ארכיון

Posts Tagged ‘סורת א-נחל’

נִיעְמַה

 

אוצר המילים המופיע בקוראן קשור כמו רשת של מילים ומשמעויות, כך שאם לא ניתן לכל מילה את תשומת הלב הראויה לה, נאבד הרבה מהמשמעות.

ניקח לדוגמה את המילה נִיעְמַה < نِعْمَة > אשר מתורגמת לרוב כ: "ברכה" או "חסד". מקור המילה הזאת למעשה בא מהמילה נועומה < نُعُومَة > אשר פירושה המילולי הוא: רכות, רוך ועדינות. ברכה אם כן על פי השפה הערבית הקלאסית, היא משהו שגורם לרכות ורוגע בחיינו או משהו שמסיר את החספוס והקשיחות מהמצבים בהם אנו נמצאים.

ישנם שתי צורות ריבוי למילה נִיעְמַה והם: נִיעַאם ו אַנְעֻום. שתיהן מופיעות בקוראן בהקשרים שונים ומעניינים. המבט הראשוני יוביל למסקנה שמשמעות שתי המילים זהה, אולם אם נבחן את הדברים יותר לעומק נראה כי אחת מהן היא מייצגת ריבוי מינימאלי (גַ'מע קִ'ילה) ואילו השנייה מייצגת ריבוי מקסימאלי (גַ'מע כַּתְ'רה). אחד ממאפייני הריבוי בשפה הערבית הוא בכך שלמילים שונות יש יותר מצורת ריבוי אחת ויש הבדל בדרגה ובעוצמה של כל ריבוי.

כאשר יש התייחסות לאברהם עליו השלום ולתודה שלו לאללה ולברכתו, המילה שמופיעה היא אַנְעֻום (והיא מהווה ריבוי מינימאלי) –

شَاكِرًا لِّأَنْعُمِهِ اجْتَبَاهُ وَهَدَاهُ إِلَىٰ صِرَاطٍ مُّسْتَقِيمٍ  ﴿١٢١﴾

"מודה על חסדיו, [אללה] בחר אותו והדריך אותו אל דרך הישר" (סורת א-נחל – 16, איה 121)

האיה הזאת מראה לנו שלא משנה כמה נודה לאללה (סובחאנהו ותעלה) – גם אם אנחנו מאמינים גדולים כמו הנביא אברהם עליו השלום שבאיה הקודמת אללה מתייחס אליו כאומה בפני עצמה – מעולם לא נוכל להודות על כל הברכות, מהסיבה הפשוטה שאין באפשרותנו למנות את כולם.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

وَآتَاكُم مِّن كُلِّ مَا سَأَلْتُمُوهُ  وَإِن تَعُدُّوا نِعْمَتَ اللَّهِ لَا تُحْصُوهَا…﴿٣٤﴾

"והוא נתן לכם מכל אשר ביקשתם, ואם תאמרו לספור את ברכותיו של אללה לא תוכלו למנות אותם" (סורת איבראהים – 14, איה 34 ).

כיצד נוכל להודות לאללה על כל הברכות שלנו אם איננו יכולים אפילו למנות אולם? באיה הזאת, אללה משתמש במילה ניעם (אשר מהווה ריבוי מקסימאלי) כדי לתאר את כל הברכות של אללה.

והדוגמה הזאת מאוצר המילים מראה לנו כי בכל הקשור לקוראן, האיכות עולה על הכמות.

הלב בקוראן : פואָד קַ'לְבּ וסַדְר.

29/03/2009 תגובה אחת

 

heart

על מנת לתאר את הלב בקוראן, אללה (סובחאנהו ותעלה) משתמש בשלוש מילים שונות: פואָד קַ'לְבּ וסַדְר.

כפי שראינו עד עכשיו בפוסטים הקודמים, כל מילה שמופיעה בקוראן נבחרת בגלל סיבה ספציפית על מנת לתת את המשמעות המדויקת יותר. אבל כמו תמיד, גם בנושא הפוסט הזה, כאשר אנחנו קוראים את התרגומים של הקוראן אנחנו מוצאים כי כל המילים הללו כולן מתורגמות כ- "לב". המשמעות האמיתית של המילים הללו פשוט לא מצליחה לעבור לתרגום.
אז מה בעצם ההבדל?
-להמשך הקריאה…->

איסלאם – אימאן – איחסאן

07/02/2009 3 תגובות

 

حدثني أبي عمر بن الخطاب ، قال :

بينما نحن عند رسول الله صلى الله عليه وسلم ذات يوم ، إذ طلع علينا

رجل شديد بياض الثياب . شديد سواد الشعر . لا يرى عليه أثر السفر .

ولا يعرفه منا أحد . حتى جلس إلى النبي صلى الله عليه وسلم . فاسند

ركبتيه إلى ركبتيه . ووضع كفيه على فخذيه . وقال : يا محمد ! أخبرني

عن الإسلام . فقال رسول الله صلى الله عليه وسلم : " الإسلام أن تشهد

أن لا إله إلا الله وأن محمدا رسول الله صلى الله عليه وسلم . وتقيم

الصلاة . وتؤتي الزكاة . وتصوم رمضان . وتحج البيت ، إن استطعت إليه

سبيلا " قال : صدقت . قال فعجبنا له . يسأله ويصدقه . قال : فأخبرني

عن الإيمان . قال : " أن تؤمن بالله ، وملائكته ، وكتبه ، ورسله ، واليوم

الآخر . وتؤمن بالقدر خيره وشره " قال : صدقت . قال : فأخبرني عن

الإحسان . قال : " أن تعبد الله كأنك تراه . فإن لم تكن تراه ، فإنه يراك"

قال : فأخبرني عن الساعة . قال :" ما المسؤول عنها بأعلم من السائل"

قال : فأخبرني عن أمارتها . قال : " أن تلد الأمة ربتها . وأن ترى الحفاة

العراة العالة رعاء الشاء ، يتطاولون في البنيان " . قال ثم انطلق . فلبثت

مليا . ثم قال لي : " يا عمر ! أتدري من السائل ؟ " قلت : الله ورسوله

أعلم . قال : " فإنه جبريل أتاكم يعلمكم دينكم"

صحيح مسلم

איבן עומר מספר מפי אביו- עומר איבן אל ח'טאב:

"בעודנו נמצאים ליד שליחו של אללה – עליו השלום והברכה – יום אחד, הופיע לפנינו אדם הלבוש בבגדים מאוד לבנים ועם שיער מאוד שחור. עכבות של מסע לא נראו עליו ואיש מאיתנו לא הכיר אותו. עד אשר התיישב קרוב אל הנביא עליו השלום עם ברכיו מול ברכי הנביא, וידיו על ירכיו ואמר: 'הו מוחמד! יידע אותי על האיסלאם'. ואמר שליחו של אללה עליו השלום: 'האיסלאם הוא בכך שתעיד שאין אלוה זולת אללה, ומוחמד הוא שליחו של אללה עליו השלום והברכה. ותקיים את התפילה. ותיתן את הזכאת. ותצום ברמדאן. ותעלה לרגל אל הבית (חאג') אם יש לך את האמצעים לכך'. אמר : 'אמת דיברת!' , ואנו התפלאנו על כך שגם שאל וגם אימת את התשובה. ואמר: 'יידע אותי על האימאן'. אמר: ' בכך שתאמין באללה, ובמלאכיו, ובספריו, ובשליחיו וביום הדין. ובכך שתאמין בגורל, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע '. אמר: 'אמת דיברת!', ואמר: 'יידע אותי על האיחסאן'. אמר : 'בכך שתעבוד את אללה כאילו הינך רואה אותו, ואולם אינך רואה אותו, אך הוא אכן רואה אותך'. אמר : ' יידע אותי על בוא השעה [יום הדין]' , אמר: 'הנשאל לא יודע יותר מהשואל'. אמר: 'יידע אותי על כמה מסימניה'. אמר: 'האמה תילד בעבור גבירתה, ותמצא כי רועי כבשים עניים יחפים, מתחרים ביניהם בבניית ביניינים גבוהים'. ואז הוא עזב ואני נשארתי לשבת זמן מה. ואז אמר לי: ' הו עומר! האם אתה יודע מי היה השואל? ' אמרתי: 'אללה ושליחו יודעים טוב יותר'. אמר: 'זהו [המלאך] ג'יבריל אשר בא ללמד אתכם את דתכם'".    (סחיח מוסלים)

החדית' הזה, הידוע בכינויו "חדית' ג'יבריל" נחשב לאחד החדית'ים החשובים ביותר בדת האיסלאם שכן הוא מכיל בתוכו את כל עיקרי האמונה המוסלמית. הטוב במלאכים (המלאך ג'יבריל) , בא אל הטוב באדם (הנביא מוחמד) , בהתכנסות הטובה ביותר (חבריו הקרובים של הנביא) ללמד אותנו על דת האיסלאם.

חכמי האיסלאם כתבו על החדית' הזה פירושים רבים וארוכים. ואינשאללה אני אנסה לגעת בקצרה בכמה מהדברים החשובים.

-המשך…->

מה זה תפסיר?

22/01/2009 תגובה אחת

 

מדע התפסיר (נאמר בפ' רפויה) הוא הנושא החשוב ביותר בעולום אל קוראן (מדעי הקוראן), מכיוון שבמידה רבה, המטרה העיקרית של מדעי הקוראן היא להבין וליישם את הקוראן כהלכה. מדע התפסיר הוא הראשון שנכתב לגביו במדעי הקוראן וללא ספק הוא תחום המחקר הגדול ביותר ועם מספר העבודות הרב ביותר במדעי הקוראן – זו אחת הסיבות שגם הפוסט הזה יהיה ארוך מהרגיל.

ההגדרה של תַפְסִיר ותַאְוויל.

משמעותה המילולית של המילה תפסיר ( تفسير ) באה מהמילה 'פַאסַּרַה' , אשר פירושה: "להסביר, לפרש,  לבאר". המילה תפסיר היא שם הפועל של המילה פאסרה ופירושה: "ההסבר או הפירוש של משהו".

על פי דעה אחרת, המילה תפסיר היא טרנספוזיצה מהשורש סא-פא-רא, אשר פירושו: "לחשוף, לגלות". כך למשל אישה אשר מכסה את פניה נקראת "סאפירה", והפעולה של כיסוי הפנים נקראת "סופור". אם כן, על פי ההגדרה הזאת, תפסיר פירושו: "חשיפה או גילוי של משהו". למרות ששתי ההגדרות די זהות, ההגדרה הראשונה היא החזקה יותר. 

במדעי האיסלאם, תפסיר פירושו: "המדע בו הקוראן מובן, משמעותו מוסברת, וממנו חוקיו נשאבים".

מילה נפוצה נוספת אשר אנו לעיתים שומעים בנושא זה היא תַאְוִויל ( تَأْوِيل ). מה אם כן ההבדל בין תפסיר לתאוויל, והאם ישנו בכלל הבדל?

המילה תאוויל באה מהשורש אה-וא-לה, אשר פירושו: "להחזיר או להשיב לקדמותו", כלומר לחזור למשמעות המקורית של המילה על מנת לראות את פירושה ואת הקונוטציות שלה. למילה תאוויל ישנן שלושה פירושים:

1. להבין מילה בהתאם לקונוטציות שלה, למרות העובדה שהקונוטציות הללו אינן הכוונה העיקרית של המילה.

2. להסביר מילה או משפט.

3. האקטואליות של אירוע כלשהו.

לאחר שעברנו על ההסבר המילולי של שני המושגים הללו, נבחן חמש דעות שונות בנוגע להבדלים בין תפסיר לתאוויל:

1. על פי עמדתו של האימאם א-טברי (מת בשנת 310 להיג'רה), משמעותן זהה. ובפירושיו לספר הקוראן הוא משתמש בשני המושגים לסירוגין.

2. תפסיר משמש להסבר מילה הנושאת משמעות אחת בלבד, ואילו תאוויל משמש להסבר קונוטציה של מילה אשר מכילה מספר קונוטציה.

3. על פי עמדתו של אל מעתורידי (מת בשנת 333 להיג'רה), כאשר הפירוש מסתמך על ידע מבוסס, מדובר בתפסיר. וכאשר הפירוש מבוסס על היסק שכלתני (איג'תיהאד), מדובר בתאוויל.

4. אבו טאליב א-ת'עלאבי החזיק בעמדה שתפסיר פירושו להסביר את המשמעות המילולית של הפסוק בעוד שתאוויל פירושו להסביר את המשמעות האמיתית של כוונת הפסוק. לדוגמא: התפסיר של הפסוק-

إِنَّ رَبَّكَ لَبِالْمِرْصَادِ  ﴿١٤﴾  ; "אכן ריבונך עומד על המשמר" (סורת אל פג'ר- 89, פסוק 14 )

הוא בכך שאללה (סובחאנהו ותעלה) יודע את כל מה שבני האדם עושים, אבל התאוויל של הפסוק הוא בכך שיש כאן אזהרה אשר מופנית לבני האדם לא ליפול לחטאים או להמעיט בחומרת ציוויו של אללה.

5. תפסיר משמש להסביר את המשמעות של מילים בודדות, ואילו תאוויל משמש להסביר את המשמעות של פסוקים בשלמותם.

מכל אלו, אין דעה אחת שהיא בהכרח הנכונה מכיוון שסופרים שונים השתמשו בעבודותיהם בשני המושגים בכל המשמעויות הללו. למרות זאת, התפיסה המקובלת כיום היא העמדה השנייה. כלומר שהתפסיר משמש להסביר את המשמעות של מילה מסויימת או פסוק מסויים שיש להם רק קונוטציה אחת. ואילו התאוויל משמש להסביר את המשמעות של מילה מסויימת או פסוק מסויים תוך בחירת קונוטציה מועדפת אחת ממספר קונוטציות בעקבות השפעת גורמים נוספים.

חשיבות התפסיר ומטרתו.

השאלה שעולה היא מדוע בכלל צריך תפסיר? אחרי הכל, האם אללה לא אומר בקוראן:

إِنَّ هَٰذَا الْقُرْآنَ يَهْدِي لِلَّتِي هِيَ أَقْوَمُ … ﴿٩﴾ ; "אכן הקוראן הזה מנחה אל דרך שאין ישרה ממנה…" (סורת אל איסרא'- 17, פסוק 9 )

ואם כך הדבר, האם כל אחד לא יכול למצוא את הדרך הישרה בקריאה מהספר? והאם הקוראן הוא לא מקור ההדרכה בפני עצמו כפי שכתוב בו:

…وَنَزَّلْنَا عَلَيْكَ الْكِتَابَ تِبْيَانًا لِّكُلِّ شَيْءٍ وَهُدًى وَرَحْمَةً وَبُشْرَىٰ

لِلْمُسْلِمِينَ  ﴿٨٩﴾ ; "…והורדנו אליך ממרומים את הספר למען יבאר כל דבר, והדרכה ורחמים ובשורה למוסלמים" (סורת א-נחל – 16, פסוק 89 )

-להמשך…->

מה זה איחסאן?

18/12/2008 7 תגובות

  

عـن أبي يعـلى شـداد بـن اوس رضي الله عـنه ، عـن الـرسـول صلى الله عـليه وسلم قـال : إن الله كتب الإحـسـان عـلى كــل شيء ، فـإذا قـتـلـتم فـأحسـنوا القـتـلة ، وإذا ذبـحـتم فـأحسنوا الذبحة ، وليحد أحـدكم شـفـرتـه ، ولـيـرح ذبـيـحـته .

رواه مسلم

מפי אבּי יַעְלה שׁדאד איבּן אַוְוס (רדיאללהו ענהו) מפי השליח עליו השלום והברכה: "אכן אללה כתב את האיחסאן על כל הדברים. לכן אם אתם הורגים, הִרגו ביעילות. ואם אתם שוחטים, שִחטו ביעילות. על כל אחד מכם להשחיז את הלהב ולחסוך את הסבל מהחיה הנשחטת". (סחיח מוסלים)

בחדית' החשוב הזה, הנביא מוחמד עליו השלום מסביר לנו את המשמעות של האיסחאן.

אז מה זה בדיוק איחסאן?

איחסאן לרוב מתורגם כמצויינות או שלמות. לכן, לנהוג באיחסאן פירושו לנהוג במצוינות- על הדרך הטובה ביותר. הדוגמא שהנביא מוחמד (עליו השלום) נותן לנו היא הדוגמא לשחיטה של חיה למאכל. על מנת שהשחיטה תהיה טובה עלינו להשחיז את הסכין! כך החיתוך יעשה בצורה הנקיה ביותר ובדרך הכי פחות מכאיבה לחיה.

וזוהי המהות של האיחסאן- לעשות משהו בשאיפה לדרגת המצוינות הגבוהה ביותר. והאיחסאן הוא לא משהו שאנחנו עושים מפעם לפעם. למעשה מדובר בצורת חשיבה ובמצב תודעתי; על מנת להיות שייך למוחְסִינין, עלינו לשאוף לנהוג באיחסאן בכל הדברים שאנחנו עושים. -לחצו כאן להמשך…->