ארכיון

Posts Tagged ‘סחיח מוסלים’

כוח השתיקה

28/03/2010 2 תגובות

אחד החדית'ים המפורסמים של הנביא מוחמד עליו השלום הוא:


من كان يؤمن بالله واليوم الآخر فليقل خيرا أو ليصمت

"כל מי שמאמין באללה וביום הדין, שיאמר את הטוב או יישאר בשקט" [סחיח אל בוכארי ומוסלים]

אם ננתח את החדית' הזה על פי המילים שלו בשפה הערבית, נמצא כי מדובר בחדית' מאוד משמעותי.

הדבר החשוב הראשון שיש לשים לב אליו בטקסט, הוא השימוש של הנביא מוחמד עליו השלום במה שנקרא בערבית  'לָאם אַלְ אַמְר' – ל' הציווי. ל' הציווי מופיעה בשתי המילים: פַלְיַקֻ'לְ – "שיאמר" ו-לִיַצְמֻתְ – "יישאר בשקט".

כלומר הנביא מוחמד עליו השלום לא רק מייעץ למאמינים, אלא זהו ציווי והוראה לומר רק את מה שטוב או לשתוק.

הדבר החשוב השני בחדית' הזה מהפרספקטיבה הלשונית, הוא הבחירה המיוחדת של המילים. בנוסח הזה של החדית', הנביא מוחמד עליו השלום אומר- " שיאמר טוב או לִיַצְמֻתְ ". ולעומת זאת בחדית' מהימן נוסף, הנביא מצוטט כמי שאומר: " שיאמר טוב או לִיַסְקֻתְ ". המילה יַצְמֻת באה מהמילה צַמְת והמילה יַסְקֻת באה מהמילה סֻוקֻות, ושתיהן מתורגמות כשתיקה. אבל מה ההבדל בין המילים הללו ואיזו מהם בעלת משמעות חזקה יותר?

למרות שברוב הפעמים בשפה הערבית משתמשים בשתי המילים הללו לסירוגין כדי לתאר שתיקה, ישנו הבדל משמעותי בין שתיהן. בעוד שסֻוקֻות מייצג מישהו שיש לו את היכולת לדבר אבל הוא לא עושה זאת מתוך בחירה, צַמְת מייצג אדם שאין לו אפילו את היכולת לדבר, ממש כמו אדם אילם. הסוג הזה של שתיקה לא נובע מתוך בחירה, אלא מתוך כך שהשתיקה היא בעצם האופציה היחידה.

אם כן על פי גרסת החדית' הזה, הנביא מוחמד עליו השלום אומר שעל המאמינים לומר את הטוב או לשתוק, עד כדי כך אפילו שיהיו כמו האדם האילם שאין לו את היכולת לדבר, וההישארות בשקט היא כל מה שיש באפשרותו לעשות. סובחאנאללה, כמה אנשים באמת מיישמים את הדבר הזה היום?

פירוש קצר של החדית'

האימאם א-שאפיעי אומר כי הפירוש של החדית' הזה הוא שאם האדם רוצה לדבר, עליו לומר רק את מה שטוב. אך אם הוא יודע בבירור כי הדיבור שלו יכול לגרום לנזק, עליו להימנע מכך ולהישאר בשקט.

השייח' סאלח איבן עות'יימין אומר כי זה כאילו שהנביא מוחמד עליו השלום אומר לנו, 'אם אתם באמת מאמינים באללה וביום הדין, עליכם לדבר רק את הטוב או לשתוק'.

בנוסף לכך הוא ממשיך ומונה כמה מהתועלות שבחדית' הזה,

השתיקה מחויבת אלא אם כן יש טוב בדיבור של האדם. הדיבור של האדם מחולק לשלושה סוגים:

  • חַ'יְיר (טוב): זה מה שהחדית' הזה מצווה עליו.
  • שַׁרְ (רע) : זהו סוג הדיבור האסור והמגונה.
  • לַעְ'ו (שווא) :  סוג הדיבור הזה הוא לא טוב ולא רע בעיקרו. כלומר אין איסור על האדם לדבר לַעְ'ו אך מומלץ לו להישאר בשקט ולהימנע מכך.

כמאמר הפתגם הנודע: "אם הדיבור שווה כסף, השתיקה שווה זהב".

דבר נוסף שאנו לומדים מהחדית' הזה הוא החשיבות הגדולה שיש לשמירה על הלשון. הנביא מוחמד עליו השלום אמר פעם לסחאבי מועאד' (רדיאללהו ענהו), "והאם לא אומר לך מה שולט על הכל?" אמרתי, "כן שליחו של אללה". ואז הוא החזיק את לשונו ואמר: "רסן את זה". אמרתי, "הוי שליחו של אללה, האם נעמוד לחשבון על הדברים שנאמר?" , הוא אמר, "שאמך תשכול אותך! האם יש משהו שממוטט אנשים על פניהם (או על אפיהם) לתוך הגיהינום יותר מאשר עליצות לשונותיהם?" [סונן א-תירמיד'י, סחיח]

שימו לב אם כן לדברים שאתם אומרים. השתדלו מאוד לומר את הטוב והתרחקו מדיבורים רעים וחסרי טעם. אמצו את כוח השתיקה אל לשונותיכם והדבר יטיב עמם בעולם הזה ובעולם הבא.

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

כשהחיים נותנים לך לימונים…

19/02/2010 4 תגובות

 

אני אוהב ציטוטים טובים. אני אוהב להרהר על האמרות וההצהרות המדהימות שנאמרו על ידי סופרים, פוליטיקאים, פילוסופים, אנשי דת וכדומה. אני כל כך אוהב אותם, עד שלמעשה יש לי אפילו תיקייה במחשב אשר מוקדשת כולה לאוסף כזה של ציטוטים. הצהרות מדהימות גורמות לנו לחשוב על מובנים רבים בחיים שלנו בצורה עמוקה יותר. ציטוטים אלו הם חלק מהתרבות האנושית, וגם אני כמו רבים מכם, שיננתי כמה וכמה במהלך חיי, והשתמשתי בהם כאשר הייתי צריך השראה או הדרכה.lemonade

לאחרונה, הציטוט המפורסם הזה (שאני לא זוכר בדיוק מי אמר אותו) נתקע בראש שלי: "כשהחיים נותנים לך לימונים…עשה מהם לימונדה". כולנו שמענו את הציטוט הזה ורובנו מבינים גם את המשמעות שלו. אבל כאשר אנחנו באמת עוברים תקופה קשה בחיים, הציטוט הזה באמת יכול לעורר השראה.

החיים באמת יתנו לנו לימונים מפעם לפעם. אנחנו נתמודד עם קשיים ומבחנים שמעולם לא דמיינו שיקרו לנו. אבל הציטוט הזה מזכיר לנו את הדרך הפשוטה להתמודד עם הקשיים הללו ברגע שהם מגיעים. לעשות לימונדה, כלומר להפוך את הדבר הרע למשהו טוב ולנסות ולהפוך את החיסרון ליתרון בעבורנו.

אחד מהציטוטים המדהימים של הנביא מוחמד עליו השלום מדבר על המאמין:

"כמה מפליא מצבו של המאמין, שכן כל דבר הוא טוב בעבורו. ואין כך הדבר אלא רק למאמין. כאשר קורה לו דבר טוב, הוא מודה [לאללה] והדבר הופך לטוב בעבורו. וכאשר קורה לו דבר רע, הוא נוהג בסבלנות, והדבר הופך לטוב בעבורו" (סחיח מוסלים).

המילים העמוקות הללו מביאות כל כך הרבה נחמה וביטחון ללב, במיוחד ברגעים שבהם אנחנו הכי פגיעים והכי עצובים. שכן לא משנה מה קורה בחיים שלנו, אם אנחנו מאמינים באללה ובמה שהוא לימד אותנו, אז הכל טוב בשבילנו. וכאשר קורה לנו משהו רע, ואנחנו מתמודדים עם כך בסבלנות, אנחנו לרוב מבינים מאוחר יותר מדוע אללה העמיד אותנו במבחן הזה. אנחנו מבינים שאם לא היינו עוברים את המבחן הזה, לא היינו יכולים ללמוד ממנו את מה שלמדנו. חלק מהדברים המשמעותיים שלמדתי בחיי היו בעקבות מבחנים ומצבים קשים. וכמה מהרגעים המפכחים ביותר של חיי באו ברגע שעמדתי במבחנים קשים.

עוד ציטוט שעוזר לי ברגעים של קושי, נמצא בספר הקוראן שבו אללה אומר:

فَإِنَّ مَعَ الْعُسْرِ يُسْرًا ﴿٥﴾ إِنَّ مَعَ الْعُسْرِ يُسْرًا ﴿٦﴾

"ואכן אחר הקושי באה הקלה, אכן אחר הקושי באה הקלה" (סורת א-שרח – 94, איאת  5-6).

אללה סובחאנהו ותעלה אומר זאת פעמיים כדי להדגיש ולהזכיר שלחיים יש את הקשיים שלהם, אבל לאחר הקשיים הללו תמיד באה ההקלה. ושימו לב שהמילה קושי באה בצירוף ה' הידיעה (الْعُسْرِ אַל עֻסְר). כלומר זהו קושי ספציפי ומסוים, ואילו המילה הקלה (يُسْرًا) באה ללא יידוע והיא לא בהכרח מוגבלת למשהו ספציפי.

אז בכל פעם שאני נתקל בקשיים בחיים הללו, אני משתדל לשמור קור רוח ויציבות, ואני מנסה לפעול על פי ההצהרות ההחלטיות הללו. שכן עד עכשיו הם תמיד נתנו לי את ההשראה ואת העזרה לשמור על השלווה גם ברגעים הקשים ביותר.

אני מתפלל לאללה שיעזור לנו לזכור תמיד להכין לימונדה כאשר החיים נותנים לנו לימונים.

משהו לחשוב עליו אינשאללה…

איסלאם – אימאן – איחסאן

07/02/2009 3 תגובות

 

حدثني أبي عمر بن الخطاب ، قال :

بينما نحن عند رسول الله صلى الله عليه وسلم ذات يوم ، إذ طلع علينا

رجل شديد بياض الثياب . شديد سواد الشعر . لا يرى عليه أثر السفر .

ولا يعرفه منا أحد . حتى جلس إلى النبي صلى الله عليه وسلم . فاسند

ركبتيه إلى ركبتيه . ووضع كفيه على فخذيه . وقال : يا محمد ! أخبرني

عن الإسلام . فقال رسول الله صلى الله عليه وسلم : " الإسلام أن تشهد

أن لا إله إلا الله وأن محمدا رسول الله صلى الله عليه وسلم . وتقيم

الصلاة . وتؤتي الزكاة . وتصوم رمضان . وتحج البيت ، إن استطعت إليه

سبيلا " قال : صدقت . قال فعجبنا له . يسأله ويصدقه . قال : فأخبرني

عن الإيمان . قال : " أن تؤمن بالله ، وملائكته ، وكتبه ، ورسله ، واليوم

الآخر . وتؤمن بالقدر خيره وشره " قال : صدقت . قال : فأخبرني عن

الإحسان . قال : " أن تعبد الله كأنك تراه . فإن لم تكن تراه ، فإنه يراك"

قال : فأخبرني عن الساعة . قال :" ما المسؤول عنها بأعلم من السائل"

قال : فأخبرني عن أمارتها . قال : " أن تلد الأمة ربتها . وأن ترى الحفاة

العراة العالة رعاء الشاء ، يتطاولون في البنيان " . قال ثم انطلق . فلبثت

مليا . ثم قال لي : " يا عمر ! أتدري من السائل ؟ " قلت : الله ورسوله

أعلم . قال : " فإنه جبريل أتاكم يعلمكم دينكم"

صحيح مسلم

איבן עומר מספר מפי אביו- עומר איבן אל ח'טאב:

"בעודנו נמצאים ליד שליחו של אללה – עליו השלום והברכה – יום אחד, הופיע לפנינו אדם הלבוש בבגדים מאוד לבנים ועם שיער מאוד שחור. עכבות של מסע לא נראו עליו ואיש מאיתנו לא הכיר אותו. עד אשר התיישב קרוב אל הנביא עליו השלום עם ברכיו מול ברכי הנביא, וידיו על ירכיו ואמר: 'הו מוחמד! יידע אותי על האיסלאם'. ואמר שליחו של אללה עליו השלום: 'האיסלאם הוא בכך שתעיד שאין אלוה זולת אללה, ומוחמד הוא שליחו של אללה עליו השלום והברכה. ותקיים את התפילה. ותיתן את הזכאת. ותצום ברמדאן. ותעלה לרגל אל הבית (חאג') אם יש לך את האמצעים לכך'. אמר : 'אמת דיברת!' , ואנו התפלאנו על כך שגם שאל וגם אימת את התשובה. ואמר: 'יידע אותי על האימאן'. אמר: ' בכך שתאמין באללה, ובמלאכיו, ובספריו, ובשליחיו וביום הדין. ובכך שתאמין בגורל, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע '. אמר: 'אמת דיברת!', ואמר: 'יידע אותי על האיחסאן'. אמר : 'בכך שתעבוד את אללה כאילו הינך רואה אותו, ואולם אינך רואה אותו, אך הוא אכן רואה אותך'. אמר : ' יידע אותי על בוא השעה [יום הדין]' , אמר: 'הנשאל לא יודע יותר מהשואל'. אמר: 'יידע אותי על כמה מסימניה'. אמר: 'האמה תילד בעבור גבירתה, ותמצא כי רועי כבשים עניים יחפים, מתחרים ביניהם בבניית ביניינים גבוהים'. ואז הוא עזב ואני נשארתי לשבת זמן מה. ואז אמר לי: ' הו עומר! האם אתה יודע מי היה השואל? ' אמרתי: 'אללה ושליחו יודעים טוב יותר'. אמר: 'זהו [המלאך] ג'יבריל אשר בא ללמד אתכם את דתכם'".    (סחיח מוסלים)

החדית' הזה, הידוע בכינויו "חדית' ג'יבריל" נחשב לאחד החדית'ים החשובים ביותר בדת האיסלאם שכן הוא מכיל בתוכו את כל עיקרי האמונה המוסלמית. הטוב במלאכים (המלאך ג'יבריל) , בא אל הטוב באדם (הנביא מוחמד) , בהתכנסות הטובה ביותר (חבריו הקרובים של הנביא) ללמד אותנו על דת האיסלאם.

חכמי האיסלאם כתבו על החדית' הזה פירושים רבים וארוכים. ואינשאללה אני אנסה לגעת בקצרה בכמה מהדברים החשובים.

-המשך…->

מה זה סַאחַאבִּי?

 

אַנַס (רדיאללהו ענהו) מספר מפי הנביא מוחמד עליו השלום שאמר:

متى ألقى إخواني‏ قالوا‏:‏ ألسنا إخوانك‏‏ قال‏:‏ بل أنتم أصحابي،

وإخواني الذين آمنوا بي ولم يروني، أنا إليهم بالأشواق‏.

"מתי אַפַּגֵש עם אֵחיי? אמרו לו: 'האם אנחנו לא אַחֵיךָ?' אמר: 'אלא אתם חבריי (אַסְחאבִּי), ואחיי הם אלו אשר האמינו בי ולא ראו אותי, אליהם אני משתוקק '".

הקדמה

ראשית, מה פירוש המילה, ומיהו סאחאבי?

שורש המילה סאחאבי הוא: סאד- חא – בא שפירושו: חבר או מלווה. סאחאבא (או אַסְחאבּ) היא צורת הריבוי, סאחאבי הוא צורת יחיד לזכר וסאחאביה היא צורת יחיד לנקבה. רוב חכמי האיסלאם הסכימו להגדרתו של האימאם איבן ח'גר על עסק'אלאני: "סאחאבי הוא אדם מאמין אשר ראה ושמע את שליחו של אללה לפחות פעם אחת, ומת כמאמין". למרות שישנם גם חכמי איסלאם אחרים אשר התנו כי- על מנת להיות כלול בהגדרה של סאחאבי, על המאמין צריך היה לחיות בסביבת הנביא למשך שנה או שנתיים, הרוב מסכימים כי מספיק אם המאמין שהה בקרבת הנביא עליו השלום למשך זמן קצר.

-להמשך…->

מה זה מוסיבה (مُّصِيبَةٌ) ?

10/01/2009 7 תגובות

 

ביסמיללה א-רחמן א-רחים,

אללה (סובחאנהו ותעלה) אומר בקוראן:

وَلَنَبْلُوَنَّكُم بِشَيْءٍ مِّنَ الْخَوْفِ وَالْجُوعِ وَنَقْصٍ مِّنَ الْأَمْوَالِ وَالْأَنفُسِ وَالثَّمَرَاتِ  وَبَشِّرِ

الصَّابِرِينَ  ﴿١٥٥﴾ الَّذِينَ إِذَا أَصَابَتْهُم مُّصِيبَةٌ قَالُوا إِنَّا لِلَّهِ وَإِنَّا إِلَيْهِ رَاجِعُونَ  ﴿١٥٦﴾

"אכן עוד נעמידכם בדבר [מבחן] הסכנה והרעב ובאבדות מן הרכוש ומן הנפש והיבול, ובשר טובות לעומדים בעוז רוח. אלה אשר בפקוד אותם אסון אומרים: 'אכן אנו שייכים לאללה ואל אללה  נשוב". (סורת אל בק'רה – 2, פסוקים 155-156)

מהפסוקים הללו אנו מבינים כי אללה (סובחאנהו ותעלה) תמיד יבחן את כולנו בחיים האלה, כל אחד בדרך שונה ובמבחן שונה. בנוסף לכך אנו לומדים מהי דרך התגובה הטובה ביותר למבחנים הללו.

בואו נבחן מקרוב את המילה 'מוסיבה' (مُّصِيبَةٌ) אשר תורגמה כאן כ-אסון. השורש של המילה הוא: סאד ص, ואו و , בא ب – או סאווב. הערבים נהגו בעבר להשתמש במילה 'סאווב' כדי להתייחס לחץ אשר פוגע במטרתו. מכאן אנו מבינים כי הדבר הוא מכוון מטרה ומחושב ואין מדובר במקרה. איך אם כן הדבר מתקשר לאסון אשר פוקד אותנו?
-לחצו כאן להמשך…->

1 מוחרם 1430 להיג'רה.

28/12/2008 8 תגובות

crescentmoon

 

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:

إِنَّ عِدَّةَ الشُّهُورِ عِندَ اللَّهِ اثْنَا عَشَرَ شَهْرًا فِي كِتَابِ اللَّهِ يَوْمَ خَلَقَ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضَ مِنْهَا

أَرْبَعَةٌ حُرُمٌ ذَٰلِكَ الدِّينُ الْقَيِّمُ  فَلَا تَظْلِمُوا فِيهِنَّ أَنفُسَكُمْ وَقَاتِلُوا الْمُشْرِكِينَ كَافَّةً كَمَا

يُقَاتِلُونَكُمْ كَافَّةً  وَاعْلَمُوا أَنَّ اللَّهَ مَعَ الْمُتَّقِينَ  ﴿٣٦﴾


"מספר החודשים אצל אללה הוא שנים-עשר חודשים [בשנה] על פי ספרו של אללה [בלוח הגנוז] מיום אשר ברא את השמים ואת הארץ, וארבעה מהם קדושים. זוהי הדת הנכונה. על כן אל תגרמו בהם עוול לעצמכם. הילחמו במשתפים כולם, כשם שהם נלחמים בכם כולם, ודעו כי אללה עם היראים" (סורת א-תאוובה- 9, פסוק 36).
הנביא מוחמד עליו השלום אמר:

"בשנה יש שנים-עשר חודשים, ארבעה מהם קדושים; שלושה חודשים עוקבים: ד'ו- אל ק'עדה, ד'ו- אל חיג'ה ומוחרם, ורג'ב (הרביעי ביניהם) אשר בא בין חודש ג'ומאד א-ת'אני לבין שעבאן."

(סחיח אל בוכארי)

אבו הוריירה מספר לנו שכאשר הנביא עליו השלום נשאל לגבי התפילה הטובה ביותר לאחר תפילת החובה והחודש שבו זה הזמן הטוב ביותר לצום לאחר רמדאן הוא ענה:

"התפילה הטובה ביותר היא התפילה באמצע הלילה, והצום הטוב ביותר לאחר צום (חודש) הרמדאן, הוא הצום בחודש של אללה אל-מוחרם".

(סחיח מוסלים)

הביטוי 'בחודש של אללה' מחבר בין החודש לבין השם של אללה בצורה כזו שמעצימה את חשיבותו של החודש. לכן עלינו להיות זהירים יותר מלחטוא בחודש זה שכן באותה מידה ולמעשים הטובים בחודש הזה יש ערך רב יותר, כך גם המעשים הרעים נתעבים יותר.

בפירוש לביטוי בפסוק 36- "על כן אל תגרמו בהם עוול לעצמכם" אומר הסאחאבי איבן עבאס: "הכוונה היא לכל החודשים, אולם ארבעה חודשים נבחרו להיות קדושים יותר. הפרה של החודשים הללו הם חטא גדול; מעשים רעים הנעשים בחודשים האלה חמורים הרבה יותר, ומעשים טובים הנעשים בחודשים האלה נחשבים הרבה יותר".

כמו כן יש להוסיף כי החודשים הללו אינם בהכרח מורידים מערכם ומקדושתם של שאר החודשים. ידוע הרי שחודש הרמדאן הוא החודש הקדוש ביותר על פי השריעה. למעשה קידוש החודשים הללו היה נהוג עוד בחברה הפגאנית של ערב והם עצמם ייחסו אותו לתקופתו של הנביא איברהים עליו השלום. ולכן בחודשים הללו בין השאר, כל הסכסוכים והמלחמות השבטיות שלהם היו מופסקים. הנביא מוחמד רק בא לחזק ולאמת את המנהג הזה.

בנוסף לכך, לחודש מוחרם יש כמה מאפיינים ייחודיים אשר מוזכרים בסונה.

צום במהלך החודש הזה כפי שהוזכר בחדית' הקודם טומן בחובו ערך רב. בחודש הזה יש גם את צום עשורא' (היום העשירי) שעליו איבן עבאס מספר לנו כך:

כאשר שליחו של אללה עליו השלום הגיע אל מדינה, הוא מצא כי היהודים צמים ביום של עשורא' (היום העשירי בחודש מוחרם). הנביא שאל אותם (על כך) והם השיבו- "זהו היום בו ניצח משה את פרעה". הנביא אמר (למוסלמים)- "לכם יש יותר זכות לחגוג את ניצחונו של משה מאשר הם, לכן צומו ביום הזה". (סחיח אל בוכארי)

ובחדית' נוסף, גם הוא בסחיח אל בוכארי:

"מעולם לא ראיתי את הנביא עליו השלום יותר נלהב לצום יום מאשר את יום העשורא', ובחודש מאשר את חודש הרמדאן".

איסלאמיבלוג מאחל לכולכם שנה חדשה וטובה, מלאה במעשים טובים אינשאללה. וצום קל לכל מי שמתכוון לצום בעשורא'.

מה זה איחסאן?

18/12/2008 7 תגובות

  

عـن أبي يعـلى شـداد بـن اوس رضي الله عـنه ، عـن الـرسـول صلى الله عـليه وسلم قـال : إن الله كتب الإحـسـان عـلى كــل شيء ، فـإذا قـتـلـتم فـأحسـنوا القـتـلة ، وإذا ذبـحـتم فـأحسنوا الذبحة ، وليحد أحـدكم شـفـرتـه ، ولـيـرح ذبـيـحـته .

رواه مسلم

מפי אבּי יַעְלה שׁדאד איבּן אַוְוס (רדיאללהו ענהו) מפי השליח עליו השלום והברכה: "אכן אללה כתב את האיחסאן על כל הדברים. לכן אם אתם הורגים, הִרגו ביעילות. ואם אתם שוחטים, שִחטו ביעילות. על כל אחד מכם להשחיז את הלהב ולחסוך את הסבל מהחיה הנשחטת". (סחיח מוסלים)

בחדית' החשוב הזה, הנביא מוחמד עליו השלום מסביר לנו את המשמעות של האיסחאן.

אז מה זה בדיוק איחסאן?

איחסאן לרוב מתורגם כמצויינות או שלמות. לכן, לנהוג באיחסאן פירושו לנהוג במצוינות- על הדרך הטובה ביותר. הדוגמא שהנביא מוחמד (עליו השלום) נותן לנו היא הדוגמא לשחיטה של חיה למאכל. על מנת שהשחיטה תהיה טובה עלינו להשחיז את הסכין! כך החיתוך יעשה בצורה הנקיה ביותר ובדרך הכי פחות מכאיבה לחיה.

וזוהי המהות של האיחסאן- לעשות משהו בשאיפה לדרגת המצוינות הגבוהה ביותר. והאיחסאן הוא לא משהו שאנחנו עושים מפעם לפעם. למעשה מדובר בצורת חשיבה ובמצב תודעתי; על מנת להיות שייך למוחְסִינין, עלינו לשאוף לנהוג באיחסאן בכל הדברים שאנחנו עושים. -לחצו כאן להמשך…->