ארכיון

Posts Tagged ‘חדית'’

איזה ממון אתם אוהבים?

حدثنا ‏ ‏عبد الله ‏ اِبْن مَسْعُود :

قال النبي ‏ ‏صلى الله عليه وسلم ‏ ‏أيكم مال وارثه أحب إليه من ماله

قالوا يا رسول الله ما منا أحد إلا ماله أحب إليه

قال فإن ماله ما قدم ومال وارثه ما أخر

صحيح البخاري

עבדוללה איבן מסעוד מספר:

אמר הנביא עליו השלום והברכה: אילו מכם אוהבים את ממון יורשיהם יותר מאשר ממונם?

אמרו: הו שליחו של אללה! , אין איש בינינו אשר אוהב משהו יותר מאשר ממונו.

אמר: 'ללא ספק ממונו הוא כל אשר הוציא (למען אללה) וממון יורשיו הוא כל אשר הותיר אחריו'

סחיח אל בוכארי

הממון שאנחנו מוציאים במטרה לרצות את אללה הוא הממון היחיד שנהנה ממנו ביום הדין, זהו הממון האמיתי שלנו ולא כל שאר הדברים שאנחנו אוספים בעולם הזה. כאשר ניפרד מהעולם הזה, אנחנו ניפרד מאותם דברים ונשאיר אותם ליורשינו. אולם אם הוצאנו את הממון שלנו בחוכמה ובכוונה טובה, נמצא אותו מחכה לנו… בעולם הבא.

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

איך אתה מריח היום?

 

אבו מוסא אל אשעארי מספר לנו מפי הנביא מוחמד עליו השלום שאמר:

" המשל לחבר טוב ולחבר רע הוא כמשל בעל הבושם והנפח. בעל הבושם ייתן לך מעט או תקנה ממנו מעט, או שתשיג ממנו ריח טוב. ואילו הנפח , או שישרוף את בגדיך או שתשיג ממנו ריח רע "  (סחיח מוסלים)2009-01-21_18-11-20perfume

חשבו לעצמכם לרגע, מיהם חמשת החברים הקרובים שלכם? כעת הסתכלו על תכונותיהם ואתם תראו שאתם התוצר  של המכלול הזה. אדם שמסתובב ליד הנפח, לא יכול להתלונן על כך שיש לו חורים בחולצה או שהוא מריח לא טוב.

אם אתם מחפשים תכונות טובות חפשו לכם "בעלי בשמים" ולא "נפחים".

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

תפסיר סורת אל כאהף

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

הקדמה

אינשאללה, פרוייקט התפסיר הבא שלנו יהיה פירוש סורת אל כאהף. ובו אני אשתדל לעדכן מידי יום שישי פירוש של חלק קטן מהסורה הזאת. הפירוש מתבסס על סיכומיה והערותיה של אחותי באיסלאם מקנדה – אמאתול ואדוד, מתוך הקורס: "תעלים אל ק'וראן" שהיא משתתפת בו.

החלקים מסורת אל כאהף שיועלו מידי שבוע יכילו פסוק אחד, שני פסוקים או יותר, בהתאם לנושא בהם הם עוסקים. שיטת הלמידה באמצעות פסוקים בודדים מידי שבוע יעילה מאוד מכמה סיבות:

1. למידת חלקים קטנים מתוך סורה שלמה היא אפקטיבית יותר מכיוון שניתן ליישם בחיינו את מה שלמדנו באופן מיידי.

2. אין דבר אהוב יותר לאללה (סובחאנהו ותעלה) מאשר לעשות משהו בעקביות,לעומת דברים שנעשים בלי תכנון.

3. הקוראן עצמו התגלה בחלקים חלקים, על מנת לחזק את נחישותם של הנביא מוחמד והמאמינים.

סורת אל כאהף היא הסורה ה-18 בקוראן והיא התגלתה במכה (לפני ההיג'רה) בין השנים ה-8 ל-10 לנבואה, בזמן שהרדיפות אחר המאמינים היו בשיאן. היא התגלתה לאחר סורת אל-ר'אשיה (88). היא מכילה 110 פסוקים (איאת), 1,577 מילים ו- 6,360 אותיות.
al kahf

סורת אל כאהף ביום שישי

המוסלמים מומלצים לקרוא את הסורה ביום השישי בשבוע. זהו דבר שהוכח על פי הסונה של הנביא מוחמד עליו השלום. להלן שניים מחדית'ים המהימנים (סחיח) שבהם:

מפי אבו סעיד אל ח'ודרי, אשר אמר: "כל מי שקורא את סורת אל כאהף בליל שישי, יהיה לו אור אשר ישתרע בינו לבין הבית העתיק [הכעבה]".

(דווח בספרו של א-דארימי, וסווג על ידי השייח' אל אלבאני כסחיח באוסף 'א-סחיח אל ג'מיע')

"מי שקורא את סורת אל כאהף ביום שישי, יהיה לו אור אשר יזרח ממנו מהיום השישי עד לבא אחריו"

(דווח על ידי אל חאכים, אל בייהאק'י, איבן חג'ר אמר שזהו חדית' בדרגת חסן, וזהו החדית' המהימן ביותר אשר דווח בנוגע לסורת אל כאהף. כמו כן, השייח' אל אלבאני סיווג אותו כסחיח באוסף 'א-סחיח אל ג'מיע')

את הסורה ניתן לקרוא בלילה או ביום השישי. הלילה השישי מתחיל עם שקיעת השמש ביום חמישי והיום השישי מתסיים עם שקיעתו. כלומר זמן הקריאה הוא משקיעת השמש ביום חמישי עד שקיעת השמש ביום שישי.

לשמיעת הסורה במלואה מפי אחד המקריאים האהובים עליי (כפי שכבר הבנתם)

– סעד אל ר'אמידי-

—-

לקריאת כל הסדרה

הנס של הנביא מוחמד עליו השלום

06/01/2009 2 תגובות

حدثنا ‏ ‏عبد العزيز بن عبد الله ‏ ‏حدثنا ‏ ‏الليث ‏ ‏عن ‏‏سعيد ‏عن ‏أبيه ‏ ‏عن

‏أبي هريرة : عن النبي ‏ ‏صلى الله عليه وسلم ‏ ‏قال: ‏ ‏ما من الأنبياء

نبي إلا أعطي من الآيات ما مثله أومن أو آمن عليه البشر وإنما كان الذي

أوتيت وحيا أوحاه الله إلي فأرجو أني أكثرهم تابعا يوم القيامة

صحيح البخاري

אבו הוריירה (רדיאללהו ענהו) מספר לנו חדית' מפי הנביא מוחמד עליו השלום: "אין נביא מבין הנביאים אשר לא קיבל ניסים [אותות] שגרמו לבטחון ולאמונה בקרב האנשים. אולם מה שאני קיבלתי הוא התגלות אשר הורדה אלי מעם אללה. לכן אני מקווה שההולכים בדרכי יהיו רבים יותר ביום הדין". (סחיח אל בוכארי)

כל הנביאים אשר נשלחו על ידי אללה קיבלו אותות ומופתים בהתאם לזמן ולמקום שלהם. אולם הנס הגדול של מוחמד עליו השלום הוא הקוראן שהוא קיבל בהתגלות, והוא ימשיך להתקיים עד יום הדין. היבט נוסף של ההתגלות הוא החדית', שכן בהתייחסות לנביא מוחמד, אללה סובחאנהו ותעלה אומר לנו בקוראן:

وَمَا يَنطِقُ عَنِ الْهَوَىٰ  ﴿٣﴾ إِنْ هُوَ إِلَّا وَحْيٌ يُوحَىٰ  ﴿٤﴾

"ואין הוא דובר על [מתוך] משוגת ליבו. אין זו אלא התגלות שנגלתה". (סורת א-נג'ם- 53, פסוקים 3-4)

בניגוד לשאר הנביאים אשר נשלחו כל אחד בעבור בני עמו, הנביא מוחמד עליו השלום נשלח לכלל האנושות ולא רק לערבים בחצי האי ערב. וכך אללה גם סיפק לו נס אשר ימשיך הרבה זמן לאחר מותו ותקופתו.

לכן, כדי שהבטחון והאמונה יהיו גם נחלת אלו שאינם בני תקופתו של הנביא מוחמד, המסר שלו נמשך באמצעות הקוראן והסונה ומאפשר לנו לזכות להיות בין אלו אשר יצעדו מאחוריו ביום הדין.

הו אללה הרעף עלינו ידע על מנת שנוכל להבין את המופת של הקוראן, ותן לנו את הכוח ליישם את הידע הזה ברחמיך ריבון העולמים.

שלושה שקרים מותרים

19/12/2008 תגובה אחת

 

באופן עקרוני באיסלאם, השקר מוגדר כ- חראם (אסור: עשיית המעשה מביאה לחטא, והימנעות ממנו מביאה לגמול מאללה סובחנהו ותעלה).

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

"…فَنَجْعَل لَّعْنَتَ اللَّهِ عَلَى الْكَاذِبِينَ ﴿٦١﴾

"…ונתפלל כי קללת אללה תחול על המכזבים" (סורת אל עימראן – 3, פסוק 61)

"…إِنَّ اللَّهَ لَا يَهْدِي مَنْ هُوَ مُسْرِفٌ كَذَّابٌ ﴿٢٨﴾

"…אכן אללה לא ידריך את מי שבזבזן שקרן" (סורת ר'אפיר – 40, פסוק 28 )

ובחדית' מפי הסאחאבי עבדוללה איבן מסעוד:

'عن النبي ‏ ‏صلى الله عليه وسلم ‏قال ‏إن الصدق يهدي إلى البر وإن البر يهدي إلى

الجنة وإن الرجل ليصدق حتى يكون صديقا وإن الكذب يهدي إلى الفجور وإن

الفجور يهدي إلى النار وإن الرجل ليكذب حتى يكتب عند الله كذابا' ‏

صحيح البخاري

"מפי הנביא עליו השלום שאמר: אכן [אמירת] האמת מובילה ליושר, ואכן היושר מוביל לגן העדן. והאדם יאמר אמת עד שיכתב כצדיק [אצל אללה]. ואכן השקר מוביל לשחיתות, ואכן השחיתות מובילה לאש [הגיהינום]. ואדם יאמר דבר שקר עד שיכתב אצל אללה כשקרן". (סחיח אל בוכארי) 

אולם הנביא מוחמד עליו השלום גם לימד אותנו שישנם שלושה מצבים בהם מותר למוסלמי לשקר. והם-

1. לאדם אשר רוצה לשמור על הרמוניה עם אשתו: אדם מסוים יכול לשקר לאישתו על מנת להשכין שלום ולהימנע מווכחנות. למשל: באופן כללי, נשים רגישות יותר למראה החיצוני שלהן יותר מאשר גברים. אז אם האישה שואלת את בעלה: "הם אני הכי יפה בעולם?" או האם אני נראית שמנה?". סביר וישנן נשים יותר יפות מאישתו ואף רזות יותר, אך אוי לו לאדם אשר אומר את האמת במקרים כאלה. לכן, על מנת לא לפגוע באישתו ולשמור על ההרמוניה של הזוגיות, מותר לאדם לשקר.

2. לאדם אשר רוצה ליישב ויכוחים: כאשר שני אנשים מתווכים ומפסיקים לדבר אחד עם השני וכדומה, האדם שרוצה להשלים ביניהם יכול לשקר כדי לקרב אותם חזרה ביחד. שכן אם הוא יתעקש על האמת, ויעביר את כל הדברים שהאחד אמר על השני, ייתכן ואלו יהיו דברים קשים לשמיעה והם רק יחריפו את המצב. לכן מוטב לו אם הוא ישקר ויאמר מילים כמו: "הוא אמר לי שהוא מאוד מעריך אותך, והוא מצטער על מה שהוא אמר לך קודם" וכדומה.

3. לאדם אשר נמצא במלחמה: כאשר אדם מסוים נתפס בשבי על ידי האויב, הוא יכול לשקר על צבא המוסלמים, מספרם, מיקומם, האסטרטגיה שלהם וכדומה. למעשה, במקרה כזה חובה עליו לשקר, שכן במקרה שהוא ישתף פעולה הוא יגרום לפגיעה במוסלמים.

ואללהו אעלם.

ועל כל ספק, שאלו את אנשי הידע.

מה זה חדית'?

15/12/2008 3 תגובות

 

שלום לכולם (א-סאלמו עלייכום ורחמתו אללהי וברכתוהו),

אחד המונחים הבסיסיים ביותר באיסלאם הוא חדית'. המילה חדית' בערבית פירושה אימרה. במדעי החדית' באיסלאם  מגדירים את החדית' כ- "כל מה שמיוחס לנביא מוחמד, במובן של אימרות, מעשים והסכמות למעשים, וכן תיאורים פיזיים והתנהגותיים"

החדית'ים (בערבית- אחאדית') הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהאיסלאם. הם משלימים את הקוראן והם מעניקים לנו ערך מוסף ומידע חשוב כגון:

  • חוקים, איסורים ומצוות אשר אינם נמצאים בקוראן במפורש (כמו האיסור על ביקור אצל מגדי עתידות למשל).
  • פירוט והרחבה של דברים הנמצאים בקוראן (כיצד עוברים טהרה, כיצד מתפללים וכו').
  • מבט אל תוך חיו של הנביא מוחמד עליו השלום.
  • תפסיר (פירוש) הפסוקים של הקוראן והרחבה עליהם (כמו הסיפור על חברי התעלה)

ישנם אנשים אשר מכחישים את הצורך בחדית'ים ואומרים: "אנחנו לא צריכים חדית'! מספיק לנו להשתמש בקוראן". התשובה שאפשר לתת לאנשים כאלה היא להפנות אותם לפסוק הבא בקוראן:

يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا أَطِيعُوا اللَّهَ وَأَطِيعُوا الرَّسُولَ وَلَا تُبْطِلُوا أَعْمَالَكُمْ ﴿٣٣﴾

"הוי המאמינים, צייתו לאללה וצייתו לשליחו, ואל תבטלו את מעשיכם". (סורת מוחמד- 47, פסוק 33)

ואם האנשים עדיין מתעקשים, פשוט שאלו אותם- כיצד יש להתפלל או כיצד נוטלים ידיים לפני התפילה- ובקשו מהם הוכחות על פי הקוראן בלבד.

את החדית'ים נהוג להקטלג על פי מספר מגוון של קטיגוריות, אולם על כל המוסלמים לדעת ולהבין לפחות את חמשת הביטויים הבאים:

 

  • קודסי: (מילולית: קדוש, טהור) זהו חדית' אשר בו הנביא מוחמד עליו השלום אומר משהו ישירות מאללה אך מנסח אותו במילים שלו. למעשה זוהי התגלות אשר איננה שייכת לקוראן.
  • סחיח: (מילולית: מהימן, מבוסס) זהו חדית' מהימן אשר אין בו שום פגם נראה או נסתר. בהגדרת חכמי החדית' – ما اتصل سنده بنقل العدل الضابط عن مثله من بداية السند إلى منتهاه و سلم من الشذوذ و العلة ; "חדית' שהאיסנאד* שלו מקשר בין אנשים מהימנים ודייקנים מתחילתו ועד סופו, והוא חף מפגמים ומבעיות".
  •  חסן: (מילולית: טוב, בריא) זהו חדית' אשר נמוך בדרגת מהימנותו מהסחיח. בהגדרת חכמי החדית'- هو ما اتصل سنده بنقل العدل خفيف الضبط من غير شذوذ و لا علة; כלומר חדית' חסן דומה במהותו לחדית' הסחיח פרט לעובדה שבאיסנאד שלו יכולים להימצא אנשים פחות דייקנים.
  • דעיף: (מילולית: חלש) זהו החדית' הנמוך ביותר בדרגת מהימנותו, ופירוש הדבר הוא שישנו סיכוי גדול לכך שהוא לא נכון. בחדית'ים מהסוג הזה אין להשתמש בנושאים הקשורים לעיקרי האמונה (עאק'ידה) אך ניתן להשתמש בהם בנושאי מוסר והתנהגות (אח'לאק') כתוספת לחדית'ים מהימנים אחרים.
  • מאודוע: זהו חדית' מפוברק, ואין ספק לכך שהוא איננו אמיתי. או שמישהו המציא אותו או שהוא ייחס אותו לנביא עליו השלום בשקר ויש לדחות אותו על הסף.

זוהי הייתה אם כן, הקדמה בסיסית למושג חדית'. יש לזכור שהמונחים שלמעלה מורחבים יותר ומסודרים בסדר היררכי מופשט וברור יותר, בספרות הענפה העוסקת במדעי החדית'. אם יש לכם שאלות או הבהרות לגבי הכתוב, אשמח אם תגיבו למטה, ואני אנסה לעזור לכם כמיטב יכולתי.

——

*האיסנאד (الإسناد) הוא שרשרת המסירה של בני האדם אשר ציטטו את החדית' מהנביא מוחמד עליו השלום

טקסט מומלץ : "הסטייה של אלו אשר מסופקים בקוראן תוך התרחקותם מהחדית'", שייח' מוחמד נסרודין אל אלבאני.

הדועא' של הנביא לעאישה

11/12/2008 2 תגובות

 

א-סאלאמו עלייכום,

סובחאנאללה, קראו את החדית' המדהים הזה:

عَنْ عَائِشَةَ رَضِيَ الله عَنْهَا قَالَتْ: “لَمَّا رَأَيْتُ مِنَ النَّبِيِّ صَلَّى الله عَلَيْهِ وَسَلَّمَ

طِيبَالنَّفْسِ, قُلْتُ: “يَا رَسُولَ اللهِ، ادْعُ الله لِي”. قَالَ: “اللَّهُمَّ اغْفِرْ لِعَائِشَةَ

مَا تَقَدَّمَ مِنْ ذَنْبِهَا وَمَا تَأَخَّرَ وَمَا أَسَرَّتْ وَمَا أَعْلَنَتْ“, فَضَحِكَتْ عَائِشَةُ

حَتَّى سَقَطَ رَأْسُهَا فِي حِجْرِرَسُولِ اللهِ صَلَّى الله عَلَيْهِ وَسَلَّمَ مِنَ الضَّحِكِ,

فَقَالَ: “أَيَسُرُّكِ دُعَائِي?” فَقَالَتْ: “وَمَالِي لا يَسُرُّنِي دُعَاؤُكَ?” فَقَالَ:

وَاللهِ إِنَّهَا لَدَعْوَتِي لأُمَّتِي فِي كُلِّ صَلاة“.

أخرجه البزَّار في ” مسنده ” ( 2658 – كشف الأستار ) وحَسَّنه الألباني في ” السلسلة الصحيحة ” (5 / 324)

עאישה (רדיאלהו ענהא) מספרת: "פעם כאשר ראיתי את הנביא עליו השלום במצב רוח טוב אמרתי לו: 'הו שליחו של אללה, התפלל ( ראו: דועא' במילון) לאללה למעני'. ואז הוא אמר: 'הו אללה! סלח לעאישה על חטאיה בעבר ובעתיד, ועל מה שהסתירה (מחטאיה) ועל מה שגילתה'.

עאישה החלה לחייך עד שראשה נפל לתוך מותניו של שליחו של אללה עליו השלום משמחה.

ואמר (עליו השלום): 'האם הדועא' שלי משמח אותך?'. ואני אמרתי: 'ואיך הדועא' שלך לא ישמח אותי?'.

ואז הוא אמר (עליו השלום): 'נשבע אני באללה, זהו הדועא' לאומה שלי בכל תפילה'

(נאסף במוסנד של אל בזאר, וקוטלג כחַסַן על ידי השייח' אל-אלבאני)

 

اللهم آت محمداً – صلى الله عليه وسلم – الوسيلة والفضيلة، وابعثه المقام المحمود الذي وعدته