ע

[חזרה למילון]

עאוורה عورة

מונח המתאר את חלקי הגוף (של הנשים והגברים) אשר יש לכסותם. העאוורה של הגבר מתייחסת לחלקים שבין הטבור לברכיים, והעאוורה של האישה מתייחסת לכל גופה פרט לכפות ידיה ופניה. הנשים אינן יכולות לחשוף את העאוורה שלהן לאנשים שהם אינם המחרם שלהן, כלומר כאלה שאין להן מניעה דתית להינשא להם (ראו מחרם). אולם כלפי נשים אחרות, העאוורה שלהן זהה לעאוורה של הגבר.

עאלאמין عالمين

מילולית: עולמות. מאתר אל האנושות, המלאכים, השדים ואת כל מה שאללה ברא.

עאלִם عالم (בריבוי: עלמאא, עולמא علماء)

איש דת מוסלמי בעל סמכות לפסוק בענייני השריעה – ההלכה המוסלמית. בימי הח'ליפות שאחרי ארבעת הח'ליפים הראשונים, היו העלמאא אחראים על פירוש ההלכה המוסלמית וקיומה, בעוד הח'ליף היה אחראי רק על ההיבטים החילוניים של השלטון. כמו כן המילה עאלם פירושה גם מדען.

עאק'ידה عقيدة

עיקרי האמונה המוסלמית. ראו גם אימאן ותווחיד.

עדְל عدل

מילולית: צדק. מתייחס לצדק של אללה כלפי עבדיו וגם למערכת הצדק החלוקתי בסביבה החברתית והכלכלית באיסלאם.

עומרה عـُمرة

עלייה לרגל למכה שלא במועד החג'. עלייה לרגל כזו כוללת רק מקצת מהטקסים שנהוגים בחג', והיא אינה נחשבת כקיום מצוות החג'. עם זאת, יש לעומרה מעמד כמצווה בפני עצמה (גם אם במעמד פחות ממעמד מצוות החג').

עיד عيد

מילולית: חג, חגיגה. כינוי לשני החגים המוסלמיים העיקריים: עיד אל-פטר ("חג שבירת הצום" עם תום חודש רמדאן) ועיד אל-אדחה ("חג הקורבן", שחל בזמן העלייה לרגל למכה).

עישׁא العشاء

תפילת החובה החמישית והאחרונה ליום. הזמן האפשרי לעריכתה הוא בערך משעה אחרי השקיעה ועד זמן קצר לפני עלות השחר.

עלייהי סאלאם عليه السلام

מילולית: עליו השלום. ביטוי שנהוג לצרף לאחר אמירת שמו של נביא מסוים, או מלאך מכובד כמו ג'יבּריל (או ג'יבראיל) עליו השלום.

עַסְר العصر

תפילת החובה השלישית ביום. הזמן לעריכתה הוא מאמצע אחר הצהריים ועד זמן קצר לפני השקיעה. עסר הוא גם שמה של הסורה ה-103 בקוראן.

עשורא عاشوراء (כתיבים חלופיים בעברית: עשורה, עשוראא)

היום העשירי בחודש מוחרם, הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. יום מומלץ לצום. אין חובה לצום ביום זה, אולם יש הצמים בו כביטוי לאדיקות דתית.

עשׁרה אל-מובּשירין בילְגַ'נה العشرة المبشّرون بالجنة

מילולית: העשרה שקיבלו את בשורת גן העדן. כינוי לעשרה אנשים מהסאחאבא אשר התבשרו מהנביא מוחמד בעודם בחיים כי הם הולכים לשכון בגן העדן. והם: 1.אבו-בכר א-סידיק' .2. עומר איבן אל ח'טאב .3. עות'מאן איבן עפאן .4. עלי איבן אבי טאליב .5. עבד א-רחמן איבן עאווף .6. טלחה איבן עוביידיללה .7. א-זובייר איבן עאואם .8. סעיד איבן זייד איבן נופיל .9. סעד איבן אבי ווק'אס .10. אבו עוביידה עמר איבן גראח.

%d בלוגרים אהבו את זה: