ארכיון

Posts Tagged ‘סורת אל חדיד’

אל מֻוסַבִּיחָאת

ביסמיללה,

בקוראן ישנן כמה סורות אשר מתחילות בתַסְבִּיח – האדרה, שבח, הלל, ופאר של אללה – והן נקראות אל מֻוסַבִּיחָאת. הסורות הללו אמנם מתחילות כל אחת בצורה שונה, אך כולן מכוונות לאותו רעיון והוא: אין ריבון גדול יותר או גבוה יותר מאשר אללה סובחאנהו ותעלה.

המילה תסביח באה מהשורש: סין  س – בא ب – חא ح – ופירושה: להאדיר, לשבח, לפאר ולהלל את אללה. היא כוללת בתוכה בין היתר את:

1. ההכרה בכך שאין לו פגמים בשלמותו, והוא נמצא הרחק מעבר לכל חוסר שלמות.

2. ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל דמיון בינו לבין הבריאה שלו.

3. ההכרה בכך שהוא נמצא הרחק מעבר לכל סוג של ייחוס שותפים ותכונות שאינן אלוהיות.

לכן כאשר מישהו עושה תסביח, הוא שולל כל פגם ומצהיר כי כל השלמות היא באללה והוא מושלם ללא פגמים.

 

צורת המקור – סובְּחָאן

מופיעה בסורת אל איסרא' (17):

سُبْحَانَ الَّذِي أَسْرَىٰ بِعَبْدِهِ لَيْلًا مِّنَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الْأَقْصَى الَّذِي بَارَكْنَا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آيَاتِنَا ۚ

إِنَّهُ هُوَ السَّمِيعُ الْبَصِيرُ  ﴿١﴾

"ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש [אַל מַסְגִ'יד אַל חַרָאם] אל המסגד הקיצון [אַל מַסְגִ'יד אַל אַקְ'סַה] אשר ברכנו סביבותיו, למען נראה לו מאותותינו. אכן הוא השומע הרואה" (סורת אל איסרא' – 17, איה 1).

הצורה הזאת מראה לנו את התמידיות ואת חוסר התלות של השבח בזמן או במקום. גם כאשר לא הייתה עוד הבריאה, אללה הוא נעלה מעל הכל והשבח כולו שייך לו. כמו כן, אנחנו עוד למדים מהצורה הזאת כי השבח שהבריאה עושה לא משנה כהוא זה. כלומר עצם העובדה שאנחנו משבחים את אללה, אנחנו לא מצדיקים את השבח המגיע לו, אלא השבח שייך לו בשלמותו איתנו או בלעדינו.

עבר – סַבַּחַא

מופיעה בשלושת הסורות- אל חדיד (57) , אל חשר (59) וא-סף (61)  כמעט באותה צורה :

سَبَّحَ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ ۖ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ  ﴿١﴾

"שבחו לאללה כל מי שבשמיים ובארץ, והוא האדיר והחכם"  (סורת אל חדיד – 57, איה 1)

سَبَّحَ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ ۖ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ  ﴿١﴾

"שבחו לאללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ, והוא האדיר והחכם" (סורת  אל חשר – 59 / סורת א-סף – 61, איה 1)

הצורה הזאת מראה לנו שהשבח והשלמות של אללה כבר הוצהרו על ידי כל הבריאה שלו.

 

הווה – יוסַבִּיחו

מופיעה בסורת אל ג'ומעה (62) ובסורת א-תע'אבון (64):

يُسَبِّحُ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ الْمَلِكِ الْقُدُّوسِ الْعَزِيزِ الْحَكِيمِ  ﴿١﴾

"משבחים באללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ, המלך, הקדוש, האדיר, החכם" (סורת אל ג'ומעה – 62, איה 1).

يُسَبِّحُ لِلَّهِ مَا فِي السَّمَاوَاتِ وَمَا فِي الْأَرْضِ ۖ لَهُ الْمُلْكُ وَلَهُ الْحَمْدُ ۖ وَهُوَ عَلَىٰ كُلِّ شَيْءٍ قَدِيرٌ  ﴿١﴾

"משבחים באללה כל מי שבשמיים וכל מי שבארץ. לו המלכות ולו התהילה, והוא על כל הדברים כל יכול" (סורת א-תע'אבון – 64, איה 1).

זמן ההווה כולל בתוכו בעצם גם את זמן העתיד. לכן הצורה הזאת מראה לנו שהשלמות והעליונות של אללה מוצהרת בהווה והיא תמשיך להיות מוצהרת גם בעתיד.

ציווי – סַבִּיח

מופיעה בסורת אל אעלא (87):

سَبِّحِ اسْمَ رَبِّكَ الْأَعْلَى  ﴿١﴾

"שבח את שם ריבונך העליון" (סורת אל אעלא – 87, איה 1).

סַבִּיח היא צורת הציווי הרגילה של להצהיר על השבח והשלמות של אללה. ואילו כאשר התוספת "ב.." (כמו בסורת א-נסר: סַבִּיח בִּיחַמְדִי…) מצורפת אליה המשמעות הופכת להיות "להצהיר על השבח והשלמות באמצעות השמות שלו" ; כלומר זהו ציווי לעשות ד'יכּר. הדבר הזה מבדיל בין ההכרה בשלמות של אללה, ההצהרה לגבי השלמות של אללה והשמירה על השלמות שלו.

וכך אל מוסביחאת מראות לנו שהעליונות, השבח והשלמות של אללה תמיד מוזכרים- בעבר, בהווה ובעתיד. ואם הציווי לשבח מופיע בקוראן, עלינו להרבות בשבחו.

סובחאנאללה.

מודעות פרסומת

איסלאם – אימאן – איחסאן

07/02/2009 3 תגובות

 

حدثني أبي عمر بن الخطاب ، قال :

بينما نحن عند رسول الله صلى الله عليه وسلم ذات يوم ، إذ طلع علينا

رجل شديد بياض الثياب . شديد سواد الشعر . لا يرى عليه أثر السفر .

ولا يعرفه منا أحد . حتى جلس إلى النبي صلى الله عليه وسلم . فاسند

ركبتيه إلى ركبتيه . ووضع كفيه على فخذيه . وقال : يا محمد ! أخبرني

عن الإسلام . فقال رسول الله صلى الله عليه وسلم : " الإسلام أن تشهد

أن لا إله إلا الله وأن محمدا رسول الله صلى الله عليه وسلم . وتقيم

الصلاة . وتؤتي الزكاة . وتصوم رمضان . وتحج البيت ، إن استطعت إليه

سبيلا " قال : صدقت . قال فعجبنا له . يسأله ويصدقه . قال : فأخبرني

عن الإيمان . قال : " أن تؤمن بالله ، وملائكته ، وكتبه ، ورسله ، واليوم

الآخر . وتؤمن بالقدر خيره وشره " قال : صدقت . قال : فأخبرني عن

الإحسان . قال : " أن تعبد الله كأنك تراه . فإن لم تكن تراه ، فإنه يراك"

قال : فأخبرني عن الساعة . قال :" ما المسؤول عنها بأعلم من السائل"

قال : فأخبرني عن أمارتها . قال : " أن تلد الأمة ربتها . وأن ترى الحفاة

العراة العالة رعاء الشاء ، يتطاولون في البنيان " . قال ثم انطلق . فلبثت

مليا . ثم قال لي : " يا عمر ! أتدري من السائل ؟ " قلت : الله ورسوله

أعلم . قال : " فإنه جبريل أتاكم يعلمكم دينكم"

صحيح مسلم

איבן עומר מספר מפי אביו- עומר איבן אל ח'טאב:

"בעודנו נמצאים ליד שליחו של אללה – עליו השלום והברכה – יום אחד, הופיע לפנינו אדם הלבוש בבגדים מאוד לבנים ועם שיער מאוד שחור. עכבות של מסע לא נראו עליו ואיש מאיתנו לא הכיר אותו. עד אשר התיישב קרוב אל הנביא עליו השלום עם ברכיו מול ברכי הנביא, וידיו על ירכיו ואמר: 'הו מוחמד! יידע אותי על האיסלאם'. ואמר שליחו של אללה עליו השלום: 'האיסלאם הוא בכך שתעיד שאין אלוה זולת אללה, ומוחמד הוא שליחו של אללה עליו השלום והברכה. ותקיים את התפילה. ותיתן את הזכאת. ותצום ברמדאן. ותעלה לרגל אל הבית (חאג') אם יש לך את האמצעים לכך'. אמר : 'אמת דיברת!' , ואנו התפלאנו על כך שגם שאל וגם אימת את התשובה. ואמר: 'יידע אותי על האימאן'. אמר: ' בכך שתאמין באללה, ובמלאכיו, ובספריו, ובשליחיו וביום הדין. ובכך שתאמין בגורל, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע '. אמר: 'אמת דיברת!', ואמר: 'יידע אותי על האיחסאן'. אמר : 'בכך שתעבוד את אללה כאילו הינך רואה אותו, ואולם אינך רואה אותו, אך הוא אכן רואה אותך'. אמר : ' יידע אותי על בוא השעה [יום הדין]' , אמר: 'הנשאל לא יודע יותר מהשואל'. אמר: 'יידע אותי על כמה מסימניה'. אמר: 'האמה תילד בעבור גבירתה, ותמצא כי רועי כבשים עניים יחפים, מתחרים ביניהם בבניית ביניינים גבוהים'. ואז הוא עזב ואני נשארתי לשבת זמן מה. ואז אמר לי: ' הו עומר! האם אתה יודע מי היה השואל? ' אמרתי: 'אללה ושליחו יודעים טוב יותר'. אמר: 'זהו [המלאך] ג'יבריל אשר בא ללמד אתכם את דתכם'".    (סחיח מוסלים)

החדית' הזה, הידוע בכינויו "חדית' ג'יבריל" נחשב לאחד החדית'ים החשובים ביותר בדת האיסלאם שכן הוא מכיל בתוכו את כל עיקרי האמונה המוסלמית. הטוב במלאכים (המלאך ג'יבריל) , בא אל הטוב באדם (הנביא מוחמד) , בהתכנסות הטובה ביותר (חבריו הקרובים של הנביא) ללמד אותנו על דת האיסלאם.

חכמי האיסלאם כתבו על החדית' הזה פירושים רבים וארוכים. ואינשאללה אני אנסה לגעת בקצרה בכמה מהדברים החשובים.

-המשך…->