ח

[חזרה למילון]

חאכּם حاكم

תוארו של השליט או המושל.

חאלַק'ה حلقة

מונח המתאר התכנסות או פגישה שמטרתה למידת האיסלאם.

חאפיד' حافظ

מילולית: מגן או שומר. מונח המתאר אדם אשר שינן בעל פה את כל הקוראן.

חאק' حق

אמת, מציאות, צדק. ההפך מבאטיל.

חג' حجّ

עלייה לרגל לאתרים הקדושים לאסלאם במכה ובסביבותיה. העלייה לרגל היא העיקרון החמישי מחמשת עקרונות האיסלאם. היא מתקיימת בחודש "ד'ו אל-חיג'ה" (ذو الحـِجـّة, החודש האחרון בלוח השנה המוסלמי), ולפי השריעה כל מוסלמי בוגר חייב לקיימה לפחות פעם אחת בימי חייו, ובלבד שהוא מסוגל לכך מבחינה בריאותית וכלכלית, ושהדרכים למכה אינן חסומות.

חַגַ'ר אל אַסְוַוד الحجر الأسود

מילולית: האבן השחורה. כינוי לאבן אשר ממוקמת בפינת הכּעבּה. בתקופת הנביא מוחמד עליו השלום, כאשר אנשי העיר ערכו במבנה הכעבה שיפוץ, הנביא מוחמד הוא זה שמיקם אותה מחדש במקומה. במהלך הטַואף, האבן מסמלת את נקודת ההתחלה של ההקפה ויש מוסלמים שנוהגים לנגוע באבן ולבקש מחילה על חטאיהם אולם לאבן אין מעמד של קדושה בפני עצמו, פרט לעובדה שהנביא מוחמד נגד בה בידו.

חדית' حديث

אוסף של סיפורים, מסורות והלכות המתארים את חייו של מוחמד ואנשים הקרובים אליו. יחד עם הקוראן והסירה (ביוגרפיות על חייו של מוחמד), החדית' מהווה את הבסיס לפסיקה המשפטית האסלאמית. ספרות החדית' היא ספרות ענפה והיא נחשבת לאחת ממדעי האיסלאם החשובים ביותר. כתוצאה מכך נוסחו הגדרות מחמירות לבדיקת מהימנותו של כל חדית' וחדית' על ידי בדיקת שרשראות המוסרים (איסנאד) וניתנו דרגות מהימנות שונות לכל חדית' כגון: סחיח (מהימן), חסן (טוב) , דעיף (חלש), מאודוע (מפוברק) וכדומה. לפירוט נוסף קראו את הפוסט הזה.

חודוד حدود (ביחיד: חד حد)

מילולית: גבולות. בדרך כלל מתייחס לגבולות שהציב אללה בקוראן על בני האדם ביחס לפשעים כמו- רצח, שתייה של משקאות משכרים, גניבה, מרד, זינא', האשמת שקר בזינא', בגידה וכפירה. הרשעה בפשעים הללו מלוות בהשלכות חמורות ולעיתים אף בגזר דין מוות.

ח'ושוע خشوع

ענווה, כניעה, מסירות, ריכוז. מונח המתייחס למצב אליו כל מוסלמי צריך לשאוף במהלך התפילה. ראו סורה 23, פסוק 2.

חֻ'טְבַה או חוּטבה خطبة

מילולית: דרשה. מונח המתאר את הדרשה הנישאת טרם תפילת יום השישי במסגדים, או לאחר התפילה בימי החגים. נושא הדרשה נקרא ח'אטיב (خاطب).

חיג'אב حجاب

מילולית: כיסוי או מיסוך. לחיג'אב יש שני מובנים. במובן הרחב פירושו מערך ההתנהגויות בנוגע לצניעות ולכבוד בקרב המוסלמים (ראו סורה 24, פסוקים 30-31). במובן הצר יותר של המילה, החיג'אב מתאר את כיסוי אברי הגוף ואת כיסוי הראש של האישה. ראו גם ח'ימאר.

ח'ימאר خمار

כיסוי ראש, רעלה. ראו סורה 24, פסוק 31 וגם סורה 33 פסוק 59.

חלאל حلال

מותר, אפשרי, טוב. קטגוריה משפטית להפרדה בין מעשים שונים. חוק עקרוני בהלכה המוסלמית אומר כי כל המעשים מותרים אלא אם כן יש הוכחה לאיסור שלהם. ראו גם חראם.

חַ'ליף או ח'ליפה خليفة

מילולית: מחליף. המנהיגים שהחליפו את הנביא מוחמד בשליטתו על הקהילה המוסלמית.

חֻ'לפא א-ראשידון خلفاء راشدون

כינוי לארבעת הח'ליפים הראשונים אשר נחשבים לשליטים הצדיקים ביותר בהיסטוריה של האיסלאם; והם: אבו-בכר א-סידיק' (632-634), עומר איבן אל ח'טאב (634-644), עות'מאן איבן עפאן (643-655), עלי איבן אבי טאליב (656-661). ויש המוסיפים אליהם גם את עומר איבן עבד אל-עזיז ששלט בשנים 717-720.

ח'מְר خمر

מונח המתאר כל משקה משכר. שתיית משקאות משכרים אסורה באיסלאם והיא נחשבת לחטא גדול.

חניף حنيف

מונח שמקורו בקוראן שנועד לתאר אדם מונותאיסטי או אדם שהאמין בדת אברהם בתקופת הקדם-אסלאם. חניף הוא גם כינוי למוסלמי אדוק ואדם תמים דרך וישר. ראו למשל סורה 16, פסוק 120.

חַרַם الحرم

מונח המתייחס למתחם הקדוש של המסגד. מתחם הכעבה נקרא אל חרם אל-מכּי (الحرم المكي) או מסג'יד אל חרם, ומתחם המסגד במדינה נקרא אל חרם אל-מדני (الحرم المدني).

חראם حرام

אסור. קטגוריה משפטית להפרדה בין מעשים שונים. בקטגוריה זו נכללים כל המעשים שאסור לעשותם. על פי ההלכה המוסלמית, הימענות מהם מזכה בגמול מאללה ועשייתם בעונש ממנו.

ח'תם ختم

סיום, חותם, סגירה. מונח המתייחס לסיום הקריאה בספר הקוראן מתחילתו ועד סופו.

%d בלוגרים אהבו את זה: