ארכיון

Posts Tagged ‘סורת אל ענקאבות’

תפסיר סורת אל כאהף : פסוק 13

20/03/2009 4 תגובות

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

نَّحْنُ نَقُصُّ عَلَيْكَ نَبَأَهُم بِالْحَقِّ  إِنَّهُمْ فِتْيَةٌ آمَنُوا بِرَبِّهِمْ وَزِدْنَاهُمْ هُدًى  ﴿١٣﴾

"אנחנו מספרים לך את קורותיהם לאשורן. אכן הם היו נערים אשר האמינו בריבונם, ואנחנו הוספנו להנחות אותם". (סורת את כאהף – 18, פסוק 13 )

נַחְנֻו נַקֻ'וסֻּו עַלַייכַּ < نَّحْنُ نَقُصُّ عَلَيْكَ > "אנחנו מספרים לך" (הדובר הוא אללה והדיבור מופנה אל הנביא מוחמד). כלומר הפסוקים 9-10 וגם 11-12 היו רק תמצית סיפורם של "חברי המערה". וכעת אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר שהוא יספר את הסיפור אודותם במלואו. זהו אחד מהדברים שאנחנו לומדים מהקוראן לגבי תקשורת אפקטיבית. על מנת שקהל השומעים יהיה מוכן למה שהוא עומד לשמוע, מומלץ לספק לו תקציר או תמצית מהסיפור. כך הוא יוכל לקבל טוב יותר את המידע ולהתכונן טוב יותר לפני שכל הפרטים נחשפים, וכך גם הוא יוכל ליישם את המידע בדרך הטובה ביותר.

נַבַּאַהֻום בִּילְחַאקִ' < نَبَأَهُم بِالْحَقِّ > "את קורותיהם לאשורן" – פירוש המילה נבא' הוא: ידיעה או חדשה חשובה המבוססת על האמת. פירוש המילה בילחאק' הוא: באמת. כלומר אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר למוחמד שמה שהוא עומד לספר לו הוא מה שקרה באמת! כי כמה חלקים מהסיפור היו ידועים לכמה אנשים עוד קודם לכן (והתגלות הסיפור עצמו באה כתשובה לשאלה שהוצגה בפני מוחמד – על כך אני ארחיב בפוסט אחר אינשאללה) ואללה עכשיו עומד לפזר את הערפל שאפף את הסיפור עד כה.

הם היו פִיתְיא < فِتْيَةٌ > – נערים. כמו שהזכרנו בפסוק 10, פיתיא מתאר נערים צעירים אשר נמצאים בשיא כוחם הפיזי והנפשי. הם היו נערים פעילים שעמדו אל מול המלך על מנת להגן על האמונה שלהם. ממש כמו הנער מסיפור חברי התעלה. וזהו אחד המאפיינים החשובים שבסיפור: לנערים היה את האומץ לעמוד על האמונה שלהם.

וַזידְנָאהום הודַא < وَزِدْنَاهُمْ هُدًى > "והוספנו להם הדרכה" או "ואנחנו הוספנו להדריך אותם". כלומר לנערים הללו הייתה הדרכה לאמונה קודם לכן ואללה (סובחאנהו ותעלה) הוסיף להם הדרכה ויכולת להצלחה במעשיהם – הדרכה אחר הדרכה.

אחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים ללמוד מכך הוא שכאשר לאדם יש אמונה אמיתית, אללה (סובחאנהו ותעלה) מראה להם את הדרך הישרה. אך כדי לקבל הדרכה יש להשתוקק אליה ולחפש אותה. אללה (סובחאנהו ותעלה) יכול לתת לנו כל מה שאנחנו רוצים בעולם הזה מבלי שאפילו נרצה בכך. אך כאשר מדובר בהדרכה, צריך להשתוקק אליה ולהיות ראוי לה. לנערים הללו אם כן, הייתה הדרכה והם השתוקקו לקבל עוד ממנה. וההשתוקקות הזאת באה לידי ביטוי גם בדועא' שבו הם פנו לאללה בפסוק 10. וכך אללה הוסיף להם הדרכה.

דבר נוסף, ככל שנרצה יותר הדרכה, כך אללה ייתן לנו ממנה יותר. אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

وَالَّذِينَ اهْتَدَوْا زَادَهُمْ هُدًى وَآتَاهُمْ تَقْوَاهُمْ  ﴿١٧﴾

"ואלו אשר קיבלו הדרכה, נוספה להם הדרכה ונתן להם יראה בליבם" (סורת מוחמד – 47, פסוק 17 )

וגם,

وَالَّذِينَ جَاهَدُوا فِينَا لَنَهْدِيَنَّهُمْ سُبُلَنَا  وَإِنَّ اللَّهَ لَمَعَ الْمُحْسِنِينَ  ﴿٦٩﴾

"ואלו הנאבקים למעננו, הדרך נדריך אותם אל נתיבנו, אכן אללה עם עושי הטוב" (סורת אל ענקבות – 29, פסוק 69 )

כדי להשיג הדרכה אם כן, יש צורך בשני דברים: ראשית, יש לרצות אותה (ואז מבקשים אותה בצורת דועא') וזאת הסיבה שאנחנו עושים זאת כל פעם בתפילות היומיות (מנחשים איפה?). שנית, עלינו להיאבק בעבורה ממש כפי שמתואר בפסוק מסורת אל ענקבות.

הו אללה הנחה אותנו אל דרך הישר ועשה אותנו בין הנאבקים למענך ביום ובלילה.

ואללהו אעלם.

מודעות פרסומת

אסחאב אל אוח'דוד (6) – אללה בוחן את אנשי האמת

 

כאשר הנער סיפר לנזיר על הרג החיה, הנזיר כזכור אמר לו: "בקרוב תעבור מבחן…"

אללה סובחאנהו ותעלה תמיד בוחן את בעלי האמונה:

الم ﴿١﴾ أَحَسِبَ النَّاسُ أَن يُتْرَكُوا أَن يَقُولُوا آمَنَّا وَهُمْ لَا يُفْتَنُونَ ﴿٢﴾ وَلَقَدْ فَتَنَّا الَّذِينَ

مِن قَبْلِهِمْ فَلَيَعْلَمَنَّ اللَّهُ الَّذِينَ صَدَقُوا وَلَيَعْلَمَنَّ الْكَاذِبِينَ ﴿٣﴾ أَمْ حَسِبَ الَّذِينَ يَعْمَلُونَ

السَّيِّئَاتِ أَن يَسْبِقُونَا سَاءَ مَا يَحْكُمُونَ ﴿٤﴾

"א.ל.מ. הסבורים האנשים כי יונח להם להגיד, הֶאמַנּו והם לא יועמדו בניסיון? הרי כבר ניסינו את אשר היו לפניהם, וידוֹע ידע אללה מי הם דוברי האמת וידוע ידע מי הם המכזבים. האם סבורים עושי הרעה כי יעלה בידם לחמוק מאתנו? זהו שיפוט מעוות." (סורת אל ענקאבות – 29, פסוקים 1-4)

לאחר שהנביא מוחמד עליו השלום קיבל את ההתגלות לראשונה, הוא ביקר את ווראק'ה שאמר לו: "הלוואי והיה לי הכוח לחיות עד אותו הזמן שאנשיך יגרשו אותך".

מוחמד (עליו השלום) אמר: "האם הם יגרשו אותי?" (כמו אומר, איך אתה יודע)

ווראק'ה השיב: "אין אדם שבא עם משהו דומה לכך, ולא באו האנשים לפגוע בו".

עלינו לזכור אם כן שהאמונה שלנו תעמוד למבחן, והמבחנים שנעמוד בהם יהיו כמשקל האמונה שלנו. זכרו גם את מה שאמר לוק'מאן לבנו:

يَا بُنَيَّ أَقِمِ الصَّلَاةَ وَأْمُرْ بِالْمَعْرُوفِ وَانْهَ عَنِ الْمُنكَرِ وَاصْبِرْ عَلَىٰ مَا أَصَابَكَ 

إِنَّ ذَٰلِكَ مِنْ عَزْمِ الْأُمُورِ ﴿١٧﴾

"הו בני קיים את התפילה, וצַווה לנהוג בדרך ארץ ואֱסור את המגונה, ושׂא כל פֶגע בעוז רוח. זו הנחישות הראויה". (סורת לוק'מאן – 31, פסוק 17)

עוז הרוח והסבלנות הם המגן הטוב ביותר לקשיים הבאים לקראתנו, ואין כל ספק… הם באים.

הו אללה עשה אותנו בין עזי הרוח ובין נושאי האמת, ועזור לנו ברחמיך לעמוד בקשיים שלפנינו.

לפוסט הבא בסדרה–>