ארכיון

Posts Tagged ‘שורא’

בין מתינות לקיצוניות

אללה סובחאנהו ותעלה אומר בקוראן:


وَكَذَٰلِكَ جَعَلْنَاكُمْ أُمَّةً وَسَطًا لِّتَكُونُوا شُهَدَاءَ عَلَى النَّاسِ وَيَكُونَ الرَّسُولُ عَلَيْكُمْ شَهِيدًا ۗ

وَمَا جَعَلْنَا الْقِبْلَةَ الَّتِي كُنتَ عَلَيْهَا إِلَّا لِنَعْلَمَ مَن يَتَّبِعُ الرَّسُولَ مِمَّن يَنقَلِبُ عَلَىٰ عَقِبَيْهِ ۚ وَإِن

كَانَتْ لَكَبِيرَةً إِلَّا عَلَى الَّذِينَ هَدَى اللَّـهُ ۗ وَمَا كَانَ اللَّـهُ لِيُضِيعَ إِيمَانَكُمْ ۚ إِنَّ اللَّـهَ بِالنَّاسِ

لَرَءُوفٌ رَّحِيمٌ ﴿١٤٣﴾

"וכך עשינו אתכם אומת צדק [מילולית: אמצע] למען תהיו עדים על האנשים ויהיה השליח עליכם כעד. ולא קבענו את הק'יבלה [כיוון התפילה] אשר היית עליה אלא למען נדע מי הולך בעקבות השליח ומי חוזר על עקבותיו. ואכן הדבר היה קשה אלא רק על אלו שהונחו על ידי אללה, ואין אללה יגרע מאמונתכם [תפילתכם], אכן אללה נוהג באנשים בחמלה וברחמים" (סורת אל בק'רה – 2, איה 143).

אחת מהתפיסות המוטעות לגבי מתינות באיסלאם, היא שתמיד יש לקחת את דרך האמצע בין שני דרכי הקיצון. אבל אם בוחנים את הדברים כפי שהם היום, ניתן לראות כי לא כל מה שמוגדר כ"מתון" או "קיצוני" מתאים למה שהוגדר כך לפני עשר שנים. לעומת זאת, בקוראן ובסונה ישנם ציווים או איסורים מסוימים אשר נחשבים למוחלטים, והם לא מאפשרים מקום למתינות (או למתירנות) ביחס אליהם.

למשל על פי האיסלאם, אין דבר כזה שתיית אלכוהול מתונה והאיסור המוחלט לגבי האלכוהול איננו נחשב לדבר קיצוני. מוסלמי ששותה אלכוהול – גם אם בצורה "מתונה" ולא משתכר ממנו – עדיין נחשב למוסלמי חוטא, ומוסלמי שטוען ששתיית האלכוהול איננה אסורה באיסלאם, נחשב למוסלמי שמבצע אקט של כפירה.

כך גם הדבר לגבי יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין, הטרוסקסואליים או הומוסקסואליים. כל יחסי המין מחוץ למסגרת הנישואין (לגברים או לנשים, לרווקים או לנשואים) אסורים על פי האיסלאם, ואף מוסלמי שמקיים אותם לא הופך להיות מוסלמי מתון. ישנם ציווים שמגדירים את המוסלמי על פי הקוראן והסונה של הנביא מוחמד, והם אינם יכולים להשתנות על פי רוח התקופה.

מה שאני רוצה לעשות כאן, הוא לתת דרך אחרת לבחינת מתינות וקיצוניות. אני לא אומר שזו הדרך היחידה לבחון מתינות או קיצוניות ולבטח ישנם דרכים נוספות לעשות זאת, אבל אני חושב שזוהי דרך מאוד יעילה לזיהוי מה מתון ומה קיצוני ביחס לתפיסות האיסלאם.

הדרך שאני רוצה להשתמש בה היא דרך אשר נקראת לוגיקת הקצנה (logical extreme). לוגיקת הקצנה היא שימוש בהצהרה קיצונית (ולעיתים אף מגוחכת) על מנת לבחון השערה מסוימת. כך שאם העמדה הקיצונית מופרכת לחלוטין, אז גם ההשערה שבחנו מופרכת גם כן.

למשל, בואו נניח שיש לנו שלוש נקודות (A,B,C). ונאמר שההשערה שלנו היא שהמרחק הקצר בין A ל- C תמיד עובר דרך B. על מנת לבחון את ההשערה הזאת בלוגיקת ההקצנה נאמר שנקודה A היא חיפה, נקודה  C היא תל-אביב ונקודה B היא מאדים. אין ספק שאנחנו יכולים לראות בוודאות שהמרחק הקצר ביותר A ל- C לא עובר תמיד דרך B ולמעשה בדוגמא שלנו עדיף לא לעבור דרך B בכלל. אני מאמין שרוב האנשים יסכימו לחשיבה הזאת, והם לא יצטרכו ממש למדוד את המרחק בקילומטרים על מנת להשתכנע. לעומת זאת, חשוב גם לזכור שככל שהדוגמה מוקצנת פחות, כך יהיה קשה יותר לאנשים לתפוס את ההפרכה באופן מנטאלי. למשל אם נאמר שנקודה B היא ירושלים ולא מאדים, ייתכן ויהיו יותר אנשים שירצו ממש לבדוק את המרחק על מנת להיות בטוחים.

ישנם מוסלמים שמאמינים שעליהם למנוע מהנשים שלהם לצאת מהבית והטיעון שלהם הוא הגיוני מאוד. "האיסלאם מצווה על הגנת הנשים מכל נזק ורוע" הם אומרים, ואם נאפשר לנשים לצאת מבתיהם יהיו גברים שירצו להרע להם ולפגוע בהם. לכן יש לשמור שהנשים תישארנה בבתיהן. ועל מנת להבטיח שנשים לא תצאנה מבתיהן, יש למנוע את הדברים שגורמים להן לצאת מלכתחילה. כך נסגרים בתי הספר ומקומות העבודה לנשים. וכך נמנעת מהן ההשכלה ואפשרויות תעסוקה, הכל בשם ההגנה עליהן כמובן.

אם נביט על הטיעון הזה לבדו, נראה שהוא מאוד הגיוני: אם יש סכנה בחוץ – כדאי למנוע את היציאה.

אבל הבעיה בטיעון הזה הוא שהוא לא מתחשב בכל הדברים אשר מסביב לו. וכאשר המוסלמים מיישמים את ההלכה המוסלמית בחייהם עליהם להתחשב במגוון הגורמים המשפיעים והם לא יכולים להתחשב רק בגורם אחד.

לפני שנתחיל למנות גורמים אחרים אפשריים במקרה הספציפי הזה, בואו נחשוב קודם כיצד יש להבטיח שגורמים כאלו יילקחו בחשבון מלכתחילה. אם יש לנו למשל קבוצה של אנשים בעלי אותם מאפיינים סוציולוגיים כמו: רמת חינוך זהה, מעמד כלכלי חברתי זהה, מגדר זהה וכדומה, סביר להניח שנמצא כי על סמך הניסיון שלהם, ישנם הרבה נושאים שבהם יש להם הסכמה כללית רחבה לגביהם. פשוט מהסיבה שהם רואים את הדברים באותה הדרך. אבל אם נוסיף לקבוצה הזאת אנשים מרקעים שונים, חינוך שונה, מגדר שונה (יש רק שניים אז אתם בטח מבינים איזה) וכך הלאה, נראה כי האנשים שהתווספו ייקחו בחשבון דברים נוספים שחברי הקבוצה הקודמת לא חשבו עליהם.

ואם נחזור לדוגמא שלנו, אחד מהאנשים המצטרפים לקבוצה בעודם דנים בדרכים להגן על הנשים המוסלמיות ועל כך שיש לאסור על יציאתם מהבית, יכול לומר: "אתם בהחלט צודקים, אבל עליכם לקחת בחשבון גם את כל הנזקים שיכולים להיגרם אם נמנע מהנשים השכלה". "אם נמנע מהנשים גישה להשכלה גבוהה" הוא יגיד, "לא יהיו נשים שעוסקות ברפואה, וכאשר נשים או ילדות יחלו, לא נמצא נשים שיטפלו בהן". אדם אחר שאולי מבין בפסיכולוגיה, יסביר להם על הנזקים שיכולים להיגרם לנשים אם ימנעו מהן לצאת החוצה כמו דיכאון קליני, וידוע שדיכאון הוא אחד הגורמים המביאים לאיבוד האמונה. ואילו אחת המטרות העיקריות של ההלכה המוסלמית היא לשמור על האמונה לפני כל דבר אחר.

כאשר יהיה מגוון בקבוצת האנשים, נקבל מגוון דעות ומגוון גורמים שיש להתחשב בהם, ורק כאשר נתחשב בכל הגורמים האפשריים, נגיע לדרך האמצע אשר מבטיחה את שלא תהיה קיצוניות לכל כיוון.

אין ספק כמובן, שאת הקיצוניות ניתן לייחס למגוון גורמים כמו: גורמים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, פוליטיים וכדומה. אבל אני חושב שרוב האנשים אשר משתכנעים מטיעוניהם של הקיצוניים נשבים בהם מכיוון שהם נשמעים להם מאוד הגיוניים, והם מתייחסים אליהם באופן מבודד מכל שאר הגורמים האחרים. זו הסיבה שהאיסלאם מייחס חשיבות רבה לעיקרון השורא, שבו מגוון אנשים עם ניסיון ורקע שונים מביעים את דעותיהם וביחד מגיעים לנקודת האמצע המטיבה עם כל חברי הקהילה.

הטיעונים של הארגונים הקיצוניים הם מאוד פשוטים ומאוד הגיוניים אם הם עומדים לבדם. בואו ניקח לדוגמא שלוש מדינות שכובשות ומפעילות דיכוי כלפי מוסלמים: ארה"ב (בעיראק ואפגניסטן), רוסיה (בעיקר באזור הקווקז) וישראל. מטיף יתיר את דמם של כל אזרחי המדינות הללו ויצדיק פגיעה ב'מגדלי התאומים' בניו-יורק, ברכבת התחתית של מוסקבה או באוטובוסים ובמסעדות של תל אביב, מכיוון שכולם שותפים בעוול הזה (ועל כן גם שותפים באחריות) מעצם העובדה שגם המדינות שלהם תוקפות אנשים שלא משתתפים בלחימה או מעצם העובדה שהם משלמים את מיסיהם למדינות הללו. ובכל האזרחים הכוונה גם למוסלמים שבהם. הראשונים נחשבים בעיניו לכופרים שנלחמים בו והאחרונים נחשבים למוסלמים עלובים במקרה הטוב, או לאנשים ש'מכרו את דתם' במקרה הרע.

אבל זהו טיעון קיצוני ולא מקובל מכיוון שהוא לא לוקח בחשבון דברים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת. ראשית, מעולם בהיסטוריה המוסלמית לא נחשבו כל תושבי הארץ האויבת כלוחמים שדמם מותר, ותמיד נעשתה הבחנה בין לוחמים לאזרחים. שנית, עיקרון תשלום המיסים הוא לא עיקרון חדש ולמעשה הוא קיים כבר אלפי שנים. אזרחים רבים משלמים מיסים מתוקף חוק למרות שלא כולם מסכימים עם המדיניות הממשלתית של המדינה בה הם חיים. ובין האזרחים הללו ישנם כמובן גם מוסלמים. חשוב לציין גם כי מעולם לא היה מצב בהיסטוריה המוסלמית שבו כמות כל כך גדולה של מוסלמים נמצאים תחת שלטון שאיננו מוסלמי. כך שהנושא מורכב מידי מכדי להטיף בצורה פשטנית לגבי מה שצריך לעשות או לא לעשות.

מוסלמים ולא מוסלמים שבוחנים את המצב תוך שקילת כל הגורמים המעורבים בעניין, יוכלו לזהות בקלות מהי הדרך הקיצונית ומהי הדרך המתונה.

והדרך המתונה היא הדרך של האיסלאם.

מודעות פרסומת