ארכיון

Posts Tagged ‘וידאו’

מזון בע"מ – רעבים לשינוי?

31/01/2010 3 תגובות

 

לפני כשבוע צפיתי בסרט "מזון בע"מ" והחוויה הזאת הייתה, איך לומר, לא הייתה בדיוק מרנינה. הרגשתי כל מיני תחושות של כעס, גועל וחוסר אונים אל מול העובדה שאנחנו רק אנשים קטנים העומדים מול חברות ענק וכוח עצום שמכתיב כיצד מנוהלים החיים שלנו. אבל אם חושבים על זה שוב, נמצא שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות ולשפר את המצב. Food-Inc

בתרבות המערבית של היום, רובנו חיים במנטאליות של: "מה שאני לא יודע לא יכול להזיק לי". לכן צפייה בסרטים מהסוג של "מזון בע"מ" מהווה בעבורנו חוויה פוקחת עיניים ומעוררת מחשבה. במיוחד אם אנחנו לא יודעים דבר על תעשיית המזון והשפעתה על הכלכלה העולמית.

הסרט מפנה את הזרקור להרבה נושאים שלאמריקאי הממוצע אין מושג לגביהם. תעשיית המזון בעיני רבים מהם היא תעשייה מאוד פשוטה שבה מגדלים את האוכל בחוות, מעבדים אותו במפעלים ומעבירים אותו למכירה בחנויות. אבל העניין לא פשוט כמו שזה נשמע, והתעשייה המושחתת הזאת עושה ככל שביכולתה להונות את הציבור.

כל מי שצפה בסרטים דומים כמו "לאכול בגדול" ו"פאסט פוד" שעסקו בעיקר ברשתות המזון המהיר, ודאי ימצא בו הרבה דברים שהוא כבר יודע עליהם. אבל מה שטוב בסרט הזה הוא בכך שהוא אורז את כל הנושאים לחבילה אחת מתומצתת אשר נותנת לנו את התמונה המלאה של כל התעשייה.

יוצר 'מזון בע"מ', רוברט קנר, חושף בסרטו כיצד תעשיית המזון האמריקאית מנוהלת כיום בידי מספר בודד של תאגידים ענקיים, אשר לעיתים קרובות (מדי!) מקדמים את הצורך בעשיית רווחים מעל בריאות הציבור, זכותם של החקלאים הפשוטים לפרנסה והשמירה על הבריאות של עובדיהם והסביבה. וכל זאת בלי הרבה התנגדות מהסוכנויות הממשלתיות כמו ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) וה- USDA (מחלקת החקלאות של ארצות הברית).

אז יחד עם תרנגולות נפוחות חזה, נתחי בשר מעולים, עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים וזרעים עמידים בפני ריסוס,תעשיית המזון האמריקאית של המאה ה-21 גאה להציג גם את ההשפעה ההרסנית של בקטריות אשר גורמות לתחלואה של עשרות אלפי בני אדם בשנה, את התופעה המדאיגה של השמנת יתר (במיוחד בקרב ילדים) ואת המגפה ששמה סכרת בקרב מבוגרים.

הסרט עוסק במובנים רבים של תעשיית המזון שאין מספיק מקום כדי לפרט אותם כאן. לכן מה שאעשה זה להציג כמה נקודות אשר נראו לי חשובות.

 

תו מחיר

תעשיית האוכל המוצגת בסרט היא כל כך מעוותת, עד אשר ארוחת בורגר שלמה עולה פחות מברוקולי. כך נוצר מצב שבו למשפחה עם ארבע ילדים, זול יותר לאכול במקדונלדס מאשר לקנות ולבשל ארוחה בריאה. הסרט מציין כי אחד מכל שלושה ילדים אמריקאים שנולדו לאחר שנת 2000 יאובחן כסובל מסכרת, ובקרב המיעוטים (היספאנים או שחורים) השיעור הוא אחד מתוך שניים.

הבריאות של המעמד הבינוני והנמוך באמריקה מתדרדרת מכיוון שהאוכל הלא בריא זול יותר ומהיר יותר, בעוד שהאוכל הבריא עולה לרוב כפליים. ועל פי המחקרים האחרונים, עוני מהווה מאפיין חשוב במקרים של השמנת יתר. למרות שהמשפחות חוסכות כסף רב כאשר הן קונות את המזון הזול יותר, הן בעצם מוציאות כפליים כדי לממן את הכדורים והתרופות לטיפול במחלות שהוא יוצר.

 

מאיפה בא הבשר?

מי שצופה בסרט, מבין כי בכל הנוגע למזון באמריקה, מדובר בייצור אוכל ולא בגידול אוכל. התעשייה הזאת ממש מייצרת עופות ופרות והיא משפיעה גם על שאר הגידולים החקלאיים כמו: תירס, תפוחי אדמה ועוד.
שתי הסצינות המטרידות ביותר בכל הסרט היא כאשר המצלמות הורשו להיכנס לחוות עופות של אחת מחברות המזון הגדולות ולאחד ממפעלי עיבוד בשר הבקר.

באופן נורמאלי, הזמן הדרוש לגדילת העופות הוא כשלושה חודשים. המצב הזה לא היה משתלם כלכלית בעבור חברות המזון, אז הפתרון שנמצא היה להנדס את העופות כך שהזמן הדרוש לגדילתן יהיה 49 ימים בלבד. הדבר הזה מביא למומים ולהשמנת יתר אצל העופות, עד אשר הן אינן מסוגלות לעמוד על הרגליים מכיוון שהעצמות והשרירים שלהן עוד לא התפתחו כראוי. במשך כל זמן גדילתן הן נשמרות בכלובים חשוכים (אחד מהחוואים אומר בסרט שהעופות שלו מעולם לא ראו את אור השמש). לאחר שהן גדלות מספיק, מעמיסים אותן למשאיות לשחיטה ולאחר מכן מעבדים אותן עד אשר הן מגיעות לסופרמרקט הקרוב לביתנו.

הסיפור של הבקר מזעזע לא פחות. מתברר שהחוות הענקיות שמגדלות פרות (באלפים) לא מאכילות אותן בעשב אלא בתירס. ופרות כידוע, לא נבראו לאכול תירס, לכן יש לכך השלכות מאוד משמעותיות. ראשית, בגלל שהפרות הללו לא יוצאות לרעות בשדה כדי לאכול עשב, חיידקי האי-קולי נשארים בגוף שלהן, והם לא יוצאים מהמערכת שלהן באופן טבעי.

שנית, הפרות מסוגרות בתוך רפתות שהצואה בהן מגיעה עד הברכיים, מה שמאפשר להפצת חיידקי האי-קולי עוד יותר. כלומר במקום שהפרות ירעו בשדה באופן טבעי – ובתוך כך יפרו את האדמה ויפטרו מהחיידקים בקיבתם -  הן מתבוססות בצואה של עצמן ומפיצות חיידקים מסוכנים.

שלישית, החיידקים הללו עוברים יחד עם הפרות אל בית המטבחיים ומופצים גם שם. ולבסוף, בגלל שהחיידקים הללו לא מתים במים, הם נשטפים ועוברים לזהם חוות אחרות, ואיכשהו הם גם מגיעים לגידולים חקלאיים אחרים.
במקום שהחברות הגדולות יפתרו את הבעיה בכך שהם יתנו לפרות לרעות ולאכול עשב, הם מצאו פיתרון "גאוני"! להעלמת חיידקי האי-קולי- הם מרססים את הבשר לפני העיבוד שלו באמוניה. כן, אמוניה!

 

מה גישת האיסלאם בעניין?

מכיוון שהאיסלאם הוא דרך חיים מלאה, אללה סובחאנהו ותעלה ונביאו מוחמד עליו השלום לא חסכו מאיתנו את הידע לגבי חשיבות השמירה על הסביבה בה אנו חיים ולגבי הדרך הנכונה שבה עלינו לנצל את המשאבים העומדים לרשותנו.לכן כאשר צפיתי בסרט הזה, נוכחתי לדעת שרבים מהבעיות אשר מוצגות בו, ניתנות לפתרון על ידי דרך האיסלאם.

הנה כמה דברים על קצה המזלג-

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

يَا أَيُّهَا النَّاسُ كُلُوا مِمَّا فِي الْأَرْضِ حَلَالًا طَيِّبًا … ﴿١٦٨﴾

"הוי בני האדם, איכלו ממה שעל הארץ את המותר הטוב" (סורת אל בק'רה – 2, איה 168)

ובאיה נוספת:

…كُلُوا مِنَ الطَّيِّبَاتِ وَاعْمَلُوا صَالِحًا ۖ إِنِّي بِمَا تَعْمَلُونَ عَلِيمٌ  ﴿٥١﴾

"…אכלו מן הטוב ועשו מעשים טובים, כי הנני יודע את אשר תעשו" (סורת אל מואמינון – 23, איה 51).

אכילה בריאה ועשיית מעשים טובים מוזכרים על ידי אללה זה לצד זה, ומכך אנו מבינים כיצד הם קשורים בקשר הדוק. אחד הדברים החשובים ביותר על המוסלמי לעשות הוא, לאכול את מה שבריא, טהור וטוב בעבורו. אללה סובחאנהו ותעלה מזכיר אוכל "טַייבּ", כלומר אוכל שנראה טוב, בעל טעם טוב ויש בו טוב (כלומר בריא). כל שלושת התנאים הללו צריכים להתקיים על מנת שהאוכל יקרא "טייב". האימאם איבן תיימיה מחמיר ואומר אפילו שאסור על האדם לאכול אוכל אם הוא יודע שהאוכל הזה לא בריא בעבורו.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

۞ يَا بَنِي آدَمَ خُذُوا زِينَتَكُمْ عِندَ كُلِّ مَسْجِدٍ وَكُلُوا وَاشْرَبُوا وَلَا تُسْرِفُوا ۚ

إِنَّهُ لَا يُحِبُّ الْمُسْرِفِينَ  ﴿٣١﴾

"הוי בני האדם, קחו את יופייכם לעבר כל מסגד ואכלו ושתו אך אל תפריזו, אכן הוא לא אוהב את המפריזים" (סורת אל אעראף – 7, איה 31).

המילה אִיסְרָאף, מתורגמת כאן כהפרזה. אולם הפירוש שלה רחב יותר והיא מדברת גם על הבזבוז והפזרנות של האוכל. האימאם איבן אל-ק'יים מציג שני מצבי קיצון להם ניתן לקרוא איסראף באכילה:

1. אדם אשר לא מציית לאיה אשר אומרת "אכלו ושתו". והוא ממעיט באוכל ובשתייה שלו עד שהוא מגיע למצב של חוסר תזונה. דבר אשר מזיק לו ולבריאותו.
2. אדם אשר מגזים ואוכל יותר ממה שהוא צריך. הנביא מוחמד עליו השלום לימד אותנו כי: "אין כלי קיבול גרוע יותר לבן האדם למלא, יותר מהבטן שלו. אולם אם עליו למלא אותו, עליו למלא שליש באוכל, שליש במים ושליש באוויר" (מוסנד אחמד).

על המוסלמי להימנע אם כן, משני מצבי הקיצון הללו ולשמור על האיזון התזונתי אשר לא יזיק לבריאותו.

מה אפשר לעשות?

אחרי שהסרט סיפק את כל המידע על התעשייה, יוצרי הסרט נתנו לצופים כמה עצות טובות ושימושיות אשר יכולים לשפר את הטירוף שמוצג בו. ואני הוספתי עוד כמה שיהיו שימושיות בעבור המוסלמים אינשאללה:

1. בדקו את תוויות המזון של האוכל שאתם קונים. למרות שהתוצרת המשווקת בארץ לא עוברת הנדוס גנטי אלא רק השבחה, קרוב ל-70% מהמזון שנמכר בארה"ב כן עובר הנדוס גנטי, אז קחו זאת בחשבון כשאתם קונים מוצרים מיובאים. בנוסף לכך, כל נושא התוויות הוא נושא די סוער בעולם וישנה דרישה גוברת לסמן את המוצרים המהונדסים גנטית בסימן מיוחד. למיטב ידיעתי אין עדיין חוק כזה לסימון המוצרים בארץ, אבל ישנה פעילות להסדרת הנושא. אז תעקבו אחרי ההתפתחויות.

2. תמכו בחוות ומגדלים מקומיים. הכי טוב כמובן לגדל בחצר את הירקות שאתם אוכלים. אבל אם אין באפשרותכם לעשות זאת, נסו למצוא חקלאים אשר יספקו לכם תוצרת אורגנית. שוק האיכרים הוא פתרון טוב לעירוניים.

3. אכלו אוכל שנשחט כהלכה. בין אם מדובר בהכשר יהודי או מוסלמי, בדקו אצל ספקי הבשר שלכם מהיכן הם משיגים את הבשר. הכי טוב כמובן להשיג את הבשר ישירות מחווה שאתם מכירים.

4. שימו לב למה שהילדים אוכלים. אם בבתי הספר של ילדיכם יש קפיטריות, מכונות משקה או ארוחות מסובסדות, דאגו שהאוכל יהיה כמה שיותר מגוון וכמה שיותר בריא.

אלו הם כמה עצות שעולות לי עכשיו בראש, אתם יכולים לחשוב על דברים נוספים בעצמכם ולהוסיף אותם בתגובות.

על כל פנים, הצפייה מומלצת מאוד! אבל לא אחרי אוכל ולא לבעלי קיבה רגישה.

[לטריילר של הסרט]

עיד אל אַדְחַא 1430 (2009)ּ

27/11/2009 תגובה אחת

עיד מובראכ לכל המוסלמים!

אַלַּלהו אכְּבַּר أللهُ أكبرُ
אַלַּלהו אכְּבַּר أللهُ أكبرُ
אַלַּלהו אכְּבַּר וַלִילּהִ אְל חַמְד أللهُ أكبرُ أللهُ أكبرُ أللهُ ، ولِلهِ الحَمد

אללה הוא הגדול
אללה הוא הגדול
אללה הוא הגדול ולאללה כל התהילה

אַלַּלהו אכְּבַּר כַּבִּירה أللهُ أكبرُ كبيرا
וַלְחַמְדֻו לילַּהי כַּתִ'ירה والحمد لِلهِ كَثيرا
וַסֻובּחאנא אלַּלהי וַבִּיחַמְדיהי בּוקְרַתַן וַאַסִילה وسبحان الله وبحمده بكرةً وأصيلا

אללה הוא הגדול והעצום
והתהילה כולה לאללה עד מאוד
והשבח לאללה ובפארו בבוקר ובערב

לַא אִילַהא אִילּא אלּלהֻ וַחְדַה لا إله إلا الله وحده
סַדַקַ'ה וַעְדַה صدق وعده
וַנַסַרַה עַבְּדַה ونصر عبده
וַאַעַזַּה גֻ'ונְדַהו וַהַזַמַל אַחְזַאבּה וַחְדַה وأعزّ جنده وهزم الأحزاب وحده

אין אלוהים מבלעדי אללה לבדו
אימת את הבטחתו
ועזר לעבדיו
וחיזק את חילותיו וריסק את המחנות באחת

לַא אילַהַא אילּא אלּלה لا إله إلا الله
וַלַא נַעְבּודו אִילּא אִיַה ولا نعبد إلا إياه
מוחְליסינה לַהו א-דִּין וַלַאו כַּרִיהַלְ כָּאפירון مخلصين له الدين ولو كره الكافرون

אין אלוהים מבלעדי אללה
ולא נעבוד אלא אותו
איתנים בדתו ועל חמתם של הכופרים

אַללהומּא סַלי עַלַא סַיּידינה מוחמד اللهمّ صلّ على سيدنا محمد
וַעַלַא אָלי מוחמד وعلى ءال محمد
ועלא אַסְחָאבּי מוחמד وعلى أصحاب محمد
ועלא אַנְסָארי מוחמד وعلى أنصار محمد
ועלא אַזְוָאג'י מוחמד وعلى أزواج محمد
ועלא דֻ'ורִייתי מוחמד וַסַלִּים תַסְלִימן כַּתִ'ירה وعلى ذرية محمد وسلّم تسليماً كثيرا

הו אללה שא ברכה על אדוננו מוחמד
ועל משפחתו של מוחמד
ועל חבריו של מוחמד
ועל עוזריו של מוחמד
ועל נשותיו של מוחמד
ועל צאצאיו של מוחמד ושא ברכה רבה עד מאוד

רַבִּי עְ'פיר לי וַלִיוָאלידיי ربِّ اغفر لي ولوالديَّ
רַבִּי רְחַמהֻומא כַּמַה רַבַּיָאני סַעִ'ירה ربِّ ارحمهما كما ربياني صغيرا

ריבוני מחל לי ולהורי
ריבוני רחם עליהם כשם שריחמו עלי בצעירותי

 

איסלאמיבלוג מאחל לכל המוסלמים חג קורבן שמח וחאג' מקובל לכל העולים לרגל למכה. אמין.

הכל פשוט מדהים…

 

אבל אף אחד לא מרוצה.

גם זו דרך להסתכל על מה שקורה בעולם:

[קישור ישיר לסרטון]

 

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

وَلَقَدْ مَكَّنَّاكُمْ فِي الْأَرْضِ وَجَعَلْنَا لَكُمْ فِيهَا مَعَايِشَ قَلِيلًا مَّا تَشْكُرُونَ  ﴿١٠﴾

"ואכן הושבנו אתכם על הארץ ונתנו לכם בה מקורות מחייה, כמה מעט אתם מודים" (סורת אל אעראף – 7, איה 10 ).

וגם:

وَإِنَّ رَبَّكَ لَذُو فَضْلٍ عَلَى النَّاسِ وَلَٰكِنَّ أَكْثَرَهُمْ لَا يَشْكُرُونَ  ﴿٧٣﴾

"וללא ספק ריבונך מרעיף מברכתו על האנשים, ואולם מרביתם לא יכירו תודה" (סורת א-נמל – 27, איה 73 ).

 

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

 

פוסט קשור:

האם את מודים על פלאי העולם?

אני מוסלמי, אני חופשייה, אני מנסה…

 

אני מוסלמי

 

אני חופשייה

 

אני מנסה…

האם האישה המוסלמית יכולה להתחתן עם כל מי שהיא רוצה?

15/06/2009 תגובה אחת

 

תוכנית הטלוויזיה – The Doha Debates, היא תוכנית טלוויזיה מבית היוצר של ה-BBC, אשר מנסה להביא לדיון נושאים שנויים במחלוקת בעולם הערבי והמוסלמי. בכל תוכנית מוצגת הצהרה מסוימת ומיד לאחר מכן מוצגות לסירוגין שתי דעות שתומכות בה ושתי דעות שמתנגדות לה. לאחר הצגת כל עמדה בקצרה, פונה המנחה (המבריק) טים סבסטיאן לעבר המתמודדים ושואל אותם שאלות בנוגע לדברים שאמרו. לאחר סיום הצגת כל העמדות, גם לקהל (המורכב ממוסלמים ולא מוסלמים) ניתנת האפשרות להציג שאלות למתמודדים ובסופו של דבר להצביע בעד או נגד ההצהרה.

לפני כמה ימים, בפרק האחרון של התוכנית הוצגה ההצהרה הבאה:

"הבית הזה מאמין כי הנשים המוסלמיות צריכות להיות חופשיות להתחתן עם כל מי שהן בוחרות".

לכאורה, אין כל בעיה עם המשפט הזה. הרי כשקוראים אותו, רוב האנשים מתרגמים אותו על דרך השלילה ומבינים את הרמז שנמצא מאחורי המילים- "אסור להכריח את הנשים המוסלמיות להינשא שלא מרצון".  מי יכול להתנגד למשפט כזה? אפילו האיסלאם אוסר על כך! אבל האם זה כל הסיפור?

אין ספק! מצבן של הנשים במדינות ערב ובשאר המדינות עם רוב מוסלמי רחוק מלהיות מזהיר (וגם בארץ לא חסרים כאלה מקרים ). רבים מהן סובלות מהדיכוי הגברי ולא פעם הן נאלצות להיכנע לכל מיני עסקאות נישואין אשר נרקמות על חשבונן. אבל אם נבחן בהגינות את המקרים, נמצא כי האשמה היא לא באיסלאם אלא בהשפעות התרבותיות של כל חברה וחברה. משום מה, גברים מוסלמים רבים נוטים לשכוח את ציווי האיסלאם כאשר מדובר בזכויות של הנשים. מייד ברגע שציווים אלו  מתחילים לאיים על תרבות השליטה שלהם אנחנו מקבלים מקרים כמו: "רצח על רקע כבוד המשפחה" , "נישואין בכפייה" ועוד כל מיני דברים בזויים והזויים אשר מיוחסים לאיסלאם שלא בצדק.

yq_doha_debates_02-300x200

אז כן, אין ספק שיש מקום להרבה מאוד שיפור בחופש שניתן לנשים מוסלמיות בכל העולם. אבל ההצהרה שלמעלה אומרת יותר מכך, היא הרבה יותר רחבה. כי למעשה כאשר אנחנו אומרים ש"הנשים המוסלמיות צריכות להיות חופשיות להתחתן עם כל מי שהן בוחרות". יוצרים סתירה מובנית. מוסלמי (או מוסלמית) על פי ההגדרה הוא "מי שמתמסר לציוויו של אללה". אישה מוסלמית לא יכולה להתחתן עם גבר שאינו מוסלמי או עם אישה כאשר הדבר הזה הוא בניגוד לציוויו של אללה. אין כאן התעקשות  על סמנטיקה וזהו העיקר כאן.

אפשר להתווכח על העניין הזה אבל אי אפשר להתכחש לו וזה מה שקורה לצערי בדיון. כאשר אומרים שיש חופש מוחלט (לנשים או לגברים), יוצרים סתירה מבנית בין היותו של האדם מוסלמי – מתמסר לציוויו של אללה, לבין היותו חופשי לעשות כלל העולה על רוחו. מצידי שכל אישה תתחתן עם מי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה, אבל לבוא ולהניף לצד זה את דגל האיסלאם ולנסות להציג גישה רפורמית פשוט מנוגד לכל היגיון. חוקיו של אללה לא משתנים סתם כך על פי הגחמות של האנשים.

הדיון עצמו היה מעניין, אבל כפי שאמרתי קודם רוב המתדיינים לא התייחסו לעיקר:

בעד

אסרה נועמאני מעידה על עצמה כמי שהיו לה נישואין אומללים שבהם לא ניתנה לה כל זכות בחירה עד אשר הוריה אפשרו לה לסיים אותם. עד כמה שמצער המקרה הפרטי של גב' נועמאני – ואני מסכים עם רוב דברי הפתיחה שלה – חופש הבחירה שניתן לאישה (או לגבר) המוסלמית לא יכול להיות בלתי מוגבל.

בהמשך הדיון היא פונה שוב ושוב לרגש של הקהל ומציגה תזה של "האיסלאם שלהם" מול "האיסלאם שצריך להיות" ועל השינוי שמוכרחים לעשות, אבל היא לא שמה לב לכל המשפטים הסותרים שהיא אומרת במהלך דבריה.

מוחמד חבאש ללא ספק ישב בצד הלא נכון של השולחן שכן על פי כל המשתמע מדבריו, למרות שאין לכפות על האישה המוסלמית נישואין בניגוד לרצונה, עדיין חלים עליה הגבלות מסוימות וזה בניגוד להצהרת הדיון המכירה בחופש מוחלט לבחור כרצונה.

נגד

יאסיר ק'אדי היה היחיד לדעתי שדיבר לגופו של עניין.  טיעונו הפשוט היה: אם מוסלמי הוא מי שמתמסר לציווים של אללה, יש לו את החופש להתחתן עם כל מי שהוא רוצה כל עוד הוא לא עובר על הציוויים הללו. ואם הוא עובר על הציוויים הללו, אז על פי ההגדרה הוא לא מייצג נאמנה את האמונה המוסלמית.

למרות שהוא לא מתכחש לבעיות הרבות בחברות המוסלמיות וביחס לנשים שבהן, הצגה של ההצהרה כפי שהיא הוצגה הוא אומר, הגיונית באותה המידה להצהרה כמו: "גברים מוסלמים יכולים לשתות כל משקה שהם רוצים כולל אלכוהול".

ת'ורייה אל ערייד הציגה את עמדתה מהכיוון הפסיכולוגי חינוכי וטענה ש"חופש הוא מושג יפה שיש לו הגדרות מעורפלות ולעיתים גם סותרות". לחופש צריכות להיות חסמים מובנים על מנת שלא תהייה פגיעה באחרים בשם אותו החופש. לאחר מכן היא הוסיפה וטענה כי אנשים צעירים הם לא החכמים והמנוסים ביותר בכל הנוגע לבחירת בני זוג ולעיתים קרובות הם מושפעים מהמשיכה הפיזית ופועלים על פי הרגש ולא התבונה.

בטיעון הזה (שאני לא חושב שהתאים לייצג את עמדת הנגד) היא הצליחה להכעיס כמה מהנשים הצעירות ששהו בקהל והדבר השתקף בשאלות שהפנו אליה. למרות שהיא חזרה והצהירה שהיא לא חושבת שהנשים הן סתם טיפשות זה היה די אבוד מבחינתה שכן אסרה נועמאני מהצד השני של השולחן ניצלה זאת לטובתה.

 

(קישור ישיר לפרק)

 

בסיום הפרק, תוצאות ההצבעה היו: 62% בעד ההצהרה, 38% נגד.

נדמה לי שהכותרת שניתנה לטור הסיכום של הדיבייט – Arranged marriages should end for Muslim Woman – והמשפט הראשון שלו משקפים את הלך הרוח של ההצבעה. "העולם הערבי בשליטת הגברים" אכן קיבל סימן אזהרה כי עליו לאפשר יותר חופש לנשים בבחירת הבעל, אבל האם זו באמת הייתה הצבעה לחופש מוחלט? לדעתי רוב המצביעים הצביעו בעד כי הם רוצים יותר חופש לנשים ולא בהכרח חופש מוחלט ללא שום הגבלה.

לפני שהנשים המוסלמיות תצאנה בקריאות לאפשר נישואין חד מיניים או נישואין עם גברים לא מוסלמים הן תצאנה למחות כדי לקבל את המגיע להן על פי האיסלאם.

לקריאה נוספת- יאסיר ק'אדי כותב את מחשבותיו על הדיבייט.

עדכון:
שווה קריאה- גם שייח' יאסיר בירג'אס כותב את מחשבותיו על הדיון.

האם לא הראנו לכם מספיק סימנים?

 

זהו אחד מסיפורי ההתאסלמות הכי מדהימים ששמעתי עד עכשיו. רובן האוסטרלי הידוע כיום בשם אבו-בכר, מספר את המסע שהוא עבר בצורה מצחיקה ושנונה.

(גוגל וידאו)

רק מי שבאמת מחפש את ההדרכה מקבל אותה בסופו של דבר.

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

:קטגוריותאיסלאם, כללי תגיות: ,

"מה זה?"

 

את הסיפור הזה שמעתי לפני די הרבה זמן אבל לא ידעתי (עד עכשיו) שמישהו הפיק אותו לסרטון כל כך יפה.

(מומלץ לצפות ב- HD)

 

במהלך הצפייה, לא יכולתי שלא להיזכר באיאת מסורת אל איסרא' :

وَقَضَىٰ رَبُّكَ أَلَّا تَعْبُدُوا إِلَّا إِيَّاهُ وَبِالْوَالِدَيْنِ إِحْسَانًا إِمَّا يَبْلُغَنَّ عِندَكَ الْكِبَرَ أَحَدُهُمَا أَوْ كِلَاهُمَا فَلَا تَقُل

لَّهُمَا أُفٍّ وَلَا تَنْهَرْهُمَا وَقُل لَّهُمَا قَوْلًا كَرِيمًا  ﴿٢٣﴾ وَاخْفِضْ لَهُمَا جَنَاحَ الذُّلِّ مِنَ الرَّحْمَةِ وَقُل رَّبِّ

ارْحَمْهُمَا كَمَا رَبَّيَانِي صَغِيرًا  ﴿٢٤﴾

"וציווה ריבונך כי לא תעבדו אלא אותו ועם מולידך נהג באיחסאן, ואם יגיעו לזקנה במחיצתך – שניהם יחדיו או רק אחד מהם – אל תגיד להם מאסתי בכם [מילולית: אל תגיד להם "אוף!"] ואל תגער בהם, ואמור להם דבר כבוד * ופרוש להם כנף של הכנעה ורחמים, ואמור: ריבוני רחם אותם כשם שגידלו אותי בקטנותי" (סורת אל איסרא' – 17, איאת 23-24).

סובחאנאללה. כמה סבלנים הם היו איתנו וכמה מהר אנחנו מאבדים את סבלנותנו איתם.

משהו לחשוב עליו אינשאללה…