ארכיון

Posts Tagged ‘הנביא עיסא’

פניני חוכמה מהקוראן (11) : לכידות ועקיבות

 

הפוסט של היום עוסק בלכידות ובעקיבות של הסורות בקוראן אחת עם השנייה ואני אנסה לתת לכם מספר דוגמאות כדי להראות כיצד העקיבות הזאת נשמרת.
הפעם היחידה בקוראן שבה סיפורו של אדם (עליו השלום) מופיע פעמיים אחד אחרי השני היא בסורת אל איסראא' (הסורה ה- 17 בקוראן) ובסורת אל כאהף (הסורה ה-18 בקוראן). סיפורו של אדם עליו השלום מוזכר בעוד בכמה וכמה סורות בקוראן – כמו למשל בסורת אל אעראף או בסורת אל בק'רה – אבל רק בשני הסורות הללו הוא מוזכר בעקיבות באמצע כל אחת מהן.

הסיפור בשתי הסורות מתחיל באופן דומה:
 

وَإِذْ قُلْنَا لِلْمَلَائِكَةِ اسْجُدُوا لِآدَمَ فَسَجَدُوا إِلَّا إِبْلِيسَ…
"וכאשר אמרנו למלאכים: השתחוו לאדם! והם השתחוו פרט לאיבליס…" ( אל איסראא' 17:61 , אל כאהף 18:50).

השוני בא לידי ביטוי בהמשך של כל איה.

להמשך קריאה…

מודעות פרסומת

משה ישוע ומוחמד – שלושה נביאים, מסר אחד

02/04/2009 3 תגובות

 

באחת מהתגובות בבלוג הזה, אמר מגיב בשם יואל, שההבדלים בין האיסלאם והיהדות אינם כה גדולים כפי שאפשר לשער, ובחינה בלתי אמצעית של הטקסטים תוביל למסקנה שמדובר בתפיסה דתית ותפיסת אלוהות דומה.

עניתי לו אז ש"פערים לא גדולים" זהו דבר סובייקטיבי וחילוקי הדעות מתחילים כבר במהותם של הנביאים שנשלחו. אני חושב שבחינה בלתי אמצעית אמיתית של הטקסטים תוביל להכרה, שכל השליחים והנביאים נשלחו בידי אותו הבורא, על מנת להדריך את האנושות לסגוד לאל האחד והיחיד ולא לצרף לו שותפים.

בתגובה שהשבתי לו הוספתי גם את הקישור של הסרטון שמופיע למטה (ובינתיים נוספו לו כתוביות בשפה העברית, אלחמדולילה) ואני ממליץ לכולכם לצפות בו.

האם הנביא משה עליו השלום היה באמת "יהודי"? האם הנביא ישווע עליו השלום היה באמת "נוצרי"? האם האיסלאם היא דת חדשה שהנביא מוחמד "המציא" במדברי ערב? ומהי משמעות המילה "איסלאם"? (רמז: זה לא שלום)

על השאלות הללו מנסה לענות עבדול רחים גרין, אדם שהיה בעברו נוצרי וקיבל על עצמו את האיסלאם. ומאז התאסלמותו הוא עוסק בדעווה (הפצת הידע על דת האיסלאם) בפני כל אדם שמוכן להקשיב למה שיש לו לומר.

(לקליפ בגוגל וידאו)

 

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

قُلْ يَا أَهْلَ الْكِتَابِ تَعَالَوْا إِلَىٰ كَلِمَةٍ سَوَاءٍ بَيْنَنَا وَبَيْنَكُمْ أَلَّا نَعْبُدَ إِلَّا اللَّهَ وَلَا نُشْرِكَ بِهِ شَيْئًا

وَلَا يَتَّخِذَ بَعْضُنَا بَعْضًا أَرْبَابًا مِّن دُونِ اللَّهِ فَإِن تَوَلَّوْا فَقُولُوا اشْهَدُوا بِأَنَّا مُسْلِمُونَ  ﴿٦٤﴾

"אמור [הו מוחמד!] : הוי עמי הספר, בואו ונאמר דבר בינינו אשר עליו נשתווה: [על כך] שנעבוד רק את אללה לבדו ולא נצרף לו כל שותף. ולא ייקח איש מאיתנו אנשים מקרבנו כאדונים זולת אללה. ואם הפנו עורף אמרו: העידו שאנו אכן מוסלמים (מתמסרים)". (סורת אל עימראן – 3, איה 64 )

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

אחסאב אל אוח'דוד (8) – כאראמה ומועג'יזה

07/01/2009 5 תגובות

 

סיפרנו קודם שהנער נהג לרפא את המצורעים והעיוורים. ממש כמו אותו הנס שניתן לעיסא (ישוע) עליו השלום.

האם מכך אנו מסיקים שהנער היה נביא?

התשובה לכך היא- לא.

ההבדל הוא שאללה נתן לנער מופת מסוג כאראמה, שמילולית פירושו כבוד. הכאראמה ברוב המקרים היא מופת חלש יותר בעוצמתו מהמועג'יזה והיא ניתנת למאמינים אדוקים כאות כבוד מאללה, על מנת להוכיח את עמידתם האיתנה על האמת. המועג'יזה היא מופת מיוחד שניתן אך ורק לנביאים שאללה שולח והיא ניתנת להם בין השאר על מנת שיוכיחו את היותם נביאים בהתרחשויות יוצאות דופן ויחודיות.

הכארמה של הנער אם כן הייתה חיקוי של הנס אשר ניתן לעיסא, רק שהיא הייתה בעוצמה קטנה יותר שכן בניגוד לעיסא למשל, הנער לא הצליח להקים חיים מהמתים.

בהיסטוריה של הסאחאבא מתוארים לא מעט מקרים בהם אללה נתן להם כאראמה. אחד מהסיפורים הוא לגבי סאחאבי תאביעי אחד שהלך לעשות דעווה לאחד המלכים אשר כפרו לאחר מות הנביא. המלך תפס אותו וזרק אותו לתוך האש, אבל במקום שהאש תשרוף אותו הוא יצא ממנה ללא פגע. וזו הייתה כאראמה מאללה אשר ניתנה לו בדומה למועג'יזה שנתנה לנביא איבראהים.

כאשר אתם הולכים בדרך הנביאים וקוראים לעשות את הטוב ולהימנע מהרע, אללה יבחן אתכם במבחנים קשים ממש כשם שבחן אותם. ואינשאללה גם אתם תקבלו ממנו כאראמה יום אחד.

פוסטים קודמים בסדרה:

|חלק 1|חלק 2|חלק 3|חלק 4|חלק 5|חלק 6|חלק 7|

לפוסט הבא בסדרה–>