Archive

Posts Tagged ‘עומר איבן אל ח'טאב’

חורף- הזדמנות למאמינים.

 

winter_depression

בעוד שרבים מאיתנו מתלוננים על הקור ועל מזג האוויר הגשום, המוסלמים בני הדורות הראשונים- הסאחאבא והתאביעין, היו שמחים כאשר עונת החורף היתה מגיעה. מדוע?

העונה הטובה ביותר למאמין היא עונת החורף, לילותיה ארוכים למי שרוצה להתפלל בה, וימיה קצרים למי שרוצה לצום- אל חסן אל בסרי.

דווח כי אבו הוריירה (רדיאללהו ענהו) אמר:

"שאספר לכם על רווח נוח?" האנשים השיבו, "ומהו רווח נוח הו אבו הוריירה?", והוא השיב- "צום בחורף".

מסופר כי עומר (רדיאללהו ענהו) אמר:

"החורף הוא שלל למאמינים האדוקים".

מקור: איבן אל ג'אווזי – סיפאת א-סאפווה, כרך ב.  (PDF של הספר בערבית ניתן להוריד מכאן)

אבו בכר מספר לעומר על המוות

כאשר הח'אליף אבו-בכר (רדיאללהו ענהו) היה על מיטת חוליו הוא ביקש לקרוא לעומר (רדיאללהו ענהו) ואמר לו:

פחד מאללה הו עומר, ודע לך שיש מעשים למען אללה אשר יש לעשותם במהלך היום והם לא יתקבלו בלילה, ויש מעשים אשר יש לעשותם בלילה והם לא יתקבלו במהלך היום. הוא לא יקבל מעשי רשות (נאפילה) עד אשר תקיים את מעשי החובה.

המאזניים של אלו עם מאזניים כבדים באחרית הימים, יהיו כבדים רק עקב כך שהם הלכו בדרך האמת בחייהם, והאמת הייתה כבדה להם. והמאזניים שבהם מונחת האמת מחר, אכן ראיים להיות כבדים. והמאזניים של אלו עם מאזניים קלים באחרית הימים, יהיו קלים רק עקב כך שהם הלכו בדרך השקר בחייהם והדבר היה קל בעיניהם. והמאזניים בהם מונח השקר מחר, אכן ראויים להיות קלים.

אללה ישתבח ויתעלה הזכיר את אנשי גן העדן, והוא הזכיר אותם ביחס למעשיהם הטובים, תוך התעלמות ממעשיהם הרעים. אז כאשר אני נזכר בהם אני אומר לעצמי: אני פוחד מאללה שהוא לא יכלול אותי בתוכם. ואללה ישתבח ויתעלה הזכיר את אנשי הגיהינום, והוא הזכיר אותם בנוגע למעשיהם הרעים ובכך שהוא דחה את מעשיהם הטובים, אז כאשר אני נזכר בהם אני אומר לעצמי: אני מקווה שאני לא אהיה ביניהם. עבדיו של אללה צריכים תמיד להיות במצב של תקווה ופחד. אל להם לפתח תקווה חלושה באללה ואל להם להתייאש מרחמיו.

אם תישמע לעצתי זו, אין איש מאלו אשר אינם איתך עכשיו, שיהיה אהוב עליך יותר מהמוות-שאין ספק שהוא בא עליך. אך אם תתנגד לעצתי זו, אין איש מאלו אשר אינם איתך עכשיו, שיהיה שנוא עליך יותר מהמוות- ואין ספק שלא תוכל לחמוק ממנו.

מקור: איבן אל ג'אווזי – סיפאת א-סאפווה כרך א'.