיב לקוראן מבלי הצורך להוריד את הקבצים למחשב.

Listen2Quran: אתר נוסף הדומה לקישור הקודם, רק שכאן ניתן להוסיף גם טקסט.

וידאו:

QuranOnline.net: איה אחרי איה בוידיאו.

CompleteQuran: הקוראן המלא ביוטיוב.

חיפוש:

SearchQuran.net: חיפוש בספר הקוראן על פי סורה, על פי מילה באנגלית או ערבית, או על פי חיפוש פונטי (לדוגמא: ביסמיללה א-רחמן – bismillahi alrahman).

SearchTruth.com: בנוסף לאפשרויות שיש לאתר הקודם, באתר הזה אפשר לחפש גם בשפות אחרות.

תוכנות:

Holy Quran Explorer: תוכנה המציגה את טקסט הקוראן ביחד עם שני תרגומים שונים לאנגלית ומבחר רב של שפות נוספות אותן ניתן להוסיף. יש לה אפשרויות חיפוש מורכבות כמו חיפוש פונטי ועוד. מציגה בצורה גראפית את הקשרים בין איה לאיה. מציגה ניתוחים מורפולוגיים המקלים להבנת כל איה. מכילה תפסיר איבן כת'יר (מתורגם לאנגלית). 40mb, מומלץ.

Imaan Star: האתר הזה מכיל שלוש תוכנות טובות הקשורות לקוראן- Ebook של הקוראן, Juz30 שהיא תוכנה טובה לשינון הקוראן, ו- Flash Quran.

Zekr Qur'an : תוכנת קוראן ל- PC , MAC ו- Limux. עם מבחר שפות ממשק, כולל עברית!

Quran Flash:  תוכנות פלאש ל- Mac ו-Windows . עם תפריט באנגלית או בעברית. יש גם פלאשים מיוחדים עם  דף נוסף לתעתיק באנגלית וגם עם חוקי הקריאה (תג'וויד) מסומנים בצבעים שונים על הטקסט.

iQuran: תוכנת קוראן לאייפון ולאייפוד.

Mobile Quran: תוכנה אשר מתאימה לרוב הטלפונים הסלולאריים. רק לבחור חברה ודגם מכשיר ולהוריד בחינם.

ערבית:

Sultan.org: לאלו מכם אשר מתמצאים בשפה הערבית, האתר הזה מכיל קישורים למקורות הטובים ביותר ברשת.

עברית:

למרות שידוע לי לפחות על שני פרויקטים של תרגום הקוראן לעברית, אין עדיין קוראן מלא שתורגם לעברית בידי מוסלמים. אף על פי כן, ישנם כמה אתרים אשר מכילים מספר קטעים משלושת התרגומים האקדמיים שנעשו.

Quranet.net: אתר 'קוראנט', הקוראן לחינוך הילד המבוסס על ספרו של עפר גרוזברד ומכיל קטעים רבים מתרגומו של פרופסור אורי רובין לקוראן.

הקוראן: קטעים מתרגומו של אהרן בן שמש בגוגל ספרים.

זוהי בהחלט רשימה חלקית ולא קבועה. אז אם אתם מכירים עוד אתרים מומלצים אתם מוזמנים לרשום בתגובות.

עובדות על הדתות

 

Religion Facts הוא אחד האתרים המעניינים ביותר שיצא לגלוש בהם ברשת בכל הנוגע לדתות השונות בעולם.

religions

באתר יש מידע רב על עשרות דתות ואמונות שונות כמו: יהדות, נצרות, איסלאם, בודאיזם, הינדואיזם, שינטו, קונפוציאניזם, ועוד. ולפעמים יש לו גם הפניות למקורות שימושיים.

"just the facts on religion" אומר המוטו שלהם, ובכל הקשור לדת האיסלאם, מדובר באחד מהאתרים הלא מוסלמים המעטים אשר ניתן לומר עליהם שהם לא פועלים מתוך אג'נדה סמויה או דעות קדומות.

עושה רושם שרוב התוכן שקראתי בו מהימן ומבוסס ואתם מוזמנים להתרשם בעצמכם מהחלק על האיסלאם.

אהבתי את הטבלה הזאת על השיעה והסונה, תמציתית וממצה.

פניני חוכמה מהקוראן (1): רחמים ומחילה

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

 

הזכרתי כאן כבר כמה פעמים את נועמאן עלי ח'אן, מנהל המוסד ללימוד ערבית- Bayyinah שבשנה האחרונה הפך לאחת הדמויות החשובות ביותר בקרב המוסלמים בארצות הברית, בכל הנוגע ללימודי השפה הערבית.

ל- Bayyinah יש כבר אלפי תלמידים מעשרות מדינות בארה"ב, וכל אלו שכבר זכו להשתתף בקורסים שלהם, מעידים כי מדובר בקורסים יוצאי דופן ושונים מכל קורס ללימודי ערבית שהם אי פעם השתתפו בו.

לאור הדרישה הגוברת של מוסלמים מחוץ לארה"ב להעלות את התכנים שלהם לרשת, הם שוקלים ברצינות אפשרויות כאלה בעתיד, ובנתיים הם העלו את הקורס הראשון למתחילים כניסיון.

לנועמאן עלי ח'אן יש מנהג שבו הוא מקדיש את עשרת הדקות האחרונות של כל שיעור להצגת פנינה ספרותית מסוימת מספר הקוראן. ואינשאללה בסדרת הפוסטים הבאה אני אציג את הנושאים שהוא דיבר עליהם בקורס- "ערבית ספרותית למתקדמים".

אז פנינת הטקסט להיום היא לגבי רחמים ומחילה.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

يَعْلَمُ مَا يَلِجُ فِي الْأَرْضِ وَمَا يَخْرُجُ مِنْهَا وَمَا يَنزِلُ مِنَ السَّمَاءِ وَمَا يَعْرُجُ فِيهَا وَهُوَ الرَّحِيمُ

الْغَفُورُ  ﴿٢﴾

"הוא יודע מה נבלע בארץ ומה בוקע מתוכה, ומה יורד מן מהשמיים ומה עולה אליה. והוא א-רחים אל ע'אפור" (סורת סבא' – 34, פסוק 2 )

בספר הקוראן, אללה סובחאנהו ותעלה מזכיר יותר מ-70 פעם שהוא "אל ע'אפור א-רחים" (המוחל ביותר והרחום ביותר) ורק בפסוק הזה שלפנינו הסדר הוא הפוך: א-רחים, אל ע'אפור.

מדוע?
-המשך…->