ארכיון

Posts Tagged ‘הנביא מוחמד’

פניני חוכמה מהקוראן (11) : לכידות ועקיבות

 

הפוסט של היום עוסק בלכידות ובעקיבות של הסורות בקוראן אחת עם השנייה ואני אנסה לתת לכם מספר דוגמאות כדי להראות כיצד העקיבות הזאת נשמרת.
הפעם היחידה בקוראן שבה סיפורו של אדם (עליו השלום) מופיע פעמיים אחד אחרי השני היא בסורת אל איסראא' (הסורה ה- 17 בקוראן) ובסורת אל כאהף (הסורה ה-18 בקוראן). סיפורו של אדם עליו השלום מוזכר בעוד בכמה וכמה סורות בקוראן – כמו למשל בסורת אל אעראף או בסורת אל בק'רה – אבל רק בשני הסורות הללו הוא מוזכר בעקיבות באמצע כל אחת מהן.

הסיפור בשתי הסורות מתחיל באופן דומה:
 

وَإِذْ قُلْنَا لِلْمَلَائِكَةِ اسْجُدُوا لِآدَمَ فَسَجَدُوا إِلَّا إِبْلِيسَ…
"וכאשר אמרנו למלאכים: השתחוו לאדם! והם השתחוו פרט לאיבליס…" ( אל איסראא' 17:61 , אל כאהף 18:50).

השוני בא לידי ביטוי בהמשך של כל איה.

להמשך קריאה…

מראה חדש

06/05/2009 תגובה אחת

היום בדקתי כל מיני ערכות חדשות לאתר וכפי שאתם כבר יכולים לראות יש לנו מראה חדש .

למרות שלוורדפרס יש מגוון רחב של ערכות בשפה האנגלית לצערי עדיין אין כל כך הרבה בעברית. ממה שכבר תורגם, זוהי אחת הערכות העדיפות עליי ואני מקווה שתתרגלו לשינוי.

הלינקים לעמודים השונים שהופיעו בתחתית הכותרת הראשית עברו כעת לצד ימין. ואני מקווה שהפוסטים והתגובות מוצגים בצורה טובה יותר וברורה יותר.

בנוסף לכך, אתם יכולים לראות שהוספתי קישור לאתר נוסף בעברית על הנביא מוחמד עליו השלום. אתר rasoulallah.net – או בשמו העברי "אתר שליח אלוהים" – הוא אתר רב לשוני שמופיעים בו טקסטים רבים על חייו של הנביא מוחמד ועל שליחותו לאנושות. לשם שינוי, הטקסטים בעברית לא מתורגמים על ידי תוכנה אלא על ידי בני אדם וזהו פרוייקט חשוב ויחיד מסוגו. לכו לבקר.

:קטגוריותהודעות, כללי תגיות: ,

משה ישוע ומוחמד – שלושה נביאים, מסר אחד

02/04/2009 3 תגובות

 

באחת מהתגובות בבלוג הזה, אמר מגיב בשם יואל, שההבדלים בין האיסלאם והיהדות אינם כה גדולים כפי שאפשר לשער, ובחינה בלתי אמצעית של הטקסטים תוביל למסקנה שמדובר בתפיסה דתית ותפיסת אלוהות דומה.

עניתי לו אז ש"פערים לא גדולים" זהו דבר סובייקטיבי וחילוקי הדעות מתחילים כבר במהותם של הנביאים שנשלחו. אני חושב שבחינה בלתי אמצעית אמיתית של הטקסטים תוביל להכרה, שכל השליחים והנביאים נשלחו בידי אותו הבורא, על מנת להדריך את האנושות לסגוד לאל האחד והיחיד ולא לצרף לו שותפים.

בתגובה שהשבתי לו הוספתי גם את הקישור של הסרטון שמופיע למטה (ובינתיים נוספו לו כתוביות בשפה העברית, אלחמדולילה) ואני ממליץ לכולכם לצפות בו.

האם הנביא משה עליו השלום היה באמת "יהודי"? האם הנביא ישווע עליו השלום היה באמת "נוצרי"? האם האיסלאם היא דת חדשה שהנביא מוחמד "המציא" במדברי ערב? ומהי משמעות המילה "איסלאם"? (רמז: זה לא שלום)

על השאלות הללו מנסה לענות עבדול רחים גרין, אדם שהיה בעברו נוצרי וקיבל על עצמו את האיסלאם. ומאז התאסלמותו הוא עוסק בדעווה (הפצת הידע על דת האיסלאם) בפני כל אדם שמוכן להקשיב למה שיש לו לומר.

(לקליפ בגוגל וידאו)

 

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

قُلْ يَا أَهْلَ الْكِتَابِ تَعَالَوْا إِلَىٰ كَلِمَةٍ سَوَاءٍ بَيْنَنَا وَبَيْنَكُمْ أَلَّا نَعْبُدَ إِلَّا اللَّهَ وَلَا نُشْرِكَ بِهِ شَيْئًا

وَلَا يَتَّخِذَ بَعْضُنَا بَعْضًا أَرْبَابًا مِّن دُونِ اللَّهِ فَإِن تَوَلَّوْا فَقُولُوا اشْهَدُوا بِأَنَّا مُسْلِمُونَ  ﴿٦٤﴾

"אמור [הו מוחמד!] : הוי עמי הספר, בואו ונאמר דבר בינינו אשר עליו נשתווה: [על כך] שנעבוד רק את אללה לבדו ולא נצרף לו כל שותף. ולא ייקח איש מאיתנו אנשים מקרבנו כאדונים זולת אללה. ואם הפנו עורף אמרו: העידו שאנו אכן מוסלמים (מתמסרים)". (סורת אל עימראן – 3, איה 64 )

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

האיש ששינה את העולם לעד

 

השבוע לפני כ- 1440 שנה, נולד בעיר מכה האיש ששינה את העולם לעד.

שמו היה מוחמד איבן עבדאללה איבן עבד-אל מוטאליב איבן האשם לשבט קורייש.

אשר בהגיעו לגיל 40 נבחר על ידי אללה כחותם הנביאים.

"בחירתי במוחמד להוביל את הרשימה של האנשים המשפיעים ביותר בעולם אולי תפתיע כמה מהקוראים ואף תגרום לפקפוק אצל אחרים, אולם הוא היה האדם היחיד בהיסטוריה אשר הצליח בצורה עילאית הן במישור הדתי והן במישור החילוני".

– Michael H. Hart
The 100: A Ranking of the Most Influential Persons in History, New York: Hart Publishing Company Inc. 1978, p 33

"אם מטרה נעלה, אמצעים מועטים והצלחה מדהימה הם שלושת המאפיינים של גאונות אנושית, מי יעיז להשוות כל אדם דגול בהיסטוריה המודרנית עם מוחמד?  … פילוסוף, נואם, שליח, מחוקק, לוחם, כובש רעיונות, משקם של דוגמות רציונליות, של כת ללא דימויים; זהו מוחמד. בכל הנוגע לסטנדרטים בהם גדולתם של אנשים נמדדת, עלינו לשאול את עצמנו, האם יש אדם הגדול ממנו?"

– Lamartine
Histoire de la Turquie, Pans 1854, Vol. 11, pp. 276-77

" 'אני מאמין באל אחד ומוחמד הוא שליחו של אלוהים' זוהי ההצהרה הקבועה והפשוטה של האיסלאם. התפיסה השכלית של האלוהות מעולם לא הורדה במעמדה לאף פסל נראה לעין; הכבוד לנביא מעולם לא חצה את גבולות המעלות האנושיות; וציוויו החיים שמרו על הכרת תודתם של ההולכים בדרכו בגבולות ההגיון והדת".

– Edward Gibbon and Simon Ocklay
History of the Saracen Empire, London 1870, p 54

"הוא היה הקיסר והאפיפיור בעת ובעונה אחת; אך הוא היה אפיפיור ללא יומרת האפיפיור, וקיסר ללא הליגיונות של הקיסר: ללא צבא סדיר, ללא שומר ראש, ללא ארמון וללא הכנסה קבועה. אם יש מישהו שיכול לטעון שהוא שלט בשם האל, זהו מוחמד, שכן היה לו את כל הכוח ללא הכלים וללא התמיכה. הוא לא חיפש את הכוח והפשטות בחייו הפרטיים נשמרה גם בחייו הציבוריים".

– Bosworth Smith
Mohammad and Mohammadanism, London 1874, p 92

"מוכנותו לעבור רדיפה בעבור אמונותיו, אופי המוסר הגבוה של האנשים אשר האמינו בו וראו בו כמנהיגם והגדולה בהישיגו העצום, כולם עומדים לצידו ביושר. ההנחה שמוחמד היה מתחזה מעלה יותר בעיות מאשר היא פותרת. יתרה מכך, אין דמות מהדמויות הגדולות בהיסטוריה שמוערכת בצורה כה עלובה במערב כמו מוחמד".

– W Montgomery Watt
Mohammad At Mecca, Oxford, 1953, p 52

"רציתי להכיר בצורה הטובה ביותר את מי שמושל ללא עוררין בלבבותיהם של מיליונים מהאנושות… נהייתי יותר ממשוכנע בכך שלא הייתה זאת החרב אשר ניצחה בעבור האיסלאם. זוהי הייתה הפשטות הנוקשה, ההקרבה המוחלטת של הנביא, ההקפדה המוסרית של הבטחותיו, מסירותו העזה כלפי חבריו ותומכיו, אומץ ליבו, חוסר המורא שלו ובטחונו המוחלט באלוהים ובמשימתו. לא הייתה זאת החרב אשר נשאה לפניהם את הכל ועזרה להם להתגבר על המכשולים. כאשר סגרתי את הכרך השני [של הביוגרפיה של הנביא], הצטערתי שלא היה לי עוד על מה לקרוא מחייו המדהימים".

Mahatma Gandhi – Young India, 1925

"ארבע שנים לאחר מותו של יוסטיניאנוס, בשנת 569 לספירה, נולד במכה שבערב, אדם אשר מכל האנשים השפיע בצורה הגדולה ביותר על הגזע האנושי…מוחמד".

John William Draper – A History of the Intellectual Development of Europe, London 1875

"הוא נביא ולא משורר, לכן עלינו לראות את הקוראן שלו כחוק אלוהי ולא כספר שנכתב על ידי בן אדם לצורכי למידה או הנאה".

Wolfgang Goethe – Noten und Abhandlungen zum Weststlichen Dvan, WA I,7,32

"אני למדתי אודותיו- האיש הנפלא. ולדעתי הוא רחוק מאוד מלהיות האנטי-כריסט. עליו להיקרא מושיע האנושות. אני מאמין שאם אדם כמוהו היה תופס את הדיקטטורה בעולם המודרני, הוא היה מצליח לפתור את הבעיות שבו בעודו מביא את השלום והשמחה המיוחלים".

George Bernard Shaw – The Genuine Islam, Singapore, Vol.1, No. 8, 1936

"כנות שכזו כפי שתיארנו אותה, ללא ספק מכילה משהו מאלוהים… אדם של אמת ונאמנות; אמת במה שהוא עשה, במה שהוא דיבר ובמה שהוא לימד… ההיסטוריה מבהירה בצורה ברורה אמנם כי האגדה אודות הפנאטים המוסלמים שסחפו את העולם תוך כפייה של האיסלאם באמצעות החרב על העמים הנכבשים, היא המיתוס המגוחך ביותר שההיסטוריונים חזרו עליו".

Thomas Carlyle – On Heroes and Hero Worship

 

وَمَا أَرْسَلْنَاكَ إِلَّا رَحْمَةً لِّلْعَالَمِينَ  ﴿١٠٧﴾

"ולא שלחנו אותך [הו מוחמד!] אלא כרחמים על העולמים"

(סורת אל אנבייא' – 21, פסוק 107 )

 

مَولايَ صَلِّ وسَلِّمْ دَائِمًا أَبَدًا
عَلَى حَبِيبِكَ خَيْرِ الْخَلْقِ كُلِّهِمِ

"ללכת אחרי" לעומת "לציית"

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר לנו בסורת אל עימראן:

قُلْ إِن كُنتُمْ تُحِبُّونَ اللَّهَ فَاتَّبِعُونِي يُحْبِبْكُمُ اللَّهُ وَيَغْفِرْ لَكُمْ ذُنُوبَكُمْ 

وَاللَّهُ غَفُورٌ رَّحِيمٌ  ﴿٣١﴾

"אמור [הו מוחמד!]: אם אוהבים אתם את אללה, לְכוּ אחרַי, ויאהב אתכם אללה ויסלח לכם על חטאיכם. ואללה סולח, רחום". (סורת אל עימראן – 3, פסוק 31 )

ובפסוק שלאחר מכן:

قُلْ أَطِيعُوا اللَّهَ وَالرَّسُولَ  فَإِن تَوَلَّوْا فَإِنَّ اللَّهَ لَا يُحِبُّ الْكَافِرِينَ  ﴿٣٢﴾

"אמור [הו מוחמד!]: צייתו לאללה ולשליח, ואם יפנו עורף, הנה אללה לא אוהב את הכופרים" (סורת אל עימראן – 3, פסוק 32 )

בפסוק הראשון, מופיעה המילה פַתַּבִּעֻוני <فَاتَّبِعُونِي> "לכו אחרי", זוהי מילה שמקורה מהשורש: תא ت  – בא ب – עא ع , אשר פירושו: ללכת קרוב אחרי מישהו, כמו לצעוד אחריו בצעדיו. וכמו כן, הכוונה כאן היא ללכת אחרי מישהו מרצון וללא ציווי.

ללכת אחרי הנביא מוחמד עליו השלום אם כן, הוא תנאי להשגת אהבה מאללה. אם מישהו טוען שהוא אוהב את אללה אך לא הולך בדרכו של הנביא מוחמד ולא אוהב אותו, אהבתו לאללה לא תתקבל.

בפסוק השני, מופיעה המילה אַטִיעֻו <أَطِيعُواْ> "צייתו", זוהי מילה שמקורה מהשורש: טא ط – וא و – עא ع , אשר פירושו: להישמע, לציית, להיות כפוף למרות ולחכות לפקודה. וכמו כן, הכוונה כאן היא שפעולת הציות באה בשמחה ובקבלה מוחלטת של הציווי. מה אם כן ההבדל בין לציית לבין ללכת אחרי בפסוקים הללו?

  • אַטִיעֻו (צייתו) – מתייחס לציווים של אללה (סובחאנהו ותעלה) ושל הנביא מוחמד עליו השלום. וכפי שהפסוק מציין, אם מישהו לא מציית לציווי אז הוא נמנה בין הכופרים – אלו שאללה לא אוהב.
  • פַתַּבִּעֻוני (לכו אחרי) – מתייחס לחיקוי המעשים של הנביא מוחמד עליו השלום. ללכת אחרי מישהו מתעלה בדרגה מעל לציות הרגיל, מכיוון שהאדם עושה גם את מה שהוא חייב וגם מעבר לכך- את המעשים המומלצים. ללכת אחרי הסונה של הנביא מוחמד מתוך אהבה אליו משיגה בסופו של דבר אהבה מאת אללה.

לסיכומו של דבר, לציית זוהי החובה בעוד שללכת אחרי זוהי תוספת מעשים ממולצת כפי שהנביא מוחמד הראה לנו בסונה שלו.

הנה שני דוגמאות:

1. הנביא מוחמד עליו השלום ציווה על הגברים המוסלמים : "אל תלבשו משי, כי אלו אשר לובשים משי בעולם הזה לא ילבשו אותו בעולם הבא" (סחיח אל בוכארי ומוסלים). החדית' הזה נופל תחת הקטיגוריה של ציות. למרות שהאיסור על לבישת משי לא מופיע בקוראן, הנביא מוחמד אסר על כך ועלינו לציית לו.

2. הנביא מוחמד עליו השלום היה נוהג לומר תסביח, תחמיד ותכביר לאחר כל תפילה. המעשה הזה נופל תחת הקטיגוריה של ללכת אחרי. למרות שאין זאת חובה לעשות זאת, זהו מעשה מאוד מומלץ שיש בו גמול רב.

הו אללה עשה אותנו מבין אלו שמצייתים לציוויך ומבין אלו אשר הולכים בדרכו של הנביא מוחמד. הו אללה עשה אותנו מבין אלו אשר אתה אוהב.

הנס של הנביא מוחמד עליו השלום

06/01/2009 2 תגובות

حدثنا ‏ ‏عبد العزيز بن عبد الله ‏ ‏حدثنا ‏ ‏الليث ‏ ‏عن ‏‏سعيد ‏عن ‏أبيه ‏ ‏عن

‏أبي هريرة : عن النبي ‏ ‏صلى الله عليه وسلم ‏ ‏قال: ‏ ‏ما من الأنبياء

نبي إلا أعطي من الآيات ما مثله أومن أو آمن عليه البشر وإنما كان الذي

أوتيت وحيا أوحاه الله إلي فأرجو أني أكثرهم تابعا يوم القيامة

صحيح البخاري

אבו הוריירה (רדיאללהו ענהו) מספר לנו חדית' מפי הנביא מוחמד עליו השלום: "אין נביא מבין הנביאים אשר לא קיבל ניסים [אותות] שגרמו לבטחון ולאמונה בקרב האנשים. אולם מה שאני קיבלתי הוא התגלות אשר הורדה אלי מעם אללה. לכן אני מקווה שההולכים בדרכי יהיו רבים יותר ביום הדין". (סחיח אל בוכארי)

כל הנביאים אשר נשלחו על ידי אללה קיבלו אותות ומופתים בהתאם לזמן ולמקום שלהם. אולם הנס הגדול של מוחמד עליו השלום הוא הקוראן שהוא קיבל בהתגלות, והוא ימשיך להתקיים עד יום הדין. היבט נוסף של ההתגלות הוא החדית', שכן בהתייחסות לנביא מוחמד, אללה סובחאנהו ותעלה אומר לנו בקוראן:

وَمَا يَنطِقُ عَنِ الْهَوَىٰ  ﴿٣﴾ إِنْ هُوَ إِلَّا وَحْيٌ يُوحَىٰ  ﴿٤﴾

"ואין הוא דובר על [מתוך] משוגת ליבו. אין זו אלא התגלות שנגלתה". (סורת א-נג'ם- 53, פסוקים 3-4)

בניגוד לשאר הנביאים אשר נשלחו כל אחד בעבור בני עמו, הנביא מוחמד עליו השלום נשלח לכלל האנושות ולא רק לערבים בחצי האי ערב. וכך אללה גם סיפק לו נס אשר ימשיך הרבה זמן לאחר מותו ותקופתו.

לכן, כדי שהבטחון והאמונה יהיו גם נחלת אלו שאינם בני תקופתו של הנביא מוחמד, המסר שלו נמשך באמצעות הקוראן והסונה ומאפשר לנו לזכות להיות בין אלו אשר יצעדו מאחוריו ביום הדין.

הו אללה הרעף עלינו ידע על מנת שנוכל להבין את המופת של הקוראן, ותן לנו את הכוח ליישם את הידע הזה ברחמיך ריבון העולמים.

אסחאב אל אוח'דוד (6) – אללה בוחן את אנשי האמת

 

כאשר הנער סיפר לנזיר על הרג החיה, הנזיר כזכור אמר לו: "בקרוב תעבור מבחן…"

אללה סובחאנהו ותעלה תמיד בוחן את בעלי האמונה:

الم ﴿١﴾ أَحَسِبَ النَّاسُ أَن يُتْرَكُوا أَن يَقُولُوا آمَنَّا وَهُمْ لَا يُفْتَنُونَ ﴿٢﴾ وَلَقَدْ فَتَنَّا الَّذِينَ

مِن قَبْلِهِمْ فَلَيَعْلَمَنَّ اللَّهُ الَّذِينَ صَدَقُوا وَلَيَعْلَمَنَّ الْكَاذِبِينَ ﴿٣﴾ أَمْ حَسِبَ الَّذِينَ يَعْمَلُونَ

السَّيِّئَاتِ أَن يَسْبِقُونَا سَاءَ مَا يَحْكُمُونَ ﴿٤﴾

"א.ל.מ. הסבורים האנשים כי יונח להם להגיד, הֶאמַנּו והם לא יועמדו בניסיון? הרי כבר ניסינו את אשר היו לפניהם, וידוֹע ידע אללה מי הם דוברי האמת וידוע ידע מי הם המכזבים. האם סבורים עושי הרעה כי יעלה בידם לחמוק מאתנו? זהו שיפוט מעוות." (סורת אל ענקאבות – 29, פסוקים 1-4)

לאחר שהנביא מוחמד עליו השלום קיבל את ההתגלות לראשונה, הוא ביקר את ווראק'ה שאמר לו: "הלוואי והיה לי הכוח לחיות עד אותו הזמן שאנשיך יגרשו אותך".

מוחמד (עליו השלום) אמר: "האם הם יגרשו אותי?" (כמו אומר, איך אתה יודע)

ווראק'ה השיב: "אין אדם שבא עם משהו דומה לכך, ולא באו האנשים לפגוע בו".

עלינו לזכור אם כן שהאמונה שלנו תעמוד למבחן, והמבחנים שנעמוד בהם יהיו כמשקל האמונה שלנו. זכרו גם את מה שאמר לוק'מאן לבנו:

يَا بُنَيَّ أَقِمِ الصَّلَاةَ وَأْمُرْ بِالْمَعْرُوفِ وَانْهَ عَنِ الْمُنكَرِ وَاصْبِرْ عَلَىٰ مَا أَصَابَكَ 

إِنَّ ذَٰلِكَ مِنْ عَزْمِ الْأُمُورِ ﴿١٧﴾

"הו בני קיים את התפילה, וצַווה לנהוג בדרך ארץ ואֱסור את המגונה, ושׂא כל פֶגע בעוז רוח. זו הנחישות הראויה". (סורת לוק'מאן – 31, פסוק 17)

עוז הרוח והסבלנות הם המגן הטוב ביותר לקשיים הבאים לקראתנו, ואין כל ספק… הם באים.

הו אללה עשה אותנו בין עזי הרוח ובין נושאי האמת, ועזור לנו ברחמיך לעמוד בקשיים שלפנינו.

לפוסט הבא בסדרה–>