ארכיון

Posts Tagged ‘סורת מוחמד’

"שום דבר לא יתקבל אם אחד חסר"

16/07/2009 4 תגובות

 

איבן עבאס (רדיאללהו ענהו) אמר:

ישנם שלוש איאת (בקוראן) אשר התגלו לצירוף שלוש (זוגות), ואף חלק מהשלוש לא מתקבל לבדו ללא צירוף החלק האחר.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אמר- 'צייתו לאללה וצייתו לשליח'.* לכן, אם מישהו ציית לאללה אך לא ציית לשליח זה לא יתקבל ממנו.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אמר- 'וקיימו את התפילה ותנו את הזכאת'. ** לכן, מי שהתפלל ולא נתן את הזכאת זה לא יתקבל ממנו.

אללה (סובחאנהו ותעלה) אמר- 'והודו לי ולהוריכם'. *** לכן, מי שהודה לאללה אך לא הודה להוריו זה לא יתקבל ממנו. זו הסיבה שהנביא מוחמד עליו השלום אמר: 'שביעות רצונו של אללה מורכבת משביעות רצונם של ההורים, וכעסו של אללה מורכב מכעסם של ההורים'.

 

מתוך: אַל כַּבָּאִיר, לאימאם א-דהאבי.

——

*  ראו: סורת א-נור – 24, איה 45 ; סורת מוחמד – 47, איה 33 ; סורת א-תר'אבון – 64, איה 12.

** ראו: סורת אל בק'רה – 2, איה 110 ומקומות רבים נוספים בקוראן.

***  ראו: סורת לוק'מאן – 31, איה 14.

מודעות פרסומת

תפסיר סורת אל כאהף : פסוק 13

20/03/2009 4 תגובות

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

نَّحْنُ نَقُصُّ عَلَيْكَ نَبَأَهُم بِالْحَقِّ  إِنَّهُمْ فِتْيَةٌ آمَنُوا بِرَبِّهِمْ وَزِدْنَاهُمْ هُدًى  ﴿١٣﴾

"אנחנו מספרים לך את קורותיהם לאשורן. אכן הם היו נערים אשר האמינו בריבונם, ואנחנו הוספנו להנחות אותם". (סורת את כאהף – 18, פסוק 13 )

נַחְנֻו נַקֻ'וסֻּו עַלַייכַּ < نَّحْنُ نَقُصُّ عَلَيْكَ > "אנחנו מספרים לך" (הדובר הוא אללה והדיבור מופנה אל הנביא מוחמד). כלומר הפסוקים 9-10 וגם 11-12 היו רק תמצית סיפורם של "חברי המערה". וכעת אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר שהוא יספר את הסיפור אודותם במלואו. זהו אחד מהדברים שאנחנו לומדים מהקוראן לגבי תקשורת אפקטיבית. על מנת שקהל השומעים יהיה מוכן למה שהוא עומד לשמוע, מומלץ לספק לו תקציר או תמצית מהסיפור. כך הוא יוכל לקבל טוב יותר את המידע ולהתכונן טוב יותר לפני שכל הפרטים נחשפים, וכך גם הוא יוכל ליישם את המידע בדרך הטובה ביותר.

נַבַּאַהֻום בִּילְחַאקִ' < نَبَأَهُم بِالْحَقِّ > "את קורותיהם לאשורן" – פירוש המילה נבא' הוא: ידיעה או חדשה חשובה המבוססת על האמת. פירוש המילה בילחאק' הוא: באמת. כלומר אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר למוחמד שמה שהוא עומד לספר לו הוא מה שקרה באמת! כי כמה חלקים מהסיפור היו ידועים לכמה אנשים עוד קודם לכן (והתגלות הסיפור עצמו באה כתשובה לשאלה שהוצגה בפני מוחמד – על כך אני ארחיב בפוסט אחר אינשאללה) ואללה עכשיו עומד לפזר את הערפל שאפף את הסיפור עד כה.

הם היו פִיתְיא < فِتْيَةٌ > – נערים. כמו שהזכרנו בפסוק 10, פיתיא מתאר נערים צעירים אשר נמצאים בשיא כוחם הפיזי והנפשי. הם היו נערים פעילים שעמדו אל מול המלך על מנת להגן על האמונה שלהם. ממש כמו הנער מסיפור חברי התעלה. וזהו אחד המאפיינים החשובים שבסיפור: לנערים היה את האומץ לעמוד על האמונה שלהם.

וַזידְנָאהום הודַא < وَزِدْنَاهُمْ هُدًى > "והוספנו להם הדרכה" או "ואנחנו הוספנו להדריך אותם". כלומר לנערים הללו הייתה הדרכה לאמונה קודם לכן ואללה (סובחאנהו ותעלה) הוסיף להם הדרכה ויכולת להצלחה במעשיהם – הדרכה אחר הדרכה.

אחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים ללמוד מכך הוא שכאשר לאדם יש אמונה אמיתית, אללה (סובחאנהו ותעלה) מראה להם את הדרך הישרה. אך כדי לקבל הדרכה יש להשתוקק אליה ולחפש אותה. אללה (סובחאנהו ותעלה) יכול לתת לנו כל מה שאנחנו רוצים בעולם הזה מבלי שאפילו נרצה בכך. אך כאשר מדובר בהדרכה, צריך להשתוקק אליה ולהיות ראוי לה. לנערים הללו אם כן, הייתה הדרכה והם השתוקקו לקבל עוד ממנה. וההשתוקקות הזאת באה לידי ביטוי גם בדועא' שבו הם פנו לאללה בפסוק 10. וכך אללה הוסיף להם הדרכה.

דבר נוסף, ככל שנרצה יותר הדרכה, כך אללה ייתן לנו ממנה יותר. אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

وَالَّذِينَ اهْتَدَوْا زَادَهُمْ هُدًى وَآتَاهُمْ تَقْوَاهُمْ  ﴿١٧﴾

"ואלו אשר קיבלו הדרכה, נוספה להם הדרכה ונתן להם יראה בליבם" (סורת מוחמד – 47, פסוק 17 )

וגם,

وَالَّذِينَ جَاهَدُوا فِينَا لَنَهْدِيَنَّهُمْ سُبُلَنَا  وَإِنَّ اللَّهَ لَمَعَ الْمُحْسِنِينَ  ﴿٦٩﴾

"ואלו הנאבקים למעננו, הדרך נדריך אותם אל נתיבנו, אכן אללה עם עושי הטוב" (סורת אל ענקבות – 29, פסוק 69 )

כדי להשיג הדרכה אם כן, יש צורך בשני דברים: ראשית, יש לרצות אותה (ואז מבקשים אותה בצורת דועא') וזאת הסיבה שאנחנו עושים זאת כל פעם בתפילות היומיות (מנחשים איפה?). שנית, עלינו להיאבק בעבורה ממש כפי שמתואר בפסוק מסורת אל ענקבות.

הו אללה הנחה אותנו אל דרך הישר ועשה אותנו בין הנאבקים למענך ביום ובלילה.

ואללהו אעלם.

פניני חוכמה מהקוראן (2): וַאלִי (وَلِي) ו- מַאוְולַה (مَوْلَى)

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

זהו הפוסט השני בסדרה. ובו נציג את האופן שבו הקוראן מדייק בבחירת המילים ביחס לשני ביטויים: ואלי ו- מאוולה.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

اللَّهُ وَلِيُّ الَّذِينَ آمَنُوا يُخْرِجُهُم مِّنَ الظُّلُمَاتِ إِلَى النُّورِ وَالَّذِينَ كَفَرُوا أَوْلِيَاؤُهُمُ الطَّاغُوتُ

يُخْرِجُونَهُم مِّنَ النُّورِ إِلَى الظُّلُمَاتِ أُولَٰئِكَ أَصْحَابُ النَّارِ هُمْ فِيهَا خَالِدُونَ  ﴿٢٥٧﴾

"אללה הוא הוַאלִי של אלו אשר האמינו, הוא יוציא אותם מן החושך אל האור. ולאלו אשר כפרו הוַאלִי שלהם הם הט'אע'ות, הם יוציאו אותם מן האור אל החושך, כל אלה חברי האש לנצח יחיו בה" (סורת אל בק'רה – 2, פסוק 257 )

המילה וַאלִי <وَلِيُّ > מתארת סוג מיוחד של חבר. כזה שמביע את הרצון שלו לעזור לך ולתמוך בך. לכן וַאלִי הוא חבר שאנחנו פונים אליו כאשר אנחנו צריכים את תמיכתו ועזרתו. הוַאלִי הוא גם הצד הדומיננטי ביחסים בין השניים. למשל אם האבא הוא הוַאלִי של הבן, אז האבא הוא הדומיננטי ביחסים ביניהם.

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בתחילת הפסוק שהוא הוַאלִי של המאמינים. ולאלו שכפרו יש וַאלִי (אַוְלִיַאֻוהֻום בצורת הריבוי) בדמות ט'אע'ות. הט'אע'ות הם כל הדברים שאליהם בני האדם סוגדים פרט לאללה.

ישנן שתי השוואות אשר מתרחשות בפסוק הזה. ראשית, ההשוואה בין אלו שהאמינו לבין אלו שכפרו. ושנית, ההשוואה בין אללה לבין הט'אע'ות. אם נביט שוב בפסוק, נראה כי ישנו סידור שונה בין מושאי ההשואה. כאשר אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר שהוא הוַאלִי של המאמינים, אז הוא בא קודם. אבל בעבור אלו שכפרו, הוַאלִי שלהם מוזכר בסוף.

מדוע יש הבדל בסדר המילים?

מכיוון שאללה (סובחאנהו ותעלה) מושווה לט'אע'ות, אולם אין דומה לו ואין שווה לו, וכך גם אי אפשר להשוות אליו דבר. הט'אע'ות – כל הדברים הללו שבני האדם סוגדים להם במקומו, לא ראויים להיות מוזכרים באותה הדרך שבה אללה מוזכר. הם אפילו לא ראויים להיות מוזכרים באותו המשפט!

אללה סובחאנהו ותעלה אומר לנו בקוראן:

ذَٰلِكَ بِأَنَّ اللَّهَ مَوْلَى الَّذِينَ آمَنُوا وَأَنَّ الْكَافِرِينَ لَا مَوْلَىٰ لَهُمْ  ﴿١١﴾

"זאת כי אללה הוא ה- מַאוְולַה של אלו שהאמינו, ולאלו שכפרו אין מַאוְולַה להם". (סורת מוחמד – 47, פסוק 11 )

המילה מַאוְולַה <مَوْلَى> נמצא בדרגה יותר גבוהה מהמילה ואלי. מאוולה הוא מישהו שיכול להגן עליך והוא אכן עושה זאת. ואילו ואלי הוא מישהו שרק מוכן להגן עליך.

לכן כאשר מדובר ב- ואלי, גם למאמינים וגם לאלו שאינם מאמינים יש כזה. אולם כאשר מדובר ב- מאוולה, כלומר מישהו שבאמת יכול לעזור לך ולהגן עליהם, אין כזה לאלו שאינם מאמינים.

מה זה חדית'?

15/12/2008 3 תגובות

 

שלום לכולם (א-סאלמו עלייכום ורחמתו אללהי וברכתוהו),

אחד המונחים הבסיסיים ביותר באיסלאם הוא חדית'. המילה חדית' בערבית פירושה אימרה. במדעי החדית' באיסלאם  מגדירים את החדית' כ- "כל מה שמיוחס לנביא מוחמד, במובן של אימרות, מעשים והסכמות למעשים, וכן תיאורים פיזיים והתנהגותיים"

החדית'ים (בערבית- אחאדית') הם חלק חשוב ובלתי נפרד מהאיסלאם. הם משלימים את הקוראן והם מעניקים לנו ערך מוסף ומידע חשוב כגון:

  • חוקים, איסורים ומצוות אשר אינם נמצאים בקוראן במפורש (כמו האיסור על ביקור אצל מגדי עתידות למשל).
  • פירוט והרחבה של דברים הנמצאים בקוראן (כיצד עוברים טהרה, כיצד מתפללים וכו').
  • מבט אל תוך חיו של הנביא מוחמד עליו השלום.
  • תפסיר (פירוש) הפסוקים של הקוראן והרחבה עליהם (כמו הסיפור על חברי התעלה)

ישנם אנשים אשר מכחישים את הצורך בחדית'ים ואומרים: "אנחנו לא צריכים חדית'! מספיק לנו להשתמש בקוראן". התשובה שאפשר לתת לאנשים כאלה היא להפנות אותם לפסוק הבא בקוראן:

يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا أَطِيعُوا اللَّهَ وَأَطِيعُوا الرَّسُولَ وَلَا تُبْطِلُوا أَعْمَالَكُمْ ﴿٣٣﴾

"הוי המאמינים, צייתו לאללה וצייתו לשליחו, ואל תבטלו את מעשיכם". (סורת מוחמד- 47, פסוק 33)

ואם האנשים עדיין מתעקשים, פשוט שאלו אותם- כיצד יש להתפלל או כיצד נוטלים ידיים לפני התפילה- ובקשו מהם הוכחות על פי הקוראן בלבד.

את החדית'ים נהוג להקטלג על פי מספר מגוון של קטיגוריות, אולם על כל המוסלמים לדעת ולהבין לפחות את חמשת הביטויים הבאים:

 

  • קודסי: (מילולית: קדוש, טהור) זהו חדית' אשר בו הנביא מוחמד עליו השלום אומר משהו ישירות מאללה אך מנסח אותו במילים שלו. למעשה זוהי התגלות אשר איננה שייכת לקוראן.
  • סחיח: (מילולית: מהימן, מבוסס) זהו חדית' מהימן אשר אין בו שום פגם נראה או נסתר. בהגדרת חכמי החדית' – ما اتصل سنده بنقل العدل الضابط عن مثله من بداية السند إلى منتهاه و سلم من الشذوذ و العلة ; "חדית' שהאיסנאד* שלו מקשר בין אנשים מהימנים ודייקנים מתחילתו ועד סופו, והוא חף מפגמים ומבעיות".
  •  חסן: (מילולית: טוב, בריא) זהו חדית' אשר נמוך בדרגת מהימנותו מהסחיח. בהגדרת חכמי החדית'- هو ما اتصل سنده بنقل العدل خفيف الضبط من غير شذوذ و لا علة; כלומר חדית' חסן דומה במהותו לחדית' הסחיח פרט לעובדה שבאיסנאד שלו יכולים להימצא אנשים פחות דייקנים.
  • דעיף: (מילולית: חלש) זהו החדית' הנמוך ביותר בדרגת מהימנותו, ופירוש הדבר הוא שישנו סיכוי גדול לכך שהוא לא נכון. בחדית'ים מהסוג הזה אין להשתמש בנושאים הקשורים לעיקרי האמונה (עאק'ידה) אך ניתן להשתמש בהם בנושאי מוסר והתנהגות (אח'לאק') כתוספת לחדית'ים מהימנים אחרים.
  • מאודוע: זהו חדית' מפוברק, ואין ספק לכך שהוא איננו אמיתי. או שמישהו המציא אותו או שהוא ייחס אותו לנביא עליו השלום בשקר ויש לדחות אותו על הסף.

זוהי הייתה אם כן, הקדמה בסיסית למושג חדית'. יש לזכור שהמונחים שלמעלה מורחבים יותר ומסודרים בסדר היררכי מופשט וברור יותר, בספרות הענפה העוסקת במדעי החדית'. אם יש לכם שאלות או הבהרות לגבי הכתוב, אשמח אם תגיבו למטה, ואני אנסה לעזור לכם כמיטב יכולתי.

——

*האיסנאד (الإسناد) הוא שרשרת המסירה של בני האדם אשר ציטטו את החדית' מהנביא מוחמד עליו השלום

טקסט מומלץ : "הסטייה של אלו אשר מסופקים בקוראן תוך התרחקותם מהחדית'", שייח' מוחמד נסרודין אל אלבאני.